נתניהו על המו"מ עם הפלסטינים: "נחוש לנסות לסיים את הסכסוך"

לאחר פגרה ממושכת שבים 120 חברי הכנסת למשכן למושב החורף שייפתח בסדרת אירועים חגיגיים. רק בסוף נאומו התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו למו"מ עם הפלסטינים ואמר כי הוא מחויב לנסות ולפתור את הסכסוך

לאחר פגרת קיץ ממושכת חזרו היום (ב') 120 חברי הכנסת לפקוד את אולם המליאה לרגל פתיחת מושב החורף בבית הנבחרים. על הפרק: אישור חוק המשילות, סוגיית השוויון בנטל וחוק משאל העם. את מושב פתיחת החורף העברנו בשידור חי כאן בחדשות 2 Online.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

מושב החורף נפתח בישיבה חגיגית בה השתתפו מוזמנים רבים שיעלו למשכן בית הנבחרים בירושלים. לדוכן עלה ראשון יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ולאחר מכן נאם נשיא המדינה שמעון פרס. מיד לאחר מכן עלה לדוכן ראש הממשלה בנימין נתניהו למסור הודעה מדינית על פעילות הממשלה בתקופה שחלפה מאז תום המושב הקודם - ועל תכניות הממשלה לתקופה הקרובה.

בנאומו התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו לשלוש התפתחויות אזוריות שהגדיר 'דרמטיות', ושאירעו במהלך פגרת הקיץ של הכנסת: ההסכם שנחתם לפירוק סוריה מנשק כימי, המו"מ המתהוהה מו אירן ונשיאה החדש בסוגיית הגרעין - והמהפכה הנוספת במצרים.

בראשית דבריו התייחס ראש הממשלה לאירן: "בעקבות ההפרות השיטתיות של החלטות מועצת הביטחון, אירן מוכנה לוותר על העשרה דרגת ביניים של 20 אחוז שאינה חשובה לה יותר, תמורת הקלות משמעותית בסנקציות. היא מוכנה לתת מעט מאוד ולקבל הרבה מאוד".

"אם לא הכל. אין שום סיבה לאפשר לה להצליח במהלך הזה. אין סיבה לסגת מהחלטות מועצת הביטחון שדורשות מאירן לבטל את יכולות ההעשרה ופרויקט המים הכבדים באראק - שנועד רק לפיתוח נשק גרעיני. זו תהיה טעות היסטורית להרפות מהלחץ עכשיו, רגע לפני שהסנקציות משיגות את מטרתן. דווקא עכשיו אסור לוותר להם. לחץ בינלאומי הוא שזה שהוביל לתמורה פנימית באירן והוא זה שיכול להביאם לוויתור ממשי על תוכנית הגרעין שלהם", המשיך נתניהו.

"מה הייתה התגובה הבינלאומית אילו סוריה הייתה מציעה להתפרק רק מ-20% מהנשק הכימי שלה ולהשאיר בידיה את כל שאר היכולות? זוהי בדיוק הצעתה של אירן. כשם שיש להבטיח שסוריה לא תוליך שולל את הקהילה הבינלאומית, כך אין להרשות שאירן תמשיך בתוכנית הגרעין הצבאית שלה ותאפשר יכולת פריצה לנשק גרעיני. אנו פועלים גם למנוע העברת נשק מסוכן ממנה לחיזבאללה", הבהיר.

ראש הממשלה הדגיש כי מדינת ישראל מייחסת גם חשיבות רבה לשלום עם מצרים, אותה כינה 'עוגן של יציבות בלב המזרח התיכון': "מי כמונו יודעים כמה חשוב כל עוגן של יציבות. השלום בינינו מושתת בראש ובראשונה על הסדרי ביטחון מוצקים וגם על הבנות בינלאומיות שיש לעשות הכל כדי לשמרן. האירועים האחרונים באזורנו מוכיחים שמגמת ההשתלטות של האיסלאם הרדיקלי איננה בלתי הפיכה ואיננה בלתי נמנעת. בקרב עמים רבים באזור, יש רצון עז להתנער מההשתלטות הקיצונית של אירן, האחים המוסלמים, אל קאעידה וגרורותיהם. זו התפתחות חשובה מאוד ובעלת משמעות היסטורית".

"הסכם עם ישראל לא ייחתם ללא הכרה במדינה היהודית" 

רק בסוף נאומו - ולאחר קריאות ביניים וביקורת מחברי האופוזיציה, התייחס ראש הממשלה למו"מ המתנהל עם הפלסטינים: "ישראל מעוניינת בשלום אמת, יציב ובטוח - ולא בהסדר שיתפוגג מיד עם חתימתו. על שלום זה להיות מושתת על שני יסודות: ביטחון והכרה הדדית. במישור הביטחוני - הולך ומתברר עד כמה חשובה הקביעה שלנו שבכל הסדר, ישראל תוכל להגן על עצמה בכוחות עצמה מול כל איום ושהיא לא תישען על כוחות זרים".

באשר להכרה הדדית, תהה נתניהו: "כיצד ייתכן שבשעה בה הפלסטינים דורשים מישראל להכיר במדינת הלאום שלהם, הם מסרבים להכיר במדינת הלאום היהודי? הרי העם היהודי קיים כמעט 4,000 שנה. מה כל כך מסובך להכיר בעובדה היסטורית פשוטה זו? השאלה שצריכה להישאל היא לא מדוע אנחנו מעלים תביעה בסיסית זו, אלא מדוע שכנינו הפלסטינים מתעקשים בנחרצות ובעקביות לא להכיר בתביעה כה הגיונית".

ראש הממשלה הבהיר כי הסדר יחייב את סיום כל התביעות - כולל הכרה היסטורית במדינת ישראל: "פירוש הדבר הוא חזרה מהבקשה לזכות השיבה וסיום כל תביעה על שטחה וריבונותה של ישראל. זה מרכיב חיוני לשלום אמיתי ובר קיימא. אני מבין שבכלי התקשורת הרשמיים של הפלסטינים משדרים שפלסטין משרעת ממטולה ועד אילת ושהסכם עם ישראל ייחתם ללא הכרה במדינת הלאום של העם היהודי. כפי שאמרתי בהקשר אחר - החלק הראשון לא נכון, והחלק השני לא יהיה. אנו עושים מאמצי אמת להגיע לסיום הסכסוך. אינני משלה את עצמי שזה יהיה קל, אבל אני נחוש לנסות"

"הניסיון הזה לא יוותר על האינטרסים הלאומיים שלנו כדי לקבל כותרת יפה בעיתון או לקבל מחיאות כפיים מהקהילה הבינ"ל.ץ אלה חולפים מהר, אבל על האינטרסים הלאומיים שלנו עלינו לשמור לנצח -וכך נעשה". 

הנשיא פרס: "מדינה יהודית ודמוקרטית חד הן"

לפני עלייתו של ראש הממשלה נתניהו לדוכן, נאם נשיא המדינה שמעון פרס שהתייחס לכלל הסוגיות העומדות על הפרק ושצפויות להעסיק את חברי המשכן בחודשים הקרובים. נשיא המדינה התריע בנאומו על נתונים שהגיעו לידיו ומצביעים על עלייה בשיעור הישראלים הרואים בישראל כמדינה יהודית כקודמת למדינה דמוקרטית, אותה הגדיר 'מדאיגה'. "זוהי חלוקה מסוכנת ומשוללת בסיס היסטורי. מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית חד הן. לא ניתן להפריד ביניהן. הפרדה כזו עלולה להביא לפילוגו של העם היהודי. 'ואהבת לרעך כמוך' היא יסוד האחווה בדמוקרטיה", הצהיר פרס.

"העם היהודי אינו יכול להיות לא-דמוקרטי, שכן פירושו הוא גם להיות לא יהודי. ואילו מדינה יהודית יכולה לשמור על צביונה היהודי רק על ידי רוב יהודי. בן-גוריון העדיף מדינה שאופייה הטריטוריאלי לא יסכן את אופייה היהודי. כמעט כל ראשי-הממשלות של ישראל הגיעו לאותה מסקנה. ראש הממשלה נתניהו חזר והבהיר שאסור גם היום לסכן את אופייה היהודי על ידי סיכון הרוב הדמוקרטי. היהדות כמו הדמוקרטיה הן צמאות שלום", הדגיש.

פרס המשיך ואמר כי העם היהודי מחויב רדוף שלום ולא 'להמתין לניסים שיביאו אותו'. "המו"מ עם הפלסטינים הם לא רק אינטרס מדיני, בטחוני וכלכלי כאחד, אלא גם צו מוסרי עליון הטבוע במורשותינו. אני מברך בכל ליבי על חידוש השיחות. השיחות המתנהלות הרחק מאור הזרקורים. הן מאפשרות מו"מ רציני כדי לממש את הפתרון של שתי מדינות לאום לשני העמים", אמר הנשיא.

"מו"מ אינו דבר קל. הוא נפתח במצב של היעדר אמון בין הצדדים. הוא מתנהל כאשר כל צד רואה ברעהו יריב, לא ידיד. אבל מו"מ לא נולד מאמון אלא נועד ליצור אמון. שלום דורש ויתורים ואלה כואבים וקשים. ראש הממשלה המנוח מנחם בגין צדק כאשר אמר והכריע עדיפים קשיי השלום על ייסורי המלחמה. עלינו לעשות מאמץ עליון כדי לפנות מכשולים לשלום שבאים מבחוץ".

הנשיא התייחס גם לסוגיית הגרעין האירני והדגיש כי "אירן גרעינית היא סכנה לשלום העולם כולו. היא מערערת את יציבות האזור ומאיימת על שלומה של ישראל. על העולם לבחון את אירן על פי מעשיה ולא על פי הצהרותיה. המעשים חייבים להיות אמינים, שקופים, לא חלקיים ולא דחויים. תכליתם לפרק את היכולת האירנית לייצר נשק גרעיני".

פרס הבהיר כי "על אירן להפסיק את בניית הטילים ארוכי הטווח שנועדו לשאת ראשי חץ גרעיניים עד לליבה של אירופה ואפילו עד החוף המזרחי של ארה"ב. לטילים האלה אין שום שימוש אזרחי, הם רק נושאים איום גרעיני. המשך נחוש של הסנקציות הכלכליות מגובות באופציות אחרות הוא כורח שאין להרפותו עד אשר יניב מעשים ולא רק דיבורים. אירן היא איום על ישראל אבל למעשה מהווה סכנה לעולם כולו. נטרול האיום הוא משימה המוטלת על הקהילה הבינלאומית כולה - ובכוחה גם להשיגה".

יחימוביץ' לנתניהו: "אף מילה על הפיטורים בטבע?"

במוקד המושב הקרוב: השוויון בנטל (רויטרס)
את שלב הנאומים חתמה יו"ר האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ', שביקרה את קצב התקדמות המו"מ המדיני עם הפלסטינים: "כמה פגישות של לבני עם עריקאת היו עד עכשיו? היו 8 פגישות בערך ממה שאנו יודעים. אמרת שאתה מחויב להסדר שתי המדינות ושגם אתה מבין מה המשמעות ההרסנית של מדינה דו לאומית", פנתה יחימוביץ' לנתניהו. "למה לא לשבת כל יום כמה שעות? למה רק שמונה פגישות? זה עיסוק שולי? 3 חודשים ושמונה פגישות? ככה מנהלים מו"מ רציני?", תהתה.

"אם אין התקדמות לקראת הסדר קבע יש חלופות רכות יותר? מה אבני הדרך. ספר לנו, תן לנו עדכון. האם מתווה קלינטון מונח על השולחן? מה צפוי בהמשך? הוקמו צוותי פעולה? הוקמה מנהלת? נערכתם לחלופות אם המו"מ ייכשל? האם נשקלת אופציה של היפרדות חד צדדית? נבדק איך עושים זאת?", שאלה יחימוביץ'.

בהמשך דבריה התייחסה יו"ר האופוזיציה לפיטורי 800 עובדים מחברת "טבע", שצפויים לצאת לפועל בחודשים הקרובים - ופנתה ישירות לראש הממשלה: "אדוני, הקשבתי לנאום שלך היטב. אף מילה על טבע? אף מילה? 800 משפחות שיוטלו בבת אחת למציאות של ייאוש, אבטלה ועוני. זה פיגוע המוני. אתה ראש הממשלה שלהם. את אותו כובד ראש מוצדק ביותר שהפגנת כלפי האיום האירני אני מבקשת ממך לגלות במקום בו יש לך השפעה מיידית וישירה. הפיטורים של חברה ששילמה כמעט אפס מסים למדינה וקיבלה הטבות של 12 מיליארד שקלים הם מעשה של קניבליזם".

יחימוביץ' על האיום האירני: "סכנה לעם היהודי? למה האפוקליפסה הזו?"

יחימוביץ' יצאה גם כנגד גישתו של ראש הממשלה בנושא האירני: "על העובדות ועל כך שאסור שלאירן יהיה נשק גרעיני אין מחלוקת. יש מחלוקת על האסטרטגיה של הממשלה. ההכרה העמוקה בכך שגורלנו בידינו היא נכונה - אבל אין משמעותה שתמיד אנחנו אלה שניצבים כמו אקדוחן בודד עם אקדח שלוף כדי לירות במו ידינו בכל אויב פוטנציאלי. אוי לנו אם נהיה לבד במערכה".

"אתה שב ואומר 'אם אין אני לי מי לי' בהקשר האירני", המשיכה יחימוביץ'. "אתה אומר שהרצל וצ'רצ'יל היו יותר בודדים ממך, אבל הבעיה היא שזה לא רק אתה בבדידותך, אלא המדינה שלנו שנעשית מבודדת יותר ויותר. ההעצמה המכוונת והיומיומית הזו לא מיטיבה איתנו. אני חולקת עליך שאירן מהווה סכנה לעצם קיומו של העם היהודי והמפעל הציוני. למה האפוקליפסה הזו? לא נשקפת סכנה לעצם גורלו ועתידו של העם היהודי. אנחנו חזקים משהיינו אי פעם".

בתכנית העבודה: חוק השוויון בנטל והצעות אי האמון בממשלה

האירועים המיוחדים לציון פתיחת מושבה השני של הכנסת ה-19 מאז הושבעה בחורף האחרון צפויים להימשך גם מחר. בשעות אחר הצהריים צפויה להיערך ישיבה מיוחדת של הכנסת לציון 40 שנה מלחמת יום הכיפורים במעמד נשיא המדינה. לצד ראש הממשלה, נשיא המדינה ויו"ר האופוזיציה, בישיבה צפויים לשאת דברים שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, ח"כ עמרם מצנע (התנועה), יו"ר מרצ זהבה גלאון ויו"ר קדימה שאול מופז.

מיד בתום שורת האירועים החגיגיים שיתקיימו בימים הקרובים, צפויים חברי הכנסת להכריע בסוגיות חשובות שנותרו על הפרק מאז המושב הקודם. אחת מהן היא סוגיית השוויון בנטל שתובא לאישור המליאה בחודשים הקרובים. עניין נוסף שיעמוד לפתחם של הח"כים הוא חוק המשילות. במהלך חמשת החודשים הקרובים, יאבקו הסיעות בשאלת אישור העלאת אחוז החסימה שיאפשר את כינסתן של סיעות לבית הנבחרים כבר בבחירות הקרובות. בקיץ האחרון אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את החוק וקבעה כי אחוז החסימה יועלה לשיעור של 4%. נושא נוסף שסביר שיהפוך ל"עניין החם" במליאה הוא התהליך המדינה המתקיים עם הפלסטינים. הדיווחים מתוך חדרי המשא ומתן בין הצוותים יובאו בפני הח"כים שידרשו להכריע בנוגע למהותם.