ההוריקן: הגיהנום של האטמוספירה

גשמים עזים, רוחות שמעיפות כל העומד בדרכן, ערים חשוכות ותחבורה משותקת - אלו רק חלק מהסימנים לכך שסופת הוריקן הגיעה לבקר. אלעד זוהר, חזאי חדשות 2, בטור מיוחד על האיום הכי גדול שנושף בחוזקה על החוף המזרחי של ארה"ב

בעין הסערה: כל מה שרציתם לדעת על 'אם כל הסערות' - ההוריקן. מה עושים ילדים קטנים בים? חופרים בור בחול ומוסיפים לו מים מהים. דלי אחר דלי, מעבירים מים מהים ליבשה. מה עושה הוריקן? דלי אחר דלי, מעביר מיליארדי טונות של מים מהאוקיינוס האטלנטי אל היבשה. גשמים, רוחות עזות, נחשול סערה, טורנדו, ברד - אם לאטמוספירה יש גיהנום, ההוריקן הוא השער.

תעודת זהות

השם הוריקן התפתח משמו של אל הסערה ובשפת האינדיאנים - "הוראקאן". ההוריקן הוא סופה טרופית עוצמתית, הנוצרת בקרבת קו המשווה בעונת הקיץ. היא מוגדרת כ"הוריקן" באוקיינוס האטלנטי, צפון אמריקה ואמריקה התיכונה או "טייפון" בדרום האוקיינוס השקט ויבשת אסיה. בחצי הכדור הדרומי, אותה תופעה נקראת "ציקלון" ונפוצה בעיקר באוסטרליה ובאיי דרום האוקיינוס השקט.



מדובר בשקע עמוק ורחב שהלחץ במרכזו נמוך מאוד ולכן הוא מסתובב נגד כיוון השעון בעצמה רבה ומכאן מהירות הרוח שבו. הוא מורכב מחבורה צפופה ומפותחת של ענני סערה, ובמקרים מסוימים הם נדחפים החוצה מהמרכז כמו בקרוסלה, מה שמקנה לה את ה"עין" הצלולה במרכז. בניגוד לביטוי השגור, "בעין הסערה" דווקא יש שמיים בהירים ורוח קלה.

מגל קטן להוריקן

הסופה מתחילה את חייה בצורת "גל טרופי" בסמוך לחופי אפריקה המשוונית. השקע הקטן הזה, שנקרא שקע טרופי ובו רק כמה ענני סערה מתחיל לנוע מערבה לכיוון יבשת אמריקה בשל רוחות הסחר השולטות באזור זה של האטמוספרה. בתהליך, הוא לעיתים מתעצם ומתרחב ומעצם תנועתו מתחיל להסתובב נגד כיוון השעון ולצבור מהירות עד שהופך לסופה טרופית ומקבל שם (כמו "איירין", "קתרינה" ו"אלכס").
ההבדל בין סופה טרופית להוריקן הוא במהירות הרוח. כאשר מהירות הרוח בסופה טרופית מגיעה ל- 119 קמ"ש היא "עולה כיתה" ומוגדרת כהוריקן.



קטגוריות ונזקים- מדד הפאניקה

כמו סולם ריכטר או מספר המפגינים ברחובות תל אביב, גם כאן המספרים מדברים. את עוצמת ההוריקן מגדירים בסולם "ספיר - סימפסון" המחולק לחמש קטגוריות: 1- החלשה ביותר, רוחות של עד 153 קמ"ש, וכך הלאה. בקטגוריה שלוש, הוא כבר מוגדר כ"הוריקן גדול" או- Major Hurricane, מה שמעיד על פוטנציאל הרס דרמטי, ורוחות של עד 209 קמ"ש. הוריקן "קתרינה" פגעה בניו אורלינס בעוצמה זו. בקטגוריות ארבע וחמש - מדובר על פוטנציאל חורבן מחריד.

רק שלוש סערות פגעו בארה"ב בעצמה חמש בעבר. האחרונה שבהן, הוריקן "אדרו" בשנת 1992, חדר לדרום פלורידה ושיטח עיירות שלמות תחת רוחות של 280 קמ"ש. "איירין" הגיעה לקטגוריה שלוש עם רוחות של 185 קמ"ש ביום שישי האחרון אבל נחלשה ופגעה בצפון קרוליינה בקטגוריה אחת . בדרכה לניו יורק היא נחלשה עוד יותר משום שהמגע המתמשך עם היבשה מונע ממנה את מזונה העיקרי- לחות, והחיכוך עם הקרקע מפר את סיבובה החופשי.

