זהירות! כלכלת בחירות לפנינו

משה דבי סבור כי גל המחאה החברתית מסמן את תחילת סופה של ממשלת נתניהו, זו שרק עד לאחרונה נראתה לפי תחזיות רבות כראשונה זה זמן רב שתשלים קדנציה שלמה. אלא שבדרך, כדי להיאחז בכיסא, עלול ראש הממשלה להיכנע לגחמות הרחוב שייגבו מחיר כבד - מכולנו

רה"מ בנימין נתניהו (חדשות 2)

המחאה החברתית שמתחוללת בשבועות האחרונים, שלא הייתה דומה לה בהיקפה ובעוצמתה אי פעם בתולדות המדינה, מהווה סנונית ראשונה המבשרת על הקדמת הבחירות וקוצבת את ימיה של ממשלת נתניהו למשך פרק זמן של שנה, גם אם לא בטווח המיידי של החודשים הקרובים. מדובר באותה הממשלה שאך לפני כחודש נראתה כזו שתהיה הראשונה זה שנים רבות שתסיים את כהונתה בתום קדנציה מלאה.

את שורת התיקונים והרפורמות שעליהם הכריז נתניהו, בניסיון לתת מענה לשטח הבוער, אין לפרש אלא כתחילתה של כלכלה בחירות לקראת ההתמודדות הקרובה.

נתניהו, שלא רק באשמתו, נאלץ להתמודד במשמרת שלו עם התפוצצות השד החברתי שהיה ממש עד לאחרונה קבור עמוק מאוד בתהומות הנשייה של הציבור הישראלי. במקביל לכך, הוא משלם גם את המחיר על היעדר מדיניות חוץ ואי-עשייה בתחום המדיני.

מי שעדיין חשב שניתן היה להשפיל כך את נשיא ארצות הברית בביתו שלו ולעשות לו זובור לעיני העולם כולו מבלי לשלם על כך מחיר - שגה. נתניהו לא רק שלא שב הביתה בשלום, אלא יישא מחיר שאופיו יהיה לא רק מדיני, אלא גם חברתי וכלכלי כבד.

ראשי ממשלה שקדמו לנתניהו, נהנו מ"שקט חברתי" מתוקף העובדה שהם ניהלו משא ומתן עם הפלסטינים. בפרפראזה על מאמרו המיתולוגי של עמירם ניר "שקט יורים" אתרגנו (התקשורת והציבור) בשנים האחרונות ממשלות שפעלו למען תהליך מדיני ונתנו להם ליהנות תחת המגמה "שקט, מדברים".

את חצי המחאה נגדו הרוויח נתניהו ביושר. לא בגלל ה"מצב", אלא בגלל השיטה. ראש הממשלה הנוכחי מזוהה אולי יותר מכל פוליטיקאי אחר עם הקפיטליזם האגרסיבי, עם מדיניות של הפרטות גדולות ופרועות והתנערות המדינה מהאחריות לספק שירותים חברתיים לאזרחיה. לרוע מזלו, גם ניסיונותיו של נתניהו להיפטר מהתדמית שדבקה בו כמנהיג לחיץ עלו בתוהו, והוא ממשיך להיתפס כמי שמשרטט את דרכו בהתאם לנתוני הסקרים ולכותרות העיתונים.

התנהלותו של ראש הממשלה כעת, בעת המשבר הגדול הגדול ביותר בימי כהונתו, מאיימת להוריד לטמיון את היציבות וההישגים הכלכליים שגרפה ממשלתו לזכותה. הכניעה לקולות ברחוב והשליפות מהמותן לא רק שלא מספקות את דיירי הרחוב החדשים, אלא מסכנים את התהליך הכלכלי הבריא שעברה ישראל.

ראש הממשלה ואנשיו, שניסו להעלות קורבן את שר האוצר כדי להרגיע את המאבק הנוכחי, הבינו מהר מאוד שהקרבת ראשו של שטייניץ תהיה מהלך שכמעט יבטיח כי הבאים בתור לשאת את המחיר יהיו נתניהו עצמו וממשלתו.

אין ספק כי כפי שאמר ראש הממשלה, אכן דרושים תיקונים. את אלה יש לבצע באופן מתוכנן ובכובד ראש, תוך התנתקות מרעש הצופרים. עליו למנות אנשי מקצוע שיישבו על המדוכה, ויחד עם משרד האוצר יחוללו שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים.

"העם דורש צדק חברתי" - זועקים הקולות מכל פינת רחוב, אך ממשלה הקשובה לרצון העם אינה צריכה למרות הכל להיסחף אל תוך אנרכיה כלכלית. סדר חדש אכן דרוש, אך לא אנדרלמוסיה ומתן לגיטימציה להשתלחויות משוללות רסן נגד הקהילה העסקית.

נושא הריכוזיות במשק דרוש בדיקה יסודית, שכן הדבר מהווה גורם לכשלים בשוק ולפגיעה בתחרותיות. למרות זאת, אווירת ההסתה נגד הטייקונים ו"שנאת העשירים" הפושטת ברחובות - דוחקת מהתודעה את העובדה שאותם שנואים הם אלה שהלכה למעשה מספקים מקומות עבודה לעשרות אלפי ישראלים. זהו צעד מסוכן שעלול לפגוע ברצונם של אנשי עסקים מקומיים וזרים כאחד להשקיע במשק הישראלי - אם תימשך אותה אווירה עוינת.

עם כל הכבוד לזעקות מובילי המחאה, אל לאיש לשכוח כי אותם טייקונים שזוכים בתקופה האחרונה לכל כך הרבה גידופים, לא צברו את הונם בגניבה מן המדינה. הכל נעשה כדין, ביוזמה ובהובלה של המשק הישראלי קדימה. ספין הריכוזיות שיצא מבית לשכת ראש הממשלה לא רק שמהווה סכנה, אלא פוגע באמינותה של ועדה רצינית וחשובה שעמלה כבר כמה חודשים על בדיקה ואיתור כשלי השוק הקיימים, כדי לתקנם.

המצב הנוכחי הוביל לכך שנראה כי לראשונה זה עשורים, יוביל סדר היום החברתי-כלכלי את מערכת הבחירות הבאה ולא הנושאים המדיניים. המפלגות והמועמדים שירוצו ייבחנו במצע שיציעו לציבור בנושאי הדיור, הרווחה והמחייה - בדיוק אלה שממשלתו של נתניהו הולכת וטובעת בגירעון בהם.

הכותב הינו בעלים ומנכ"ל משרד יחסי הציבור והאסטרטגיה דבי תקשורת.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק