הכי ישראלי: מאתיופיה, דרך סודן - ועד לכנסת

ברגע ההשבעה נזכר הח"כ הטרי שמעון סולומון ברגע מרגש אחר בחייו - הרגע בו דרך לראשונה על אדמת ארץ הקודש אחרי מסע מפרך שהחל באתיופיה ועבר דרך סודן. "היום הזה שבו אני מושבע לכהן כחבר בכנסת ישראל הוא היום בו הגעתי למקום שאפשר להגדירו הכי ישראלי", מסביר סולומון ומספר על הגשמת החלום שלו ושל הוריו

שמעון סולומון עם משפחתו (חדשות 2)

היום יום היסטורי. יום גדול. יום ההשבעה לכנסת. והתחושה הזו, של התרגשות גדולה, היא ממש כמו זו שאחזה בי כשעליתי לארץ.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

כבר מאתמול התכוננו, אני ובני משפחתי, לטקס כמו ליום החתונה. הגענו לכנסת עם הרגשה מצוינת וחגיגית, וכאשר חצינו את שער המשכן התחלתי לעכל את גודל האירוע. ברגעי ההשבעה, כשעמדתי והצהרתי ''מתחייב אני'', עברו בראשי בתוך שניות כל חיי: השאיפות, החלומות והרצון להיות במקום ממנו אפשר להשפיע על כלל החברה.

נזכרתי במסע הארוך: בחיים באתיופיה, בכמיהה לעלות למדינת היהודים, בדרך המפרכת לסודן, בחוויות הנוראיות במדינה מוסלמית קיצונית וכמובן בעלייה לארץ. מאז שדרכה כף רגלי לראשונה בישראל הרגשתי שהיא שייכת לי ושמסע ההשתלבות מתחיל. ברור לי היה מלכתחילה, בגלל הרקע ההיסטורי שלי, שאני צריך לקחת אחריות.

לכן, היום הזה שבו אני מושבע לכהן כחבר בכנסת ישראל הוא היום בו הגעתי למקום שאפשר להגדירו הכי ישראלי. למעמד הזה שותפים הוריי, שלא הסתירו את התרגשותם הרבה, ועשו את כל המאמצים כדי שנעלה ארצה. עכשיו הגשמתי גם את החלום שלהם - השתלבות בחברה הישראלית.

דאגות מגודל האחריות

אני נמצא במפלגה שחרטה על גדלה לטפל בנושאים מאוד מאוד מרכזיים, ולמרות כל ההתרגשות והשמחה, יש לי גם הרבה דאגות מגודל האחריות ותפילה לפעול נכון, בצניעות ובמקצועיות כדי לעמוד בהתחייבויותינו. אבל אני אופטימי שאכן נצליח. כי אני רואה את הקולגות שלי ואת העומד בראשה ומשוכנע עד כמה הם רציניים ועם תחושות שליחות, ניסיון והרבה מחויבות.

אני חלק משני עולמות: מצד אחד בוודאי אטפל בכל הקשור בקהילת יוצאי אתיופיה, ומצד שני כישראלי שגדל פה וער למה שקורה בארץ אהיה שותף למהלכים ושינויים כלליים.

עכשיו, כשהיום נגמר וההתרגשות מתמוגגת - אני מביט קדימה ומצפה לעשייה עשירה ופורייה בחיי הכנסת.