צעדי הריקוד של נתניהו בעצרת האו"ם

ראש הממשלה הגיע אתמול מוכן היטב לנאום. כמעט כל תנועה נעשתה בכוונה לשבות את הקהל ולהעביר את המסר, אך היו כמה "זליגות" שהסגירו את מעורבתו הרגשית של נתניהו בנושא. למה מחוות ה"רגע" מאיימת על הפלסטינים, מה אומרת כוס המים ומה חשיבות כמות המצמוצים בנאום? מומחית שפת הגוף דורית עוזיאל מסבירה

בנימין נתניהו מודע היטב לשפת גופו והוא עושה שימוש במחוות שונות במהלך נאומיו על מנת להטמיע את מסריו בצופים. הוא משתמש במספר מחוות בחלק ניכר בנאומיו והוא מודע לכוח שלהן ביכולת ההשפעה על הקשב של הקהל.

לנתניהו יש מספר "צעדי ריקוד" בהם הוא משתמש, כאשר הוא מעוניין לכבוש את הקהל. השימוש המוקפד והמתוכנן בקולו, גופו ובשפה בעלת ביטויים ומטפורות, עזרה להתחבר אל המסר בצורה טובה יותר.

גופו נע בקשת רחבה על מנת להביט בקהל בקצב מדוד ומחושב. בכל שלב בנאום הוא יוצר קשר עין עם חלק אחר בקהל ומקפיד לשמור על קשר עין ברוב נאומו. זה משדר ביטחון ושליטה במסר ובמצב.

למרות ההכנה - הרגש נכנס

ניכר שנתניהו התכונן היטב למעמד. עוצמת הקול ושטף הדיבור מעידים על כך. הוא מגיב בשפת גופו בלהט לנאמר אך לרוב במתינות מושכלת. למרות זאת, היו מספר "זליגות" שתיארו את מצבו הרגשי בעת הנאום.

•מספר פעמים, הוא הצביע באצבע המורה לכיוון הקהל, תנועה אשר משדרת כעס ואף איום. באחת הפעמים אף הרים נתניהו את שתי אצבעותיו המורות כמעין תנועת "אקדחים". מחוות הגוף נוגדת את המסר שלו - אנו מזמינים אתכם למשא ומתן.

•"מחוות רגע" בתרבות הישראלית היא תנועת היד בה מצמידים את כל האצבעות כלפי מעלה. כשנתניהו מתכוון ל"רגע", הוא משתמש למעשה בתנועה שנתפסת בתרבויות אחרות רבות כשלילית ביותר ולכן אולי אינה במקומה. במדינות ערב, תנועה כזו בסמוך לפנים נתפסת כאיום. באיטליה זו תנועה מגונה ובצרפת זה מקביל ל"אפס". אצל פוליטיקאים זה אומר 'אני יודע מה נכון לכם', אך מפני שהקהל אליו פנה נתניהו אמש היה כה מגוון תרבותית, כדאי היה להימנע מכך.

•נתניהו ביקש לדבר בפתיחות עם אבו מאזן - אבל אגרף את היד ונפנף באגרוף. זה יכול להיות סימן לכעס, או לחוסר חיבור עם המסר המילולי.

•בחלק מהזמן ידו האחת תחובה בכיס. זה עוזר ליצור תנועה, בהתחשב במגבלה שאי אפשר לצאת מאחורי הפודיום, אך גם משדר הסתרה רגשית.

•נגיעה לפרק זמן קצר של הצוואר והסנטר, כפי שעשה ראש הממשלה, היא ניסיון לאמוד את הדברים ממקום ביקורתי.

•במהלך הנאום גירד ראש הממשלה במצח - ניסיון לעורר את המחשבה והזיכרון.

שיחזר את נאום בר אילן?

היו מספר קווים מקבילים בין הנאום בעצרת האו"ם לבין נאומו המדיני של נתניהו באוניברסיטת בר אילן. כמו בבר אילן, בחר ראש הממשלה לנאום בלי משקפיים. הוא נאלץ להעביר דפים רבים, שהיו כתובים באותיות גדולות במיוחד, וכן מצמץ בעיניו יותר משאר נאומיו הקודמים. המצמוץ משדר עצבנות והתרגשות ולעיתים הלך רגשי, שמבטא חשש שלא יאמינו לדבריו.

במהלך נאומו, שתה נתניהו מים ומזג לעצמו עוד מהקנקן. זה אירע גם בנאום בר אילן. הוא יודע שלשתיית מים במהלך הנאום. זה עוזר לנואם לצבור כוחות ולאזן לחצים, אך חשוב מזה - השקט יוצר אפקט דרמטי ומהווה בסיס נכון למעבר בין נושאים ובעיקר משדר את השליטה של הנואם במסר ובקהל.

גם בנאום בר אילן, כמו אתמול, ענב נתניהו ענב עניבה כחולה. השילוב עם החולצה הלבנה משדר מעבר לצבעי דגל ישראל גם את היותו של ראש הממשלה אדם מחושב, המשתמש בידע ובחוכמה לפתרון בעיות.

דורית עוזיאל היא יועצת למיומנויות תקשורת בחברת אופקטיבי 

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת