"הייתי משחרר גם עשרת אלפים מחבלים"

שבע שנים לאחר נפילת בנו ברצועת עזה, מביע השחקן שלמה וישינסקי, מהבולטים שבהורים השכולים, תמיכה מלאה בשחרור אסירים במסגרת עסקת שליט. "את אותה העסקה יכלו לעשות הרבה קודם", אומר וישינסקי. "אני יכול להבין את אלו שמתנגדים, אבל זה לא יחזיר להם את ילדיהם"

רבים הם ההורים השכולים המתנגדים לשחרור למעלה מ-1,000 מחבלים במסגרת עסקת שליט, אולם אחד מהבולטים שבהם, השחקן שלמה וישינסקי, אומר היום לחדשות 2 באינטרנט: "הייתי מוכן לשחרר לא 1,000 מחבלים, אלא 10,000 מחבלים תמורת גלעד".

רוצים לקבל את כל העדכונים על עסקת שליט? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

"אני לא הבנתי למה חיכו כל כך הרבה זמן לחתום על העסקה", אמר וישינסקי, ששכל את בנו ליאור ז"ל בשנת 2004. ליאור, לוחם גבעתי, עלה עם הנגמ"ש שלו על מטען בציר פילדלפי ונהרג במקום. "את אותה העסקה יכלו לעשות הרבה קודם. אני יכול להבין את אלו שמתנגדים, אבל זה לא יחזיר להם את ילדיהם".

וישינסקי סיפר כי "שנתיים אחרי שליאור נהרג, הסגירו את המחבל שהרג אותו. אמרתי אז שמסכנה אמא שלו. זה לא יחזיר לי את ליאור. מצדי הייתי משחרר את כל ה-10,000 מחבלים, לא להשאיר פה אף אחד. מעזה אי אפשר לעשות שום דבר חוץ מלירות קסאמים, זה לא משנה אם יהיו שם אלף מחבלים או עשרת אלפים מחבלים. אני לא צריך אותם פה, זה עולה לנו המון כסף להחזיק אותם. שילמתי השנה הרבה מאוד כסף על הלימודים של הבת שלי באוניברסיטה והם לומדים בחינם. אני כבר לא מדבר על הארוחות, כל העלות של המתקנים של להאכיל אותם ולהחזיק אותם".

"הם יראו את גלעד חי, אני כבר לא אראה את בני"

" אמרתי לפני כמה שנים שאני מוכן להיות במקום הוריו של גלעד, אבל שהם לא יהיו במקומי", הוסיף האב השכול. "לא אמרתי שאני רוצה להתחלף איתם. אמרתי שאני מעדיף שהילד שלי יהיה חי. הם יראו את גלעד חי, אני לא אראה את בני".

"אבל בני נהרג על ידי מחבל. בני היה חייל, הוא לא היה אזרח. הוא סיכן את חייו יום יום בציר פילדלפי. באחת הכניסות פגעו בו. הם פגעו בחייל, ונלחמים נגדנו. אני לא יכול לקרוא לזה שירה את הטיל רוצח, כי הוא חייל, הוא נלחם בצבא".

מאידך, מותח וישינסקי גם ביקורת על החלטת ממשלת נתניהו. "עם כל הכבוד לממשלה שהחליטה סוף סוף להגיד כן לעסקה, היו עליהם לחצים, גם דפני ליף והמחאה החברתית לחצו עליהם", לדבריו. "לא נעים לממשלה לקבל כאלה מחאות, ורצו לשחרר אותו כדי להרגיע את המחאה. אני חושב שהמחאה החברתית עזרה גם לעניין של שליט. הציבור התחיל לדבר, גם במחאת הרופאים. הציבור התחיל לומר את דברו ורוב הציבור רצה את שליט בבית. זה קונצנזוס ארצישראלי".