שפת הגוף מעידה: טרא מסתירה את האמת - או את חלקה

בדבריה של העובדת הסיעודית של שמואל בן ארצי, אביה של שרה נתניהו, ניתן למצוא הרבה סימנים לשקר, או לפחות להסתרת האמת. ממשיכת המילים: "אה..", "ו.." ועד שינויים פתאומיים בטון וחזרות על מילים. לשכת רה"מ, מזכירה המומחית לתקשורת מול קהל ומצלמה, הוציאה עד כה רק הודעות כתובות - שיכולות גם הן להסתיר שקרים

את טרא קומרי, המטפלת הנפאלית של אביה של שרה נתניהו, יכולנו אתמול לשמוע מתראיינת בקו טלפון משובש ומספרת באנגלית שבורה אך ברורה, על מעלליה של הגברת הראשונה.

בהיעדר מסרים ויזואליים, שמספקת לנו שפת הגוף, ניתן לגלות בעזרת הקול והמילים מידע על מצבה הרגשי והקוגניטיבי, שמרמזים כי ייתכן ואינה מספרת לנו את כל האמת. הבוקר שודר גם ריאיון מצולם, שמחזק את התחושה שיש למטפלת הרבה מה להסתיר.

רמזים קוליים לשקר

רמזים קוליים לשקר נולדים כתוצאה משילוב בין מספר פרמטרים. כשאדם חוזר ומשתמש לעיתים קרובות בצלילי התלבטות כמו: 'א...', 'ו...', 'אממ...', הדבר מעיד כי הוא מנסה להרוויח זמן לחשיבה ולא רוצה להשאיר את האוויר ריק ממילים.

בשלושת המשפטים שלה ששודרו בערוץ 2, המטפלת השתמשה בצלילים כאלה לפחות תשע פעמים. בנוסף, כשאנשים משקרים הם נוטים לחזור שוב ושוב על אותן המילים או על אותו רעיון בצורה מעט שונה. מעין גיבוב של מילים בניסיון למסך את המסר. המטפלת הזכירה בראיון חמישה נושאים וכל אחד חזר על עצמו פעמים או שלוש עם ואריאציות. לדוגמה:

"She running to me, I see her coming to me, she running to like come to me...".

גם שינוי פתאומי בטון הדיבור ועליות לא צפויות בסופי משפטים, מעידים על שקר שנולד כתוצאה מהלחץ הנפשי בו היא נתונה והפחד שלה מעונש. עלייה פתאומית כזו בקולה של המטפלת התרחשה כשאמרה שאשת ראש הממשלה: "Not good". העלייה המוזרה בקולה, משמעותה: "עכשיו אתם מאמינים לי?!".

מיד אחרי זה מיהרה להסתייג ולומר שראש הממשלה לעומת זאת בסדר גמור וכלפיו אין לה טענות. מידע זה איננו רלוונטי, לא קשור לנושא והיא לא נשאלה לגביו, אך כשאדם משקר הוא נוטה לברוח למקומות כאלה כדי להתרחק לרגע מהשקר.

רמזים מילוליים לשקר

ישנם מספר אינדיקאטורים מילוליים שלעיתים קרובות מעידים על שקר ואת כולם ניתן היה למצוא במילותיה של המטפלת:

אדם שמשקר או מסתיר את האמת, נוטה להשתמש ביותר הצהרות שליליות כלפי האובייקט או האדם המדובר וזאת בניסיון לתקף את רגשותיו ("She not good"); שקרנים נוטים להשתמש במשפטי הכללה והגזמה כדי להימנע מלרדת לפרטים ולייצר מעין מסך עשן על הנושא ("Never I do not get fed"); ומרבים לבחור במשפטים ישירים, החלטיים וחד-משמעיים ("I say clearly").

בגלל הלחץ והרשמיות, שקרנים נוטים להשתמש במילים פורמאליות יותר כמו: 'I do not' במקום: 'I don't', וקצב הדיבור שלהם איטי יחסית כדי לאפשר התמודדות עם המתח והצורך לבחור מילים בקפידה.

רמזים לא-מילוליים לשקר

בראיון המצולם שקיימה המטפלת בצאתה מבית ראש הממשלה, ניתן היה למצוא חיזוקים נוספים לכך שיש לה הרבה מה להסתיר. המטפלת שומרת על קור רוח, אך בפניה ניתן לגלות כי הרגשות המרכזיים המלווים את דבריה הם כעס ומרירות. הכעס בא לידי ביטוי בכיווצים רבים באזור הגבות והעיניים, והמרירות מתבטאת בכיווץ של זוויות הפה כלפי מטה בסוף המשפט.

בדברים הקצרים שאמרה חזרה אצלה שלוש פעמים מעין קריצה בעין שמאל. בפעם הראשונה זה מתרחש כשהיא אומרת שדחפו אותה לחתום על מסמכים אך היא לא עשתה זאת. משמעות הקריצה במקרה זה היא שאיננה פראיירית ולכן לא הסכימה.

בהמשך היא קורצת פעמים נוספות בהקשר לדרך בה טיפלו בחפציה, באופן שמשדר: 'יש לי חשבון איתם'. המטפלת מסיימת את דבריה בחיוך ובצחקוק, כשהיא אומרת שאינה יודעת מדוע התנהגו אליה כך. החיוך במקרה הזה איננו כנה ומיועד להסתיר הרבה מידע.

למרות שסביר להניח שמגבלת השפה הקשתה על המטפלת טארה קומרי, ניתן היה למצוא בדבריה הרבה סימנים לשקר או לפחות להסתרת האמת המלאה. לעומתה, דוברי ראש הממשלה ורעייתו הוציאו הודעות כתובות בעניין. מילים על הנייר יכולות להסתיר שקרים טוב יותר ממסרים קוליים וויזואליים גם יחד.

מישל שטיין טיר היא מומחית לתקשורת מול קהל ומצלמה ודוקטורנטית לדיפלומטיה ציבורית באוניברסיטת בר אילן.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת