האסירים יצאו אל החופש - על חשבון גלעד שליט

עופר לפלר זועם על כך שאיש לא פצה את פיו כשעוד ועוד קלפי מיקוח פוטנציאליים יצאו אל החופש וחזרו למחוזותיהם, שם התקבלו כגיבורים. באותו הזמן, מאבדת ישראל את יכולתה להתמודד מול תנאי חמאס - ומרחיקה את שליט מהחופש, אחרי חצי עשור בשבי. הגיע הזמן לקחת מהם את הפריבילגיות שמהן גלעד בטח ובטח לא נהנה

אסירים פלסטינים. הם משתחררים, גלעד נותר (חדשות 2)

770 אסירים פלסטינים שוחררו היום מהכלא, מהם 200 ביטחוניים – שמצטרפים ליותר מ-4,000 אחרים שיצאו אל החופש עם תום תקופת המאסר שנגזרה עליהם מאז נפל גלעד שליט בשבי.

קשה היה לקרוא את ההודעה הלקונית שפרסמו בשב"ס על המהלך, שנוסחה במילים דלות שמאחוריהן מסתתר מה שאני רואה בו פשע. כל זה עבר בשקט, מבלי שאיש או מנהיג פצה את פיו.

אחד מאלה שזכו שוב לצאת אל החופש הוא חסן יוסף, אחד מבכירי המנהיגים הרוחניים של חמאס בגדה המערבית. הוא ועוד 769 חבריו ששוחררו היום הם, הלכה למעשה, קלפי מיקוח שאיבדנו באחת במשא ומתן לשחרורו של החייל, שמוחזק בשבי בבור בעזה כבר חצי עשור.

בכל אותן חמש שנים, שבו קרוב ל-5,000 אסירים ביטחוניים לבתיהם, לחיק בני משפחותיהם, למקומות עבודתם וגם – לטרור. לנו, לעומת זאת, יש רק קלטות. זה ההישג היחיד שניתן לזקוף לחצי העשור שלאורכו ניהלנו משא ומתן - קלטת שמע וקלטת וידאו.

גלעד שליט עדיין מוחזק בשבי, אך אין בעובדה הזאת כדי להגיד כי בישראל לא פועלים לשחרורו. מספר מצומצם של טובי בנינו עושים לילות כימים כדי לנסות ולאתר פיתרון, אלא שבצד השני בעיקר לועגים לנו.

הבזאר המזרח תיכוני לא מתנהל לפי כללי המשחק שלנו

יהיו מביניכם חוצפנים שיעזו להטיח בי את השאלה - "האם אתה רוצה להידמות להם?". לכל אלה אשיב: אכן כן, רבותיי. בבזאר המזרח תיכוני, יש להבין כי חשיבותם של שבויי ונעדרי צה"ל בעיני הצד השני משולים לקליפת אגוז על פני מים סוערים.

תשובתי לאותה שאלה חיובית גם מפני שלהנהגת החמאס אין שום רצון לנהל משא-ומתן אמיתי, ולמעשה – אין כל רצון להגיע לפתרון סוגיית חילופי השבויים. מי שנפל לכך קורבן, הפעם, הוא גלעד שליט. הוא ממשיך להישאר באותו המצב שהיה ביום החטיפה, בעוד שבישראל נפתחת שוב ושוב דלת הכלא שהוציאה לחופשי מחבלים.

שחרור כמות של כ-5,000 אסירים מתפרשת בעיני חמאס כניצחון, כאילו שישראל עצמה אומרת לארגון: 'שבו בשקט, הדמוקרטיה שלנו מנצחת ועושה בשבילכם את העבודה'. אל תעיזו לכתוב לי 'איומים' דוגמת: 'זה לא יעבור את מבחן בג"ץ' או ש'זה לא חוקי להשאיר אותם בכלא'.  הרי בשביל מה מקבלים 120 חברי הכנסת את כספם של נבחרי הציבור?

איך אפשר לראות את המצב שלא כפשע?

לנציגי העם שיושבים במשכן אגיד – רבותיי, נבחרתם כדי להגן עלינו, כדי לחוקק חוקים שיגנו על אזרחיה של מדינת ישראל. שחרורם של כ-5,000 מחבלים מהכלא, בעוד שגלעד שליט ממשיך להינמק במעמקי הבור החשוך בעזה, לא יכול להתפרש אלא כפשע של ממש נגד אזרחי המדינה.

מדובר בפשע חמור שבעתיים שמתבצע נגד חיילי צה"ל, אלה שנשלחים לשדה הקרב ובאותה השעה, מחלחלת בהם ההבנה הקשה כי איש, למעשה, לא יילחם עליהם אם ייפלו בשבי כדי להחזיר אותם הביתה.

קשה מאוד למצוא הסבר הגיוני לכך שלמחבלים שמרצים את עונשיהם בבתי הסוהר הישראלים מוקנים זכויות ותנאי מאסר טובים מאלו של האסירים הפליליים שנמצאים מאחורי סורג ובריח.

הכלא והמאסר בישראל נתפסים בחברה הפלסטינית כ"מקום של גברים", אולם הם נהנים מתנאים הדומים לאלו של בתי הבראה – והכל על חשבון משלם המסים הישראלי. מהחלונות שבתיהם יכולים, חלקם, להביט ארוכות בנוף מולדתנו - מהרי הגלבוע ועמק בית שאן, עמק יזרעאל ופרדסי השרון - ועד לקו הים.

מאז שביתת הרעב הגדולה שעליה הם הכריזו באוגוסט 2004 ולאחר שיעקב גנות סיים את תפקידו כנציב שירות בתי הסוהר - ואבי דיכטר עזב את תפקידו כראש השב"כ, חלה הידרדרות בנחישות שב"ס להתעמת עם האסירים הביטחוניים. אוסיף ואגיד כי אותה הידרדרות חמורה עד כדי כך שהיא הביאה לפגיעה בביטחון הכלא, בסוהריו ובמפקדי המתקנים. להנהגת חמאס אין כל צורך לנהל משא-ומתן, פשוט מכיוון שאנו מעניקים לאסירים תנאים מופלגים ש שופרו לאין ערוך, למרבה האירוניה, דווקא מאז נמצא גלעד שליט בשבי.

כל ההבטחות נותרו בגדר ספינים

מדי פעם לפעם צץ ספין תקשורתי בעל חיי מדף של יממה שבו מעלים על נס את יכולתם של האסירים הביטחוניים ללמוד במהלך תקופת מאסרם. בהזדמנות זו, אציג כמה תהיות: האם מישהו הפסיק באמת את קבלת הספרים הנשלחים לאסירים? האם אכן הופסקה הרשמתם לאוניברסיטה הפתוחה ולבחינות הבגרות לשב"חים? התשובה לכל אלה היא חד משמעית: לא.

הנה כמה דוגמאות לפריבילגיות המוקנות לאסירים הביטחוניים: הכספים המועברים לאסירים ניתנים לארגוני המחבלים ולא לאסיר הבודד, מה שמאפשר לאסירים להגדיל את סל מוצרי המזון שהם מקבלים.

כל אסיר ביטחוני מקבל תוספת מזון של שלושה קילוגרמים בשר, דגים או עוף בשבוע. בג'בליה, לשם הדוגמה, אין שיפורים דומים באיכות המזון. די לקרוא ברפרוף את דוח העוני המפרט את מצבם העגום של חצי מיליון ילדים בישראל, שלמרבה הצער – לא זוכים למנת מזון דומה לזו שנהנים ממנה המחבלים הכלואים.

העברת הכספים מהארגונים מקש על שב"ס לשפוט את האסירים הביטחוניים ולקנוס אותם. הקנס מהווה עונש כבד למי שמשמין בין כתלי הכלא משתייה מרובה של מיצים ואוכל ממיטב הממתקים הנמכרים בשוק.

מדוע, למשל, זוכים האסירים הביטחוניים לפטור מאגרה על עתירה לבית המשפט? הדבר מהווה חלק בלתי נפרד מהטרור הכלכלי שהם מפעילים נגדנו, בין היתר באמצעות עתירות נגד כל נושא אפשרי כמעט – כל זאת, תוך טרטורם של מיטב עורכי הדין של הפרקליטות. המטרה הסופית היא, כמובן, רק לשפר את תנאי מאסרם – אבל הפטור בעינו עומד.

במסגרת אותה סאגה משפטית, מטרטרים המחבלים בין שבעה ל-14 לוחמים שנאלצים לאבטח אותם, ובכך רק מוסיפים נזק כלכלי נוסף לזה שממילא הם גורמים למדינה. הם נהנים מיכולת לקבל ולהעביר מסרים בין הארגונים ובין בתי הכלא, תוך כדי הכוונת הטרור באמצעות מספר עורכי דין המבקרים בבתי הסוהר השונים.

עורכי הדין אינם הללו אינם מייצגים את האסירים מול רשויות הכלא או בתי המשפט, אלא נהנים, בחסות החוק, מביקור חשאי של המפגשים עם מרשיהם בכל עת. בחדרי האסירים מותקנים טלוויזיות ומקלטי רדיו, והאסירים נהנים ממיטב התכניות המשודרות בכבלים בתוספת, כמובן, של כל הרשתות הערביות הקיימות - כולל אלה המעבירות להם מסרי תמיכה וכאלה שנועדו להם באופן מיוחד. אני ממשיך לשאול ולתהות: היכן פיקוד שב"ס, היכן השר לביטחון הפנים ואיפה היא ההנהגה שצריכה לעצור את השחיתות הזאת ולא עושה זאת?

בינתיים, אין מי שיוציא את גלעד שליט מהבור, ואותם אסירים שיכולים לשמש קלפי מיקוח בתמורה להשבתו, הולכים אט אט ומסיימים לרצות את ימי מאסרם. עד שהוא יצא סוף כל סוף מגבולות רצועת עזה, חוזרים אליה בהדרגה אותם אסירים ביטחוניים  כגיבורים.

גלעד לא יחזור עד שהקרנבל בבתיה הכלא לא ייפסק

מי באמת יודע כמה מתוך אותם אלפים נכללו ברשימות חמאס שהוגשו לישראל ונדחו בטענה שמדובר באנשים "עם דם על הידיים"? לבי נמצא עם בני משפחת שליט. אין דבר חשוב יותר מאשר להחזירו הביתה, אבל זה לא יקרה עד שלא יופסקו כליל ביקורי משפחות האסירים הפלסטינים בבתי הכלא.

גלעד לא ישוב עד שלא נקח לאסירים הביטחוניים את סיר הבשר שממנו הם נהנים ונותיר אותם עם מים, פיתה ומעט שמן זית. הוא גם לא יחזור עד שהמחבלים שבבתי הכלא, הם בעצמם, לא יפעילו לחץ על המנהיגים שלהם שבחוץ.

אם בימים הקרובים יעלו בתקשורת תחזיות קודרות דוגמת "המזרח התיכון יבער", או שבבתי הסוהר יתפתחו מהומות או שביתות רעב של האסירים הביטחוניים – אין לאיש צורך להיבהל מכך. בדיוק לשם הטיפול בהם, מעביר משלם המסים הישראלי כסף עבור פעילותם המצוינת של הסוהרים והקצינים המעולים של שב"ס. שחרור האסירים מהיום  מהווה עוד נורת אזהרה עגומה לכך שגלעד שליט נותר נטוש. היה שלום חבר, אתה בטח חסר וכך תמשיך להיות.

הכותב שימש בעבר דובר שירות בתי הסוהר ויועץ התקשורת של שרים לביטחון הפנים 

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת