רצח הרב: צפירת אזהרה להכרח בחשבון נפש לציבור החרדי

דודי זילברשלג הכיר במשך 30 שנים את ה"באבא אלעזר" וקיבל בתדהמה את מותו הטרגי. הוא תיאר פרופיל של איש קוטבי שמצד אחד שמר בקנאות על פרטיותו ומן הצד השני קיבל אליו כל אדם באשר הוא. אלא שהפעם, זה עלה לו בחייו. זהו הזמן לעשות בדק בית ולהפיק את המסקנות הנכונות

הרב אלעזר אבוחצירא ניהל אורח חיים שהיה מאופיין בקוטביות רבה. מצד אחד, הוא שמר על מסתורין מוחלט באדיקות קנאית, שהתבטא אף בכך שעבר מביתו לבית הכנסת שלו דרך מנהרה תת-קרקעית ולא פסע ברחוב. הוא נהג לעטות גלימה שכיסתה לעיתים את עיניו, עד כדי שלעיתים קשה היה לזהות כי אכן מדובר בו. אותה דבקות בפרטיות התבטאה גם בכך שה"באבא אלעזר" ביקש מהעיתונאים החרדיים למעט עד כמה שניתן באזכור שמו, גם כשהנסיבות לכך היו חיוביות.

הוא מעולם לא ביקש לעצמו הופעות פומביות או גינוני כבוד, אבל שמו נודע בקרב רבים בכל קצוות תבל שבניגוד מוחלט לסגירות שאפיינה את אישיותו – מצאו אצלו תמיד דלת פתוחה ואוזן קשבת להתייעצויות, ונהרו אליו כדי לקבל את ניתוחיו למצבים שונים.

היום, בהלווייתו של הרב ובניחום האבלים אחר כך, די היה להביט בהרכב האנושי הרב-גוני כדי לקבל אינדיקציה לכמה היה מוערך בקרב רבים מאוד, בני מגזרים שונים, שתמיד קיבלו מה"באבא אלעזר" עזרה וסיוע.

הנגישות לכל אדם הייתה פרצה לדוקר

בביתו ובבית העלמין התייפחו לא רק חרדיים, כפי שרבים אולי נוטים לחשוב, אלא חילוניים רבים בני מעמדות חברתיים וכלכליים שונים. לא רק בני עדות המזרח היו שם, אלא גם אשכנזיים ועולי ברית המועצות.

מבין קהל מאמיניו, פקדו אותו רבים שציפו מהרב לאותות ומופתים, עיסוק שהוא בעצמו לא אהב - להבדיל מסבא שלו, ה"באבא סאלי". הפתיחות הגדולה שלו, שאפשרה נגישות כמעט לכל אדם אליו, הייתה פרצה למתנקש. מדובר באדם שביקר בבית הרב פעמים רבות, וניצל את רצונו של הרב לסייע כדי לרצוח אותו בדם קר.

לצערי הרב, אותו רצון של הרב לתת מעצמו, גם למען אותו אדם שגזל ממנו את חייו, היה הפעם בעוכריו. עם זאת, יש לזכור שמדובר במקרה יחידני ולא בתופעה, ולכן על הרבנים להמשיך ולקבל אליהם את הציבור הרחב ולאפשר לו למצוא בהם אוזן קשבת.

מאז תקומת מדינת ישראל נרשמו מקרים בודדים שבהם הורשעו חרדים ברצח. פרט לדוקרו של הרב אבוחצירא, זכור היטב נחמן אנשין שרצח את בתו פרומה – וכמובן, פרשת הילד לייבי מברוקלין שאומנם התרחשה מעבר לים, אך התחוללה בתוככי החברה החרדית.

כל אלה מהווים צפירות אזעקה לחברה החרדית, שכל האירועים האחרונים היו עבורה נקודת מפנה מסוכנת. זהו בדיוק הרגע שבו צריכים החרדים לערוך חשבון נפש ולברר איך נוצרה הקרקע שאפשרה את האירועים הללו – והחשוב מכל: לבחון איך להמשיך הלאה לעבר עתיד טוב יותר, תוך הסקת המסקנות הנכונות מהטעויות שהיו בדרך.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת