דוח המבקר: לשכת הקשר נתיב חרגה מסמכותה הקבועה בחוק

מבקר המדינה יוסף שפירא פרסם היום את דוח הממצאים העוסק בלשכת הקשר נתיב, המופקדת על טיפוח הקשר בין מדינת ישראל לבין האוכלוסייה היהודית וזכאי העלייה בחבר המדינות. בלשכה נמצאו ליקויים - ובהם: חריגה מסמכות, חוסר שקיפות - והתנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם סדר מנהלי תקין

לשכת הקשר נתיב התנהלה באופן לא ראוי (חדשות 2)

 מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף שפירא, פרסם היום דוח ביקורת על לשכת הקשר "נתיב" - הגוף הממלכתי המופקד על טיפוח הקשר בין מדינת ישראל לבין האוכלוסייה היהודית וזכאי העלייה בחבה"ם (חבר המדינות). בדוח ממצאים קשים אודות התנהלותה של הלשכה ואופני פעילותה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

הדוח חושף שורה של ליקויים שהתנהלו בלשכת הקשר, כשהמרכזית שבהן היא שהלשכה חרגה בפעילותה מן המוגדר לה בהחלטות הממשלה. זאת למשל בפעילותה מול יוצאי חבר המדינות המתגוררים בארה"ב, בפעילותה בארצות הבלטיות ובתחומי התרבות וההסברה באופן המעורר חשש כי היא משמשת הצדקה בדיעבד של הרחבת פעילות הארגון.

עוד מצאה הביקורת התנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם סדרי מנהל תקין, שקיפות ציבורית ואמות מידה שוויוניות בכמה תחומים, ובהם: הפעלת שליחים, העסקת עובדים ויועצים, קשרים עם אוניברסיטת אריאל בשומרון, שליחת אנשים לחו"ל במעמד "נציגים" ונסיעות לחו"ל.

הלשכה לא פעלה בהתאם למדיניות הממשלה

בביקורת עלה כי קיימת אי בהירות ועמימות אשר לייעוד הארגון ולסמכותו. נמצא כי חרף החלטת הממשלה לגבש מדיניות כוללת בכל הקשור ליחסי הגומלין ולשימור הקשר שבין המדינה ליהדות חבר המדינות ולהעמקתו, עד סיום הביקורת הדרג המדיני לא גיבש מדיניות כזו. כפועל יוצא מכך, גם לא גובשו קווי פעולה ברורים בעניין זה. בכך, "נתיב" פועל למעשה בלי שניתן לבדוק את מידת המתאם שבין מדיניות הממשלה לבין פעילות הארגון בפועל.

במקרים מסוימים "נתיב" פועל שלא במסגרת המנדט שקבעה לו הממשלה. כך, במקרים של פעילות מול יוצאי חבר המדינות בארה"ב, בפרויקט "בית ישראלי" שמנהל בחו"ל המשרד לקליטת העלייה לעידוד אזרחים ישראלים בחו"ל לשוב לארץ, בפעילות באסטוניה, ליטא ולטביה ובפעילות תרבותית והסברתית מול הקהל הרחב בחבר המדינות, שאיננו מוגדר כקהל היעד של זכאי העלייה.

עוד עלה, כי "נתיב" החל לראות בפעילות התרבותית-הסברתית כלפי הציבור הכללי בחבר המדינות - מטרה כשלעצמה. פעילות זו, קובע המבקר, אינה מתיישבת עם ייעוד הארגון, אלא עם משימות של משרדי ממשלה אחרים.

 חוסר תיאום בן הלשכה למשרדי הממשלה

בדוח נמצא גם כי קיימת הסדרה בלתי מספקת או שאינה מתקיימת הסדרה כלל עם משרדי ממשלה בארץ: ממשקי העבודה בין "נתיב" למשרד החוץ לא הוסדרו, וממשקי העבודה בין נתיב לבין רשות האוכלוסין לא נבחנו - זאת חרף החלטת הממשלה ביולי 2007. כמו כן, לא קיים ממשק ממוחשב להעברת מידע בין מערכת הנתונים הקונסולריים של "נתיב" לבין מערכות המידע של רשות האוכלוסין.

התיאום בין "נתיב" לארגונים האחרים הפועלים בחבר המדינות כסוכנות היהודית, כמו ה"ג'וינט" ואחרים, לא הוסדר ולא מוסד - זאת על אף המלצת משרד מבקר המדינה מ-1998 והחלטת ועדת השרים לענייני עלייה וקליטה מ-2009.

יחסי העבודה לא הוסדרו. משרד החוץ (חדשות 2)

נמצאו ליקויים בסדרי הפיקוח והבקרה על "נתיב" ופעילותו, ובהם היעדר הסדרה בחלק מהמקרים והסדרה חלקית בלבד באחרים. עוד נמצא, כי גם במקרים שבהם קיימת הסדרה פורמלית של סדרי הפיקוח והבקרה, הרי שבפועל משרדי הממשלה האמורים לפקח על "נתיב", לאשר את התנהלותו ולבקר את פעילותו, אינם ממלאים את תפקידם כהלכה. כתוצאה מכך, הפיקוח והבקרה על הארגון רופפים מצד הגורמים הנוגעים, ובהם: רשות האוכלוסין, משרד הביטחון וגנזך המדינה.

בביקורת העלה המבקר כי ב"נתיב" לא ערכו בדיקת צרכים החיוניים לפעולות הארגון ולא קבעו אמות מידה למועילותן: בארגון לא התקיים הליך סדור של גיבוש צרכים כבסיס לדרישת תקציב, אלא "נתיב" פעל להרחבת הפעילות כדי לממש את הגדלת תקציבו, בלי שבחן תחילה את יכולתו לממשה.

פעילות זו משרתת את המטרות שקבעה הממשלה לארגון, ובלי לבחון באורח שיטתי ואמין את מועילותה, באופן המעורר חשש כי פעילות זו משמשת להצדקה בדיעבד של הרחבת פעילות "נתיב", עליה החליטה הממשלה ביולי 2007.

חוסר שקיפות ציבורית וסדר מנהלי לא תקין

בביקורת נמצאה התנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין, שקיפות ציבורית ואמות המידה השוויוניות הנדרשות ממוסדות ממלכתיים. אורח פעילות זה בא לידי ביטוי - במספר תחומים שונים: תהליכי קבלת ההחלטות בנוגע לניוד שליחים ממקום למקום ומתפקיד לתפקיד אינם מתועדים ואינם מלווים הסבר, ולעתים, השיקולים הארגוניים העומדים בבסיסם אינם ברורים.

בנוסף, "נתיב" מעסיק עובדים כממלאי מקום של משרות תקניות תוך חריגה מכללי המינהל התקין, ובמקרה אחד תוך עקיפת תהליך המכרז התקין ותוך התנהלות פסולה שיש בה מעין "תפירה" של משרה לעובדת.

לדברי המבקר, ב"נתיב" העדיפו את המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון על פני מוסדות להשכלה גבוהה אחרים בישראל, ועובדי הארגון סייעו בקידום ענייני המרכז וקידמו יעדים שיווקיים וכלכליים שלו. הדבר אינו מתיישב עם חובת ההגינות והשוויוניות החלה על כל רשות מנהלית.

השופט בדימוס שפירא העביר ביקורת על הארגון, ששולח אזרחים ישראלים לחבר המדינות כדי לייצג את המדינה בפעילויות תרבות, הסברה ומיתוג קצרות מועד. התנהלות נתיב בבחירת "נציגים" ושליחתם לפעילות לא התיישבה עם כללי המינהל התקין ונוהל הארגון, ופגעה בעיקרון השוויוניות שבבחירה.

אחדות מהנסיעות של עובדי "נתיב" לחו"ל לא התיישבו עם המשימות המוגדרות לארגון, וקיומן פגע באמות מידה של מינהל תקין. לחלק מהן לא נמצאו נימוקים, לחלק אחר ניתנו נימוקים שאינם מניחים את הדעת, וחלקן אושרו באופן בלתי תקין. עוד נמצאו ליקויים בהתקשרויות ובבחירת ספקים יחידים ובכך ש"נתיב" נוקט עמדה פסולה במתן אישורים לעיון ושימוש בחומרים הארגיוניים שברשותו.

לסיכום, קובע המבקר כי הוא רואה כליקוי משמעותי במיוחד את העובדה כי מאז 1998 לא נבחנו המבנה הארגוני ומאפייני הפעילות של "נתיב" אל מול יעילותו, מועילותו ועמידתו ביעדים שקבעה לו הממשלה, חרף קביעות של הממשלה שתעשה בחינה כזו. בחינה כזו נדרשת, בעיקר נוכח השינויים שהתחוללו בתקופה זו במרחבי הפעולה של הארגון, במאפייני קהל היעד שלו ובפעילות דומה של גופים ישראליים ממלכתיים ואחרים בחבר המדינות.

על הדרג המדיני להסדיר את מעמד הארגון

יש להסדיר מעמד הארגון. שפירא (חדשות 2)
שפירא ממליץ כי בלשכת הקשר "נתיב" יבחנו את התאמת מעמד הארגון, כפיפותו, סמכויותיו, מבנהו ופעילותו המגוונת למטרותיו ולמשימות שהטילה עליו הממשלה. זאת, תוך בדיקה של מידת החפיפה, הזהות, השוני והתיאום המתקיימים בין פעולותיו לפעילות מוסדות ממלכתיים ואחרים בחבר המדינות ותוך הסדרת ממשקי העבודה בין הארגון לבין משרדי הממשלה.

כל זאת כדי להבטיח, כי מדינת ישראל מנהלת באופן המיטבי, היעיל והמועיל ביותר את מכלול פעילותה בחבר המדינות בכלל ומול קהל זכאי העלייה בפרט, וכי בתוך מכלול זה, "נתיב" ממלא באותו האופן את ייעודו המוגדר.

קיים הכרח שהדרג המדיני יסדיר את מעמד הארגון ויחדד את אופי פעילותו אל מול תחומי האחריות והסמכות של גופים ממשלתיים, ממלכתיים ואחרים ושנתיב יתקן את הליקויים המנהליים שעלו בביקורת.