נפילת קדאפי טובה ליהודי לוב?

אחרי 42 שנה בשלטון, הולכת ונשלמת המהפכה בלוב. בטור מיוחד סוקר מנהל המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב את העליות והמורדות ביחסים בין קדאפי ליהודים במהלך תקופת שלטונו, ומקווה שנציגי המורדים יעמדו בהבטחתם ויאפשרו ליהודים יוצאי לוב לבקר בבית שנאלצו לעזוב

זכרונות מלוב (המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב)

בעידן הלובי הערבי העצמאי, החל מראשית 1952 לאחר העלייה הגדולה לארץ, נותרו בלוב כ- 4,100 יהודים, כ-10% מכלל היהודים, שחיו בה במשך דורות. במהלך העשור השני לעצמאותה של לוב, בעקבות הפרעות שפרצו במלחמת ששת הימים (יוני 1967) וגירוש רובם לאיטליה, הקיץ הקץ על גולת יהודי לוב עתיקת היומין ועל מחזור חיים בן אלפי שנים. נותרו רק קומץ של יהודים, שהלכו והתמעטו, עד לאחרון שבהם.

לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר היה נדמה, שנרגעו מעט הרוחות בלוב, ערכו חלק מהיהודים מסעות ללוב, על מנת לנסות לחסל את עסקיהם ולהציל את רכושם הרב, אך רובם לא הצליחו בכך.

את חלקם תפסה ההפיכה הצבאית של קדאפי ב-1.9.1969, בעת שהייתם בלוב ועברו הטרדות ומאסרים, בשל המדיניות הפונדמנטאליסטית של קדאפי, כולל זו נגד היהודים: הרכוש וההון היהודי הרב הוחרמו והועברו לאפוטרופוס הכללי של לוב, ועל פי חוק מ-1970 יוחזרו לבעליהם כעבור 15 שנה (חוק, שלא כובד ולא קויים עד היום, למרות הבטחתו של קדאפי עצמו לרפאלו פלח-קיש, מייסד והנשיא הראשון של "הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב", שנפגש אתו בטריפולי מספר פעמים); עקירת בתי-העלמין היהודיים, ביניהם בית-העלמין היהודי הגדול בטריפולי, שחלקו הפך למחסני ערובה של נמל טריפולי ועל חלקו נבנו גורדי שחקים ואוטוסטרדה.

כמו כן, הפך בתי-הכנסת, בתי-ספר יהודיים, ישיבות ומוסדות יהודיים שונים למסגדים ולמתקנים חילוניים שונים.

עליות ומורדות

בשל מדיניותו הפונדמנטליסטית של קדאפי ותמיכתו בארגוני טרור ברחבי העולם (כמו פרשת לוקרבי), לוב סבלה במשך עשרות שנים, מבידוד, הגבלות, סנקציות כלכליות ומדיניות, ואף להתקפות אוויריות אמריקניות.

רק לאחר גורלו של סדאם חוסיין, על מנת לבסס את משטרו ולהסיר את ההגבלות על מדינתו, נקט קדאפי בטקטיקה של פתיחות לעולם, במיוחד לארה"ב ולמערב אירופה, בנטישת מדיניותו הפונדמנטליסטית, בהתנגדותו לטרור הבינלאומי, ואף נאות לשלם פיצויים למשפחות קורבנות לוקרבי. יתרה מזאת, אף התנדב לפרוק את לוב מנשק להשמדה המונית, שהעולם אף לא ידע עליו.

צעדים פרגמאטיים המהווים ראשית חזרתה של לוב למשפחת העמים, שגובו בדיאלוג עם יהודים יוצאי לוב, באמצעות "הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב". דיאלוג, שהתקיים, בסדרת מפגשים, ב-2005-6 ברבת-עמון, בין נציגו האישי של קדאפי, לבין יו"ר הארגון העולמי באותה עת, באישור ראש הממשלה ומשרד החוץ.

מפגשים, שבהם הובטח ע"י הלובים להחזיר את ערכם הרב של הרכוש הציבורי, שהותירו היהודים בלוב. הבטחה, שלא כובדה שוב.

מפגשים מהסוג האישי

לאחר שלוב הצליחה לחדש את יחסיה הדיפלומאטיים עם ארה"ב ואירופה, קדאפי ערך מסעות ססגוניים ברחבי העולם, נפגש אישית עם נציגים מיהודי לוב באיטליה, ואף איפשר ביקורים של יהודים מלוב הגרים באנגליה ואיטליה.

עם פרוץ ההפיכה בלוב ב-17 בפברואר 2011 (יום הולדתו ה-69 של קדאפי), החלה מלחמת אחים, שבעזרת נאט"ו, בשבוע במלואת 42 שנים לשלטונו של השליט הוותיק בעולם, שעלה לשלטון בלא שפיכות דמים, מגיע הקץ לשלטונו, לאחר מרחץ דמים של אלפי הרוגים.

במהלך העימותים האלימים בלוב, הגיעו לארץ נציגים של קדאפי, אשר נפגשו עם ראש האופוזיציה ציפי לבני וחברי כנסת נוספים.

במקביל הגיעו גם נציגי המורדים מהאופוזיציה לקדאפי וגולים לוביים באירופה, אשר ביקרו במרכז מורשת יהודי לוב והבטיחו, שעם הניצחון יעשו את מרב המאמצים ליצור קשרים עם ישראל, ולפחות עם היהודים יוצאי לוב - וכך יתאפשרו ביקורי שורשים ובמחוזות ילדות.  

 רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת