המסכה המנומסת של משה קצב

כשנכנס משה קצב לאולם בית המשפט, הוא ניסה לשאוב אנרגיה וחיזוק מהסובבים אותו וניכר היה שלחץ את ידיהם ממושכות. החיוך שלו היה קפוא ומזויף. עם צאתו, ההלם כבר ניכר בצורה מובהקת יותר על פניו. ניתוח שפת גוף של נשיא מדינת ישראל לשעבר - שייכנס בקרוב לכלא בגין אונס ושורה של עבירות מין

ברגע כניסתו של קצב לבית המשפט הוא נצפה הולך בצעדים מהירים. המאפיינים של הליכה מסוג זה היא המשימתיות שבה.

העניבה שלו ברגע הכניסה, בניגוד לפעמים קודמות, הייתה מוסטת הצידה בצורה קיצונית וברחה שמאלה בצורה לא מהוקצעת. העניבה היא סמל למכובדות ורישול שכזה מאוד לא מאפיין אותו, זה מעיד על סערת הרגשות שבה הוא נמצא. צבע העניבה האפור-כסוף, מאזן ומרגיע. גם לבחירת הלבוש יש משמעות רגשית.

הפנים שלו משקפים יותר מכל את רגשותיו. החיוך שהוא ניסה לשדר בכניסתו לבית המשפט הוא ניסיון לשדר רוגע וביטחון. קצב נצפה כאשר הוא מחייך בצורה מאולצת, ניתן להבחין כי רק השיניים העליונות שלו גלויות, שפתיו מסתירות את שיניו התחתונות, זהו חיוך לא אמיתי אלא חיוך שמנסה לשדר שלום ואינו משדר שלום פנימי.

שואב אנרגיה מהקרובים לו

החיוך מנומס והוא נמשך זמן רב מידי על הפנים, זה משדר פחות אמינות. הוא מחייך לאנשים שאותם הוא מכיר. חיוך כזה בפעמים רבות מופיע בסיטואציה של חשש. זוהי מסכה שהוא משתמש בה על מנת להראות שהוא בשליטה.

לחיצות הידיים שלו בכניסה לבית המשפט היו ארוכות, מתוך ניסיון ליצור קרבה ולקבל חיזוק מהסובבים אותו. הוא מברך לשלום אנשים שבאים אליו וממתין רגעים ארוכים עם ידו מושטת. הוא תומך באחרים, עם מחוות גופניות. הוא צמא לתמיכה. הוא מוקיר ומעריך כל מגע שנוצר איתו. לחיצות הידיים נמשכות זמן רב מהרגיל ומלוות ברגש רב. הוא שואב מהם אנרגיה אך הפחד ניכר על פניו.

ביציאה מהאולם: הלם ופחד

בזמן שישב והמתין להכרעת השופטים הוא נראה כלפי חוץ רגוע, אך זוהי שוב דרכו להסתיר את המתח הרב בו הוא שרוי. מה שחושף זאת יותר מהכל היא הדרך שבה קצב נצפה בולע רוק בכבדות. מדובר בתופעה פיזיולוגית של יובש בפה המתרחשת במצב של מתח ולחץ. לכאורה הוא נראה בטוח בצדקתו אבל המתח הרב ניכר על פניו.

כשיצא קצב מאולם בית המשפט, פניו היו קפואות. פיו פתוח, הוא מנסה בצורה נואשת לשמור על קור רוח אך הפה המנסה לשאוף אוויר, מראה אחרת. זהו דבר שכיח במצב של הלם ופחד, מתוך צורך ורצון לאזן את האנרגיה בתוך הגוף. עיניו נפולות וכבויות. הוא מהלך מוגן ב-360 מעלות על ידי מקורביו ובכל זאת לא מתקשר עם הסביבה. ההלם ניכר עליו בשלב זה יותר מכל שלב אחר.

דורית עוזיאל היא יועצת למיומנויות תקשורת

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת