תנובה לא מצליחה להפנים את הכוח שלנו

נדב סטרק, מראשי מאבק הסטודנטים נגד יוקר מוצרי החלב, קורא לקברניטי החברה והממשלה להתעורר ולהבין את המסר - תם עידן הפראיירים. מי שייצפה בחגים לנאמנות צרכנית, יופתע לראות כמה אלטרנטיבות יש לציבור

נדב סטרק (יח"צ)

לא נעים להודות, אבל בכל מה שקשור למודעות שלנו כצרכנים בסופר אנחנו פראיירים. סופר פראיירים. בכל פעם שאנחנו נכנסים לשם, אנחנו משלמים מחיר גבוה בהרבה מזה שהגיוני שייגבה בתמורה למוצרי חלב בסיסיים.

זו סיבה שכשבני גוברמן, מיוזמי מחאת הקוטג', אמר לי: "אני רוצה שיהיה כאן יקר, יקר כמו באירופה" - הבנתי שאין צורך להירתע: על הרוב המכריע של מוצרי החלב הבסיסיים אנו משלמים פי 1.5 לפחות יותר מאשר שם, כשהאירופים, כידוע, מרוויחים קצת יותר מאתנו. אין מה לומר: פראיירים למופת.

בקיץ 2011 התעוררנו לפתי מאותה תרדמת ארוכת שנים: מה שהתחיל בקוטג' המשיך במחאת האוהלים שסחפה אחריה מדינה שלמה. לא נעשה קל יותר לחיות כאן. אנו עדיין עובדים קשה מאוד כדי להשאיר את הראש מעל המים, אבל משהו בדנ"א הבסיסי של הציבור השתנה.

פתאום הקצנו מהחלום

כמאמר אותו פתגם ערבי עתיק, "שערה ועוד שערה נהיות לזקן" - וכך, התעוררנו אנו בבוקרו של יום קיץ לידיעה שטייקון תורן כזה או אחר מעוניין "להסתפר" על חשבוננו - כשלנו כבר אין מהיכן לקחת. הציבור הישראלי החליט שאינו מוכן להיות עוד בן ערובה לחמדנות מונופוליסטית בחסות קשרי הון-שלטון שמתנהלים, פעמים רבות, בשפה דומה לזו של העולם התחתון.

אותו הרקע בדיוק עמד מאחורי התארגנות אגודת הסודנטים בתל אביב נגד רשת שופרסל. ההצלחה של אותו מהלך, גם אם הייתה טעונת שיפור, הצליחה לפעור את הסדק הראשון במסך המניפולטיבי של קרטלי המזון והקמעונות הישראלים. באותה הדרך המשכנו בויזמת החרם על קבוצת תנובה - יצרן המזון הגדול בישראל שראוי להחזיק בתואר של מונופול - לפי כל קנה מידה מקובל.

בתנובה בחרו להגיב למעשינו בהודעה לעיתונות שבה נטען כי המסרים שהעברנו למנכ"לית החברה "מעידים על חוסר הבנה בסיסי ביחס למשק החלב בישראל". ייתכן כי אלו הם פני הדברים, אך חוסר ההבנה של תנובה על טיבו של השינוי שעברה החברה הישראלית בקיץ האחרון חמור שבעתיים.

יתרה מכך: ברור מתגובתה של תנובה כי אנשי החברה לא נותנים לעובדות לבלבל אותם: השפה שבה השתמשו שם בתגובתם מנסה לקשור את העלייה במחיר החלב הגולמי לעלייה במחיר מוצרי החלב. אלא שעוד מימיה הראשונים של מחאת הקוטג', נחשפו הנתונים שמראים בבירור כי גם כאשר החלב הוזל, המשיכו מחירי מוצרי החלב של תנובה להאמיר.

השר שלנו מבולבל?

באותם דפוסי התנהגות שאימצה תנובה לאורך השנים, יחד עם אופי התגובות בה לחרם הנוכחי, נשחק הנכס החשוב ביותר שלה: המוניטין שהיה לה כחברה ישראלית-שורשית, המחוברת לצרכנים שלה וכמובן - בעלת אמינות כללית.

אם בכך היו מסתכמות צרותינו - ניחא. לפני כשבועיים הסתבר כי שר המסחר והתעשייה שלנו מבולבל מאוד. בנשימה אחת הוא התחייב לפרק את הריכוזיות במשק, ובה בעת מזהיר אותנו, הסטודנטים, שחלילה נעז לנסות לנקוט פעולות אזרחיות שמא ייגרמו לפגיעה בחברות מונופוליסטיות.

שמחון שכח כנראה את ימיו כשר החקלאות, אז ביטל את הפיקוח על הגבינה הצהובה הארוזה, בזמן שתנובה החזיקה ב-94% מנתח השוק. לא צריך להיות כלכלן מבריק כדי שהתוצאה המתבקשת ממהלך שכזה היא זינוק של המחירים - וכך אכן היה.

דוח עמותת "אמון הציבור"' מראה כי מרגע הסרת הפיקוח מעל הגבינה הצהובה הארוזה, באוגוסט 2007, ועד היום - זינק מחירה בלא פחות מאשר 35%.

השר שמחון טועה אם הוא אכן סבור שיוכל לבלום את כוונת הסטודנטים להיות המחנה המוביל של המחאה הצרכנית הנוכחית. הוא ודומיו קיבלו די והותר זמן לפעול - וכשלו בתפקידם. אם אין בכוונתו לסייע, מוטב שלפחות לא יפריע למי שקיבל על עצמם את האחריות היכן שהשר והמדינה התנערו ממנה.

באשר לתנובה: נראה כי קברניטי החברה טרם הפנימו את גודלה ועומקה של מחאת הצרכנים הנוכחית. עם בוא חגי תשרי, עלולים כלכלני החברה וקברניטיה להתעורר בכאב מהקונספציה באשר לקשיחות הביקושים.

תנובה חייבת להפנים כי רווח מהיר לא ייעשה עוד על חשבון הצרכנים הישראלים. עומדות לרשותם די אלטרנטיבות צרכניות, במקביל לחוסר נאמנות מוחלט ל"נאמנות היסטורית" לחברות שימשיכו לנהוג בדפוסי פעולה חזיריים.

הכותב הוא סטודנט לתואר שני בלימודי דיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב וממארגני המחאה נגד תנובה.