בין אוקספורד לרוטשילד: כוחה החזק של המחאה השקטה

רחובות לונדון זרועי הרס, סוריה טובחת באזרחיה ובישראל 300 אלף זועקים למהפכה. אלא שדווקא אצלנו מוכיחים המפגינים כי אפשר לעשות זאת אחרת. ללא אלימות, ללא שפיכות דמים. אודי סגל מסביר על מחאה עם מסר אחר

בין מה שמכונה ה"אביב ערבי" לבין מה שאנחנו רואים כאן "הקיץ הישראלי", יש דבר אחד שבמהפכה הזו חייבים לשמר ואף לשווק.

לאור התמונות האחרונות שאנחנו רואים מלונדון - של החוליגנים, של המהומות, של אלימות נגד רכוש וגם נגד בני אדם - אי אפשר שלא להעריך ולהתפעל מהעובדה ששלושה שבועות מתחוללת בישראל מהפכה, או לפחות מחאה משמעותית, בלי טיפה אחת של אלימות.

300 אלף הגיעו לתל אביב כדי לשמוע את שלמה ארצי - אף דקירה ואף פצוע. לפני כן התקבצו יחד 150 אלף בני אדם. כל ערב מאות ואלפי אנשים הולכים כאן בשדרה, יש כאן אוהלים, עומס אנושי , חום וזיעה. אבל אין אלימות.

זהו אחד המסרים החשובים של המהפכה הזו - זו הדרך האמיתית של מחאה שקטה

כדאי שישראל תאמץ את השיטה של גנדי

אולי מחאה מסוג זה לוקחת זמן אולי והתוצאות אינן מיידיות. אבל כשאומרים שאנחנו נגד השיטה - זה גם נגד השיטה שהשתרשה בשנים האחרונות - שרק בכוח זה עובד.

אולי בכוח השקט והלא אלים ישראל תאמץ את השיטה הזו של גנדי - לא של רחבעם גנדי , אלא של מהטמה גנדי - וזה יכול להיות מסר לא רק בישראל, אלא כאן באזור שבו ה"אביב הערבי" גובה את חייהם של מאות ואלפי קורבנות בחודשים האחרונים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת