מרגול בעקבות ג'קו אייזנברג

אחרי שתקפה את המחאה, מרגלית צנעני מיהרה להתנצל. לא, היא ממש אוהבת את המפגינים, ליבה איתם, והיא אפילו תשיר בהפגנה את "עוד יהיה לי". אילן לוקאץ׳ בטור מיוחד על ההסתבכות של מרגול

מרגול. מופיעה בעצרת בבאר שבע (חדשות 2)

לפי חמש שנים בדיוק איבד ג'קו אייזנברג את עולמו. נער הזהב של "כוכב נולד", הזוכה הבטוח לאורך כל העונה הרביעית שלקח את הגמר בהליכה, התראיין אחרי שבוע ל"ידיעות אחרונות", ובהתקף של שחצנות אמר את כל מה שכביכול אסור לומר: הוא דיבר בלי בושה על אי-גיוסו לצה"ל ועל סלידתו מכלי נשק, וחמור מכך - אמר שרמי קליינשטיין "עושה לו להקיא".

תוך דקות הפך ג'קו אייזנברג למוקצה. "טדי הפקות" (מפיקת "כוכב נולד") נפרדה ממנו, הליקון - שבה חתום רמי קליינשטיין - הודיעה שלא תוציא לג'קו את האלבום שהובטח כפרס לזוכה, ראש מועצת עומר פיני בדש קרא להחרים אותו, ושורה של ראשי עיריות ביטלו הופעות.

ג'קו נכנס ללחץ אטומי. הוא הבין שהקריירה המזהירה המובטחת לו (אז עוד האמינו שכל זוכה "כוכב נולד" יהפוך מיד לנינט) חומקת מבין ידיו. הוא מיהר להתנצל וסיפר בעיניים דומעות שלא השתמט אלא שוחרר כדין, הוסיף מיני דברים מחמיאים על רמי קליינשטיין, אחר כך גם כתב שיר עם השורה "מותר לבן אדם לטעות".

אבל שום דבר מאלה לא עזר. לא סלחו לג'קו. הקריירה לא התרוממה, האלבום לא הצליח, ולפני שנה נסע ג'קו לאמסטרדם.

אילן לוקאץ' (חדשות 2)
הטעות של ג'קו לא הייתה מה שאמר באותו ראיון לידיעות, אלא בריצה שלו להתנצל. הוא היה יכול לומר, יכולתם להצביע לרפאל מירילא אבל בחרתם רוקיסט בועט, וזה בדיוק מה שתקבלו: רוקיסט בועט. לא עשיתי צבא ואני לא חייב לכם הסברים, ועכשיו תסתמו את האוזניים כי אני עומד ללחוץ על הדיסטורשן. הוא היה יכול לומר, רמי קליינשטיין עושה לי להקיא ואם יש לכם בעיה עם זה תזוזו מטר הצידה שלא ישפריץ לכם על הקרוקס. כמו בהופעה ההיא של הביטלס, כשג'ון לנון אמר לבני משפחת המלוכה שירשרשו ביהלומים שלהם במקום למחוא כפיים, או כשהודיע שהביטלס יותר פופולריים מישו. הפיני-בדשים של אז קראו לשרוף תקליטים של הביטלס, אבל הביטלס שרדו את הפה הגדול של לנון כי לנון לא היה מתנצל על משהו שהוא התכוון אליו.

אבל ג'קו החליט להתנצל. ואיש כמובן לא האמין לו, כי העם בחר רוקיסט עם קוקו וקיבל רכיכה עם טישיו.

מרגלית צנעני, שופטת באותה תוכנית, שבשעתה ג'קו בירווז גם אותה (או איך שהיא לא מנסחת דברים כאלה), חוזרת עכשיו על הטעות של ג'קו. לפני שבוע היא יצאה נגד מחאת מעמד הביניים, אמרה שליבה לא עם המפגינים כי הם בוכים בגלל שסבתא שלהם פשוט לא הורישה להם דירה בבאזל. תוך דקות עברה צנעני זובור אייזנברגי מלא. נתן זהבי צעק, סבתא שלי לא הורישה לי דירה בבאזל כי היא נשרפה באושוויץ, וזה עוד היה החלק המנומס של דבריו. אמנים יצאו נגדה. אתניקס, בצעד אמיץ, היו הראשונים שביטלו הופעה בתוכנית שלה. הטוקבקים היו אכזריים. אחר כך התחילו גם אמני הז'אנר שלה להופיע בהפגנות של אלה שסבתא שלהם לא הורישה להם דירה בבזל. צנעני הרגישה את האדמה בוערת ואת הכיסא מתנדנד.

אז היא מיהרה להתנצל. לא, היא ממש אוהבת את המפגינים, ליבה איתם, והיא אפילו תשיר בהפגנה הבאה את "עוד יהיה לי". עצירה, מאה שמונים מעלות. ניהול משבר. אולי זה יקטין את הפגיעה בקריירה שלה, לך תדע.

שנאתי אותה כשאמרה את מה שאמרה, גם כי אני מתעב טיפשוּת ובוּרוּת, וגם כי הדברים הדיפו ניחוח קשה של התנשאות, ובגלל שגם סבתא שלי מתה בשואה בטרם הספיקה להוריש לי אפילו מחט אחת מהמתפרה הקטנה ברחוב ריינק בראדומסק. אבל היה לי כבוד לפה הגדול. צנעני יכלה לומר, זאת דעתי, היא לגיטימית, ואם היא לא נוחה לך, תעביר תחנה. היא יכלה להישאר נאמנה לאמת שלה - מכוערת ככל שתהיה - כי זה מה שעושים אמנים אמיתיים. יש הרבה חן ואומץ בעמידה על דעה לא פופולרית.

אבל צנעני בחרה בצעד הג'קו-אייזנברגי: נון-קונפורמיזם זה נחמד כל עוד הוא לא מזיק לחוזה הטאלנט - שלא לומר, לדירה הפרוברביאלית בבזל.

הצטרפו לדף הפייסבוק של אילן לוקאץ'