מראשות עיריית שדרות למפלגה של לבני: עמיר פרץ - פרופיל

עמיר פרץ עלה לארץ עם משפחתו ממרוקו, ומגיל צעיר כיהן בתפקידים בכירים בשירות הציבורי - ובראשם יו"ר ההסתדרות. כשר ביטחון ספג ביקורת קשה על ניהול מלחמת לבנון השנייה - אך גם לשבחים על ההחלטה לקדם את מערכת "כיפת ברזל". היום, גרם לרעידת אדמה פוליטית, כשהודיע על עזיבת מפלגת העבודה – שהייתה ביתו הפוליטי

רעידת האדמה לה גרם הבוקר עמיר פרץ, עם הודעתו על ההצטרפות למפלגת "התנועה" בראשות ציפי לבני היא ציון דרך נוסף בקריירה הציבורית ארוכת השנים של "האיש עם השפם".

מי שכיהן כשר הביטחון, יו"ר מפלגת העבודה ויו"ר ההסתדרות החל את דרכו בעיירה בוז'ד שבמרוקו, שם נולד לפני 60 שנה. ב-1956, עלה לישראל עם משפחתו, ששוכנה במעברת מבשרת ציון ולאחר מכן במעברת דורות-רוחמה, שלימים התפתחה לעיר שדרות. פרץ שירת כקצין חימוש בחטיבת הצנחנים ונפצע באורח קשה בתאונה בין נגמ"שים בסיני. לאחר שחרורו עסק בגידול פרחים ושום במושב ניר עקיבא.

את הקריירה הפוליטית שלו התחיל לאחר שנבחר מטעם המערך לראשות עיריית שדרות ב-1983. חמש שנים לאחר מכן נבחר לראשונה כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה. ב-1994 חבר לחיים רמון ויחד ניצחו בבחירות להסתדרות העובדים הכללית. פרץ מונה ליו"ר האגף לאיגוד מקצועי. לאחר פרישתו של רמון ב-1995, נבחר פרץ לתפקיד יו"ר ההסתדרות וכיהן בתפקיד זה במשך 11 שנים.

ביקורת על תפקודו כשר ביטחון

במקביל לכהונתו כיו"ר ההסתדרות פרש פרץ ממפלגת העבודה ב-1999 והקים את סיעת "עם אחד" שזכתה ב-2 מנדטים בבחירות. ב-2005 התמזגה סיעתו של פרץ עם מפלגת העבודה, והוא בחר להתמודד על תפקיד יו"ר המפלגה מול שמעון פרס.

בנובמבר 2005 נבחר לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה והיה מועמדה לראשות הממשלה בבחירות שנערכו כמה חודשים לאחר מכן, במרס 2006. בבחירות בראשותו השיגה מפלגת העבודה 19 מנדטים ואחריהן הפך לשותף בכיר בממשלת קדימה בהנהגת אהוד אולמרט.

לאחר משא ומתן קואליציוני מונה פרץ באופן שהפתיע רבים לשר הביטחון. פרץ ספג ביקורות קשות על הסכמתו למינוי, כיוון שנשא את הדגל החברתי במערכת הבחירות שקדמה לכניסה לממשלה. מתנגדיו טענו בנוסף שחסרו לו הכישורים הדרושים להתמנות לתפקיד. במהלך כהונתו התבזה כאשר הביט מבעד למשקפת שעדשותיה היו מכוסות, מה שתרם לכאורה להבלטת חוסר ניסיונו בתחום הביטחון.

כשר הביטחון התעקש פרץ לאשר את פיתוח פרויקט "כיפת ברזל" להגנה מפני רקטות, זאת על אף ההתנגדות הרבה שהייתה לכך במערכת הביטחון וחרף התקציבים הגדולים שהיה על הממשלה להפנות לצורך הפרויקט. לאחר מבצע "עמוד ענן" לפני כשלושה שבועות, בו זכתה המערכת להצלחה גדולה ביירוט מאות טילים שנורו מהרצועה לשטח ישראל, זכה פרץ לשבחים על כך שהתעקש להתמיד בפיתוחה.

המאבק מול ברק

לאחר כשלי מלחמת לבנון השנייה ופרסום דו"ח וינוגרד, הופעלו על פרץ לחצים כבדים להתפטר מתפקידו כשר הביטחון. ביוני 2007, לאחר בחירתו של אהוד ברק ליו"ר מפלגת העבודה, הודיע פרץ על התפטרותו מתפקיד סגן ראש הממשלה ושר הביטחון ופינה את מקומו לברק.

בבחירות 2009 נבחר פרץ במקום העשירי ברשימת העבודה לכנסת תחת הנהגתו של ברק והתנגד נחרצות למהלך ההצטרפות לממשלת נתניהו. בספטמבר 2011, לאחר שברק פרש מן המפלגה והקים את סיעת "העצמאות", התמודד פרץ על ראשות המפלגה בפעם השלישית והפסיד למי שהביא בעצמו למפלגה שש שנים קודם לכן, ח"כ שלי יחימוביץ'.

פרץ ולבני, היום במסיבת העיתונאים (חדשות 2)

בין השניים התגלעו מחלוקות על דרכה של מפלגת העבודה - שהגיעו לשיא לאחר הפריימריז לרשימת המפלגה שנערכו בשבוע שעבר.

בראיון שהעניק לרינה מצליח בתכנית "פגוש את העיתונות" תקף פרץ את יחימוביץ' וקרא לה לומר במפורש כי לא תצטרף לממשלתו של נתניהו. בנוסף הוא קרא בראיון להבהיר מהי התכנית המדינית של יחימוביץ'. התבטאויות אלו הובילו למחלוקות בתוך העבודה.
היום, כחודש וחצי לפני בחירות 2013 ושעות לפני סגירת הרשימות לכנסת ה-19, הודיע פרץ על חבירתו לציפי לבני ולרשימתה החדשה "התנועה".