כשאתה אומר "סערה היסטורית", למה אתה מתכוון?

נשיא ארה"ב ברק אובמה, ציין בסוף השבוע כי "כל המדדים מצביעים על סערה היסטורית". למה? לא הרבה הוריקנים מצליחים להגיע לחופי מזרח ארצות הברית. לרוב, הסערות נעלמות בים הקריר במרחק של מאות ק"מ משם, או עוקבות אחרי המים החמים למדינות מפרץ מקסיקו כמו פלורידה, לואיזיאנה, מקסיקו והאיים הקריביים.

בעיר ניו יורק פגעו ישירות רק שני הוריקנים עד כה. הזכור שבהם פגע בשנת 1821. מסלולה של "איירין", דומה מאוד למסלולו של ההוריקן הזה (שהתרחש לפני שהצמידו שמות לכל סופה) ועל כן מרגישים בארה"ב, ובעיקר באזור ניו יורק שההיסטוריה נכתבת בימים אלה עם עוד סערה שתחלוף ממש בסמוך לעיר ניו יורק.

כל הפחדים- מה קורה בהוריקן?

1. גשמים עזים וממושכים. מהסוג שרואים בג'ונגלים בסרטים. מהסוג שלא רואים ממטר כשאתה בתוכו, וגם משאית לא רואה אותך ממטר כשהיא בתוכו. לעיתים נאספים 200 מ"מ בחצי יום. הגשם גורם להצפות נרחבות, פגיעה בתשתיות ובאספקת מים, הרס חקלאות ולהפצת מחלות.

2. רוחות עזות השוברות עצים, חלונות, קירות. פנסים, תמרורים, רמזורים, גגות של תחנות דלק- לא מחזיקים מעמד. כתוצאה מהרוחות מתקיימת תופעת "שפוכת מעופפת" - הכוללת פיסות עץ, מתכת והריסות שונות שעלולות לנפץ חלונות ולפגוע במי שנמצא בדרכן. הוריקן "ווילמה" בשנת 2005, הוגדר כחזק ביותר מבחינה זו ורשם רוחות של 295 קמ"ש בעודו שועט בין קובה למקסיקו. אמנם, טורנדו מייצר רוחות של 300-450 קמ"ש ברמות הגבוהות שלו, אך התופעה מקומית בהרבה והנזק הכולל שלה קטן יותר.

3. גלי הענק הם הסכנה המוחשית והמיידית ביותר לרוב תושבי החוף. הגלים נוצרים בשל האנרגיה האדירה של האוויר המועברת למים. גובה הגלים יכול להגיע ל- 9 מטרים מעל הרגיל. בנוסף, ההוריקן יוצר וואקום המעלה "בועה" של מים ונושא אותה ליבשה בתופעה המכונה נחשול סערה.

זו לא סתם סופה- זה באמת מפחיד

בשיחות שערכתי עם תושבים באזור, משתמע שהם באמת חוששים. הצלקות מ"קתרינה" והזיכרונות של הטיפול הלוקה בימים שאחריה, הביאו את ממשל אובמה ואת ראשי הערים לנקוט באמצעי זהירות רבים מאוד ומוקדם מאוד. אף אחד לא רוצה "קתרינה 2" על ראשו, בטח לא נשיא שהחל את המרוץ לקדנציה השנייה.

באמצע השבוע ישאלו אם הפינוי האדיר והשבתת התחבורה היו נחוצים. אבל בזמן כתיבת טור זה, כבר דווח על עשרה הרוגים. כשני מליון בני אדם נותרו ללא חשמל והצפות קשות החלו בכל מקום שבו הסופה עברה. הפינוי לא נועד רק על מנת לשמור על התושבים, הוא גם נועד לאפשר תנועה חופשית ומהירה של כוחות החילוץ וההצלה, רשויות מקומיות ופדראליות ואפילו כוחות צבא. אי אפשר להיות מוכן מספיק לסופה כזו ואי אפשר להיזהר יותר מדי.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת