סטיב ג'ובס - אייקון שנוי במחלוקת

מרגע שנחו עייני על המק הראשון שלי - התאהבתי. עוד לא ידעתי כי זו רק ההתחלה, וכי סטיב ג'ובס, ההוגה מאחורי המכשיר, לא יפסיק לעשות קסמים. האיש שלגופו תמיד היה ג'ינס מהוה וסוודר שחור, שרבים יעידו כי היה בוס קשה שהלך כנגד הזרם, תמיד החזיק בידו את הבשורה החדשה, ובכך כישף את ההמונים

אומרים שלום לקוסם (ap)

קניתי את המק הראשון שלי בסוף 2006. התחלה מאוחרת. הפי-סי שלי גסס, וחבר אמר לי "אתה חייב לעבור למק - המחשב הזה עובד בשבילך". ואכן - מהרגע שראיתי אותו התאהבתי בו.

החוויה התחילה עוד בפתיחת האריזה, המשיכה במוזיקה המלווה את עליית מערכת ההפעלה, והסתיימה שלוש דקות אחר כך כשהמחשב שלי היה מוכן לעבודה. לקח לי חודש להבין מה לעזאזל רוצים ממני. מהם הכפתורים עם הסימנים מוזרים על המקלדת. למה הכול עובד אחרת כל כך.

כאיש שיווק, הייתי מרותק מהאופן בו חברת אפל הציגה את מוצריה - מצגות מתוקתקות ומתוסרטות של מנכ"ל החברה, החושף את מוצריו תחת סופרלטיבים שאינם ידועים בתחום הטכנולוגיה - "המוצר הקסום החדש שלנו". לפני כל הכרזה שכזו, הרשת געשה בניחושים - מה אפל יציגו הפעם, איך מנכ"ל החברה, סטיב ג'ובס, ישנה את השוק פעם נוספת. אבל דבר אחד היה ברור תמיד - לא משנה איזו המצאה חדשה יוציא ג'ובס מהשרוול - תמיד הוא יהיה לבוש באותו ג'ינס מהוה, נעלי ספורט, וסוודר שחור.

ג'ובס היה ידוע בכריזמה יוצאת דופן, ודמותו ריתקה אותי יותר ויותר. אדם שסולק מהחברה שהקים, וחזר אליה כמנצח. אדם שפעל נגד הזרם, מתוך אמונה חזקה בצדקת הדרך. אדם שהכניס את תפיסת העולם שלו לתוך כל מוצר שהחברה שלו מייצרת. אדם שעומד בראש חברה שממציאה את החוקים, לא עובדת על פיהם.

בשנת 2010 ג'ובס התראיין בכנס בשם D8 של וול סטריט ג'ורנל. הוא ישב על הבמה והתראיין לקרה סווישר ווולט מוסברג, שני כתבים מובילים בתחום הטכנולוגיה. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את ג'ובס מדבר בסביבה בה הוא לא שולט, בשונה מבמת מרכז מוסקוני בסן פרנסיסקו אליה הגיע עם שקפים מוכנים מראש, אחרי חזרות חוזרות ונשנות.

הריאיון עצמו היה מרתק - מכיוון ששם ראיתי את ג'ובס לראשונה ללא מסכות וללא תסריט. הוא אמר דברים רבים ומרתקים, אבל שני דברים זכורים לי במיוחד: השכנוע העצמי שלו בצדקת דרכו, ומשפט אחד יוצא דופן שלמיטב זכרוני הולך כך: "כל יום אנשים מצביעים בכיסם אם אנחנו עושים מוצרים טובים או לא. אם כן, יש לנו מקום עבודה בבוקר למחרת".

תומס אדיסון של זמננו

אבל מה שבאמת מרתק, הוא שג'ובס, עם כל הכריזמה שלו, ההופעות הייחודיות שלו, ראיית המוצר יוצאת הדופן שלו - היה אדם לא פשוט בכלל. ילד מאומץ שהיה אב לילד אליו התכחש במשך שנים. מנכ"ל שהיה מסתובב במסדרונות החברה, שואל אנשים למה הם עובדים בה, ומפטר אותם אם לא ענו את התשובה הנכונה. אדם שרבים מאלו שעבדו איתו טענו שהוא אדם קשה במיוחד.

לאחר שהתגלתה אצלו מחלת הסרטן, נראה שג'ובס קצת התמתן. בנאום שנשא באוניברסיטת סטנפורד בשנת 2005, דיבר על כך שהמוות המתקרב הוא דבר חיובי, מכיוון שהוא מכריח את האדם לחשוב על מה שהוא עושה יום יום.

לאט לאט התדרדר מצבו. הלילה הוא הלך לעולמו. מנהיגים ואישים רבים ספדו לו - מאובמה עד ביל גייטס. מנכ"לים של חברות ענק התייחסו אליו כהשראה. יזמים מתחילים התייחסו אליו כסמל. משתמשי אפל ראו אותו כקוסם.

סטיב ג'ובס היה אדם יוצא דופן. כאדם הוא שנוי במחלוקת. כמוביל דרך, הוגדר כתומס אדיסון של זמננו. כאיש חזון הוא בנה מוצרים שמיליונים התאהבו בהם, וחברות ענק מחקות אותם.

ואין עדות חזקה לזה יותר מכך שהידיעה על מותו נקראה, על ידי אנשים רבים כל כך, על מסכי המוצרים שאיתם הוא שינה את העולם.

הכותב הוא מנכ"ל חברת השיווק הדיגיטלי פרבדה מדיה גרופ

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת