ההכרזה הפלסטינית באו"ם לא תשנה את פעילותו של צה"ל

בעוד ימים ספורים יגישו הפלסטינים בקשה להכרה במדינה בעצרת הכללית של האו"ם. בישראל ישנן תהיות רבות לגבי ההשפעות שעשויות להיות לצעד ההיסטורי. רוני דניאל מאמין שלהכרזה ישנה משמעות משפטית ומדינית בעיקר, אך שינויים ביטחוניים לא ייראו בשטח. ההערכה היא שהפלסטינים לא ייצאו להפגנות אלימות, אך הדבר אפשרי

רוני דניאל (חדשות 2)

על פי הדברים עכשיו, נראה כי פניית הרשות הפלסטינית למוסדות האו"ם הייתה בעצם מהלך אסטרטגי, ונראה שזאת הסיבה העיקרית שבגינה העדיפו הפלסטינים שלא לחדש את המשא ומתן עם ישראל.

ישראל מצידה גם כן לא עשתה די כדי שהמשא ומתן יתחדש, כך שאין כאן רק צדיקים, ואם ישנם כאלה הם בוודאי לא רק בצד אחד של המשוואה.

ההנחה כעת הינה שהפלסטינים ישלימו את המהלך ויפנו למועצת הביטחון. במידה שהם ייעצרו שם, הם יגיעו לעצרת הכללית של האו"ם, ושם מובטח להם רוב. מדובר למעשה במהלך שהרכיבים הביטחוניים בו מעטים יחסית.

צה"ל בתפיסתו לא ישנה את אופן פעולתו לאחר ההכרזה הפלסטינית. במקרה של פצצה מתקתקת בשכם או בכל מקום אחר, לא יהיה כל היסוס גם אחרי ההכרזה להכניס חיילים בכדי לסכל את הפיגוע שטרם יצא. חיילי צה"ל לא נוהגים להיכנס לערים הפלסטיניות כדרך של שגרה, אלא רק כאשר מדובר בסכנה או בהתארגנות מאיימת, שהרשות הפלסטינית לא עושה דבר מולה.

התסריטים הקשים: הפגנות המוניות והתנגשויות עם חיילי צה"ל

המרחב האווירי יישאר פתוח לישראל, על אף שהדבר עשוי שלא למצוא חן בעיני הפלסטינים, הוויתור על כך עשוי לגרור השלכות ביטחוניות קשות לישראל, ובכללן חשיפת העורף הישראלי לסכנות טרור רבות.

ההכרזה על מדינה פלסטינית באו"ם, היא בעיקרה מהלך פוליטי-משפטי, ולא כל כך שינוי ייסודי של המצב הביטחוני. נכון לעכשיו, כוחות הביטחון הפלסטינים מתכוונים למנוע זליגת הפגנות ותהלוכות ליישובים היהודים שביהודה שומרון, וגם ההערכות בצה"ל הן שצעדות אלימות ומתריסות לא ייצאו מן הערים הגדולות.

אבל זו רק ההערכה, ולצה"ל אין מנוס אלא להכין את עצמו גם לתסריטים היותר קשים, וביניהם הפגנות המוניות ברחבי יהודה ושומרון שיכללו יציאה והתנגשויות עם חיילי צה"ל.

חמאס לא ייטול חלק בצעדות דגלים חגיגיות

ארגון החמאס כבר הודיע שבמידה והצעדות תהיינה אלימות ותוקפניות, ויחרגו מתחומי הערים הפלסטיניות, אנשיו יהיו מוכנים ליטול בהן חלק. אם בסופו של דבר, תתקיימנה רק צעדות דגלים חגיגיות, לחמאס אין כל עניין ליטול בהן חלק.

לא נכון יהיה לראות בפנייה הפלסטינית לאו"ם איזשהו מהלך נקודתי, אלא שמדובר בעניין תהליכי ארוך וממושך. גם אם הימים הקרובים יעברו בלא אירועים אלימים, זה לא בהכרח יבטיח שכך גם יהיה בשבועות ובחודשים הקרובים.

צה"ל יעשה הכל בכדי להימנע מהרג מפגינים

המקומות הרגישים הם בעיקר כל המוקדים שבהם מתקיים חיכוך קבוע בין יהודים ופלסטינים, ובין צבא לבין אזרחים פלסטינים. מדובר באזורים שבפאתי רמאללה, באזור קלנדיה, סביב היישוב היהודי בחברון ובאזור קבר רחל, שבפאתי בית לחם.

על פיה ההנחיה שניתנה לחיילי צה"ל, עליהם לעשות כל שלאל ידם, כדי שלא להביא להרג בקרב המפגינים, עד לנקודה שבה תתרגש סכנה לחייהם. בנוסף לכל אלה, ישנה ערנות גם סביב רצועת עזה, בגבול לבנון, בגבול סוריה ובעזה, שגם שם הפגנות "האזרחיות" יכולות לזלוג לעבר הגדר.

בסופו של דבר, ההערכה היא כאמור שהפלסטינים לא ייצאו להפגנות אלימות, אך הדבר אפשרי, גם אם בסבירות נמוכה.

לקראת 20 בספטמבר - סיקור מיוחד:

המדריך: מה יקרה ב-20 בספטמבר?

מיוחד: איך נראים גבולות 67'?

ערב הפנייה לאו"ם: הראיס מוטרד גם מהחמאס

גבריאלה שלו: "ההכרזה רק תעמיק את הסחף נגד ישראל"

שאול מופז: "אין מקום לחלשים במזרח התיכון"

יוסי ביילין: "ספטמבר כבר כאן"  

דב חנין: כשלהם תהיה עצמאות, גם לנו תהיה

שאול גולדשטיין: "ההכרזה בונה מערכת ציפיות בלתי הגיונית"

דן חלוץ: "הכרזה על מדינה - רק ההתחלה"

אודי סגל: מי יוריד את הפלסטינים מהעץ?

ניר דבורי: אחרי ההכרזה באו"ם - מה ישראל יכולה לעשות?

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת