איך נראה יום העבודה של חבר כנסת?

באיזו שעה מתחילה הישיבה, מה עושים אם חולים, מה אסור לעשות במליאה ואיך נראה תלוש המשכורת. חדשות 2 באינטרנט מספקים הצצה אל כל הכללים החשובים של בית הנבחרים הישראלי

מקום עבודה. המליאה (יוסי זילברמן)

הקלישאות הידועות מדברות על כך שהם נצמדים לכיסאות עור הצבי, שהם לא עושים יותר מדי, שהם חיים על חשבוננו, שהם מקבלים יותר מדי כסף, ובעיקר: שאנחנו רוצים שהם יעשו יותר, אבל הם מסרבים. האם זה נכון? בואו ננסה לצלול ליום בחייו של חבר כנסת ממוצע.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

נפתח בעובדה פשוטה אך לא תמיד מוכרת: 120 חברי כנסת מכהנים, אולם לא כולם עובדים רוב הזמן מהכנסת. חלק מהח"כים, המכהנים גם כשרים בממשלה, מבצעים את עבודתם דרך לשכותיהם במשרדי הממשלה. את הצעות החוק שהם מעלים הם מקדמים דרך ועדת השרים לענייני חקיקה ובאמצעות החלטות ממשלה נקודתיות. מסלולם נחשב "קצר" יותר, שכן בדרך כלל, הצעותיהם בפני ועדת השרים מתקבלות ועוברות להמשך חקיקה בכנסת. באמצעות הרוב הקואליציוני הן בדרך כלל גם יעברו, ובתמיכה גדולה באופן יחסי.

מרבית המלאכה מוטלת על המחוקקים בבית הנבחרים, כלומר בכנסת ישראל. לאחר שתכונס הכנסת באופן רשמי, אחרי הרכבת הממשלה, יוכלו חברי כנסת לשאת נאום בכורה באחת הישיבות. עבודתו של חבר הכנסת תתחיל, בד בבד.

לו"ז צפוף

המחויבות הראשונית של חברי הכנסת היא להיות נוכחים בדיוני המליאה. על פי תקנון הכנסת, חבר כנסת צריך להתמיד כמיטב יכולתו בהשתתפות בישיבות הכנסת וכן בישיבות הוועדות שהוא חבר בהן. הכנסת מקיימת את ישיבותיה בימים שני ושלישי החל מהשעה 16:00, וכן ביום רביעי החל מהשעה 11:00.

לא חייבים להגיע. דיון בוועדה (יוסי זילברמן)
שאר הימים מוקדשים לעבודה במסגרת הוועדות השונות, המקיימות דיונים שונים בהצעות לסדר והצעות חוק אשר מקודמות דרך הוועדה ומועלות להצבעת המליאה לאחר שהודקו וגובשו בוועדות. כל חבר כנסת חבר בשלוש עד ארבע ועדות שונות. הדיונים ארוכים, אבל כמובן שלא חייבים תמיד להגיע: יש דיונים בהרכבים דלילים יותר, וכמובן – לכל ח"כ שחבר בוועדה יש גם ממלא מקום.

בימי שני יוכלו חברי הכנסת להביע אי-אמון בממשלה. בנוסף, ימי שני מוקדשים לדיונים בהצעות חוק שהעלתה הממשלה וכן לדיונים בהצעות חוק של חברי הכנסת בקריאות ראשונה, שנייה ושלישית. בשלישי ניתנת להם ההזדמנות להציג את דבריהם במסגרת "נאומי בני-דקה". בימי רביעי יענו השרים הממונים מטעם הממשלה על שאילתות דחופות שיציגו להם חברי הכנסת בנושאים העולים על דעתם. כמו כן תדון הכנסת בימי רביעי בהצעות חוק של חברי הכנסת המובאות לדיון מוקדם (קריאה טרומית) ובהצעות לסדר היום.

ומה קורה אם הילד חולה או לא מתחשק להגיע היום למשכן? מאוד פשוט, "מתקזזים". כל חבר כנסת יוכל "לקזז" עצמו עם חבר כנסת מהמחנה השני (קואליציה-אופוזיציה), ובכך היעדרותם של השניים לא תפגום ביחסי הכוחות בהצבעות. הטבה נוספת הניתנת לכל 120 הח"כים טמונה בכך שהכנסת יוצאת במהלך השנה לשתי פגרות, חורף וקיץ, המסתכמות ביותר מארבעה חודשים, בהם חברי הכנסת אינם מחויבים להגיע למשכן.

איך מגישים הצעת חוק ומה הסיכוי שהיא תתקבל?

תמצית העבודה של חבר הכנסת מסתכמת בשתי מילים: הצעת חוק. כל אחד מחברי הכנסת ירצה להעביר חוקים שיירשמו על שמו. לא תמיד מדובר בהצעות חוק "משנות סדרי עולם". חלקן נוגעות לתיקוני חקיקה, לעוולות מסוימות, ללקונה של חוקים ישנים ואנכרוניסטיים ועוד. ובכל זאת, הדרך רצופת מהמורות: ראשית, יש לנסח את הצעת החוק.

לשם כך נעזרים חברי הכנסת במחלקות ובבעלי תפקידים שונים הפועלים בכנסת, ביניהם מרכז המחקר והמידע של הכנסת המרכז את כל הנתונים והעובדות הרלוונטיים, לבקשת חבר הכנסת. כמובן, המחלקה המשפטית של הכנסת תבחן את הצעת החוק ותראה כי היא מנוסחת כהלכה, מילולית וחוקית.

חבר כנסת יכול ליזום הצעת חוק, להחתים עליה חברי כנסת נוספים, ובכך להגדיל את טווח הקונצנזוס בה. הדבר יכול לסייע בהמשך הדרך בגיוס הקולות מתוך הסיעות שאליהן משתייכים חברי הכנסת שהצטרפו להצעת החוק. ובכלל: מספר חברי כנסת הוכיחו בכנסת השמונה עשרה, שבנושאי הצעות חוק, אפשר ורצוי לשתף פעולה עם חברי כנסת מהמחנה השני. הדבר בעיקר מגדיל את סיכויי העברתה של הצעת החוק, שכן הח"כ מהמחנה השני גם מחויב אליה, ולפיכך ינסה לשכנע את סיעתו לתמוך בה.

את כל זה עושים לבד? לא!

בנוסף למשכורת העומדת על כ-38,000 שקלים ברוטו, ניתנות לחברי הכנסת מספר הטבות הכוללת: תקציב לקשר עם הבוחר, דרכון דיפלומטי, וכמובן – זכות להעסיק שני עוזרים. בדרך כלל, כל ח"כ מעסיק עוזר פרלמנטרי אחד האחראי על ניסוח הצעות החוק, תמרון בין הגורמים השונים בכנסת, ועוד, וכן דובר אחד, העוסק בענייני התקשורת, מענה לפניות ציבור, ועוד.

החלוקה נשמעת דיכוטומית, אך לעיתים התחומים שזורים זה בזה. בכל מקרה, העוזר הפרלמנטרי מתפקד בעצם "כפנסי האורות" של המכונית הקרויה "חבר כנסת". בלעדיו, לח"כ יהיה קשה מאוד להתנהל: הוא מנהל את יומן פגישותיו של חבר הכנסת, מסנן את הדואר, יוזם שאילתות, מעלה הצעות לסדר, מעדכן את חבר הכנסת על כל מה שקורה במסדרונות, כותב נאומים עבורו, ועוד.

על פי תקנון הכנסת, עוזר פרלמנטרי אחד מוגדר כמנהלי והשני, הבכיר מביניהם, כמקצועי. בדרך כלל, לחבר כנסת מוצלח יש גם עוזר פרלמנטרי מצוין, שקושר את כל החוטים הרלוונטיים מאחורי הקלעים.

איך מתנהגים במליאת הכנסת?

תקנון הכנסת קובע כללים ברורים להתנהגות במליאת הכנסת, אשר כל חבר כנסת חייב לציית להם. אם ח"כ עובר על הכלליםו, רשאי יו"ר הכנסת להוציא את חבר הכנסת מהמליאה לאחר שלוש קריאות אזהרה. בנוסף, חברי הכנסת יכולים לקבל עונשי נזיפה ומניעת השתתפות או הצבעה.

הנאומים בכנסת מוקצבים בזמן, וכל חבר כנסת יידע עוד טרם נאומו כמה זמן מוקצב לו. עליו לדבר במליאה באופן הולם, ולא לעשות במסגרת אולם המליאה כל מעשה שיש בו פגיעה בכבוד הכנסת, באחד מחבריה או בסדר דיוניה. אסור לחבר הכנסת למחוא כפיים או לשוחח בטלפון הסלולרי, אם כי ההקפדה על כך רופפת.