זועבי בבית המשפט העליון: "לא יצליחו לפסול אותי"

9 שופטי העליון דנו בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את ח"כ חנין זועבי ואת איש הימין הקיצוני ברוך מרזל מהתמודדות לכנסת הבאה. פרקליטו של מרזל טען: "לא דוגל בדעות של כ"ך". זועבי: "רדיפה פוליטית וגזענית". ההחלטה צפויה להינתן עד יום ראשון

בית המשפט העליון דן הבוקר (שלישי) בהרכב מורחב של תשעה שופטים בהחלטה של ועדת הבחירות המרכזית לפסול את חברת הכנסת חנין זועבי ופעיל הימין ברוך מרזל מלהתמודד בבחירות לכנסת ה-20. את ההחלטה צפויים השופטים לפרסם עד יום ראשון. מחוץ לאולם הדיונים התפתחה מהומה כשמספר פעילי ימין הפגינו נגד חברת הכנסת מעוררת המחלוקת.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"המאבק שלי הוא למען הצדק, נגד אלו שרודפים אוכלוסייה. אני גאה במאבק שלי למען העם שלי", הצהירה זועבי הבוקר בבית המשפט. "הם לא הצליחו לפסול אותי בפעם הקודמת, והם לא יצליחו גם עכשיו". פרקליטה טען כי לא עברה כל עבירה פלילית וכי הדיון מתקיים בגלל מספר אמירות שלה בלבד.

"האם קיימת הרשעה בטחונית או חקירה של זועבי בנושא בטחוני או נושא טרור? התשובה היא לא המשטרה מעולם לא שאלה את חנין על פגישה עם ארגון טרור, גם לא אחרי האירוע בנצרת כשנחקרה. גם אז היא התנערה מהאירועים ואמרה שעשתה טעות", טען פרקליטה.

נשיאת העליון השופטת מרים נאור, ארכיון (פלאש 90)

פרקליטו של מרזל: "הוא השתנה, לא דוגל בדעות של כ"ך"

עורך הדין שייצג את עמדת ועדת הבחירות טען: "השאלה שעומדת מול בית המשפט היא מתי נחצה קו אדום. יש מאסה עצומה של ראיות, ואתם (השופטים) צריכים לקבוע איפה הקו האדום. כאשר רוב חברי וועדת הבחירות סבורים שמעשיה של זועבי חצו את הקווים של הצדק, בית המשפט חייב להתחשב בהחלטה של הוועדה"‎

במהלך הדיון העירו השופטים על כובד ההחלטה: "השאלה אם לפסול אדם מהתמודדות היא צעד קיצוני חריג שבחריגים". היועץ המשפטי וינשטיין שמייצג את הממשלה טען: "התייחסנו ולמדנו מאמר שפורסם באתר חמאס, ודברים שאמרה זועבי על כך שחוטפי הנערים אינם טרוריסטים. בחנו את הראיות האלה שהצטברו, דברים שגם נידונו בהיבטים פליליים ומצאנו שעל אף התחושה המטרידה מהדברים יש כלים אחרים מלבד פסילה".

מיד לאחר מכן, עברו השופטים לעסוק בפסילתו של איש הימין ברוך מרזל. פרקליטו, עו"ד איתמר בן גביר טען כי "הוא השתנה, לא דוגל בדעות של תנועת כ"ך".

פרקליט ועדת הבחירות המרכזית טען מנגד: "מרזל אומר ששינה את דרכיו, אבל הוא עדיין קורא לא להעסיק ערבים, לא לתת זכויות אזרח לערבים. מעולם לא שמעתי ממרזל אמירה אמיתית של חזרה מדעותיו. הוא מנסה לעשות שימוש בשיטה הדמוקרטית כדי לפגוע בדמוקרטיה. הוא מנסה לעשות הכל כדי להכניס את כהנא לכנסת".

בעבר השופטים לא אכפו את החוק ולא פסלו את בשארה וזועבי

על פי תקדימי העבר, מניחים במערכת הפוליטית כי השניים יוכלו להתמודד לבסוף. על פי התיקון לחוק יסוד הכנסת שהתקבל בשנות ה-80 (שנועד למנוע את בחירתו מחדש של מאיר כהנא לכנסת) לא יוכלו להתמודד לכנסת מי שיפסול את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או מי שמסית לגזענות.

בתקופתו של אהרן ברק כנשיא העליון, החליט בית המשפט לא לאכוף את החוק, כשהוא אישר לח"כ דאז עזמי בשארה להתמודד בבחירות, פעמיים, למרות שטען בגלוי כי הוא אינו מקבל את קיומה של ישראל כמדינה יהודית. המשפטנים משתמשים בדוגמה של מאיר כהנא מאחר והוא נפסל מהתמודדות לכנסת בשנת 1988, לאחר שהחוק תוקן וקבע כי מי שמסית לגזענות לא יכול להתמודד לתפקיד חבר כנסת.

גם לפני מערכת הבחירות הקודמת החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול את ח"כ זועבי, בעקבות השתתפותה במשט המרמרה במאי 2010, וגם במקרה הזה בית המשפט העליון הפך את החלטת הנבחרים והחליט לאפשר לזועבי להתמודד ולכהן גם בכנסת הנוכחית.