כבר לא "הנשיא קצב" או "אדוני קצב"

זו כנראה תהיה הפעם הראשונה בה לא יפנו לנשיא לשעבר משה קצב בתואר "הנשיא" או "אדוני". הפסיכולוג הקליני מיקי דורון מסביר על הרגעים הראשונים שיחווה קצב בכלא, על ההשפעות המנטליות וההתמודדות הקשה . וגם: מה הקשר בין הכניסה לכלא לגיוס לצה"ל?

יום הכניסה לכלא אינו פשוט עבור אף אדם, שכן עצם הידיעה על הסתגרות יחד עם אנשים אחרים בתנאים שבוודאי לא דומים לבית ולמשפחה, מעוררת קושי וחרדה. אני חושב שתוכלו להזדהות עם חוויה של גיוס לשירות סדיר, פשוט תדמיינו כי קושי החוויה מוכפל פי שלושה ויותר. אדם שנכנס בשערי הכלא - בודקים היכן הוא נמצא באופן תמידי, והיחס של האנשים אחרים אליו ישתנה בצורה גורפת.

אני מניח שבכלא זאת תהיה הפעם הראשונה מזה שנים שיפסיקו לקרוא למשה קצב "הנשיא" או "אדוני", אלא בעצם ההתייחסות תהיה של פנייה לאדם מבוגר בגילו, שבא לרצות את עונשו, דבר שיגביר את המצוקה למי שנפל מאיגרא רמה. אני מניח שתהיה לקצב תקופת הסתגלות לא קצרה.

בשירות בתי הסוהר נאלצו בשנים האחרונות להתמודד עם אישים אחרים מהמרחב הציבורי, כמו שרים לשעבר ודמויות ציבוריות דתיות בכירות מאוד שישבו במאסר. הם מיומנים בקליטת אנשים, ואני מניח שבסופו של דבר "עקרון השוויון" משמש כאחד מהכלים שלהם להתמודדות. בנוסף, השירות מעניק מבחינה מנטלית שירותים פסיכולוגיים זמינים, כדי לתת מענה למצוקות האסירים.

ישנם מחקרים שמראים איך אנחנו מתמודדים עם מצבים חדשים. הרבה מהם עסקו דווקא סביב נושא ההתמודדות עם אובדנו של אדם או אובדן בריאות. מה שאנחנו יודעים - ככל שהאירוע הוא מפתיע יותר ההתמודדות עמו תהיה קשה יותר, ככל שהאירוע וההתרחשות ידועים יותר מראש, אז יש יותר אפשרות להתארגן.

אם נדמה זאת למצב של גיוס, אנחנו יודעים שיש מספר שעות עד ימים שלוקח לאדם להסתגל לסוגיית המדים למשל, ללבישת החולצה. אנחנו יודעים שלכל אדם יש זמן ספציפי שלו לגבי אירועים שונים, אבל כולנו מכירים למשל את חוויית הסוציאליזציה, למשל לבית החולים. אדם שהתאשפז מיד נאלץ ללבוש את הצבעים של בית החולים - חלוק, שמגלה חלקים בגוף, חוויה לא נעימה. זהו למעשה תהליך של התחברות לסיטואציה חדשה ולארגון חדש אליו הגענו.

דודו טופז נכנע להסתגלות

הנשיא לשעבר משה קצב - בכלא (חדשות 2)
אדם שהיה פעם בעמדות כאלה, עמד במצבי לחץ, סביר להניח שיכולת ההסתגלות שלו תהיה גדולה יותר. למשל, נחשפנו כולנו לאירוע עם דודו טופז, ושם ראינו שבסופו של דבר לא הייתה את יכולת ההסתגלות ואולי טוב שלא, כי המשבר היה גדול מאוד. הסבל שלו היה איום ונורא וגם השבר האישיותי.

מחקרים אחרונים שנעשו בארץ לימדו שאחד המרכיבים החשובים של חוסן נפשי אצל בני אדם להתמודד עם מצבים קשים זה היכולת להדחיק. היכולת שלנו להגיד לא קרה כלום, או להגיד זה לא אני, זה מישהו אחר. יכול להיות שהאמונה הזאת לעמוד בעוצמה ולהגיד "זו טעות" על אף שגורמים משפטיים בדקו ומשטרתיים ובסופו של דבר ההכרעות הגיעו למסקנה שיש כאן אשמה, יכול להיות שזה יכול לתת גוון חיובי בהתמודדות. אבל זו שעת צערו של אדם, מערכת המשפט הגיעה למסקנות שזה מה שמגיע לו. אין לנו אלא לקוות שהוא יתקן את דרכיו.

קהילה היא גורם מסייע, והאגף התורני כמקום שאולי בשנים האחרונות ראינו את משה קצב מופיע יותר פעמים עם כיפה על ראשו מאשר בלי, אולי זה כן יהיה מקום שיהווה בשבילו חגורה מסייעת ותומכת.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת