הורים יקרים, תפסיקו לממן את הילדים

דור ההורים, אנשי מעמד הביניים, קיבלו עם השנים בהכנעה את המציאות שבה הם ממשיכים לשלם את המשכנתאות והשכירויות של הילדים שלהם. עם כל הרצון הטוב להקל על הילדים, הגיע הזמן שזה ייפסק. בכלכלה מתוקנת, הורים לא אמורים לשלם חשבונות של ילדים בני 30. גם לא להיות שותפים לקניות חיתולים ותשלומים על גני הנכדים

עזרה כלכלית מההורים איננה משהו חדש בעולם המערבי ובטח שלא בתרבות הישראלית והיהודית. אבל עושה רושם שיותר ויותר צעירים בישראל נאלצים ליפול על חשבון הבנק של ההורים שלהם. פעם זה היה רק לצורך רכישת דירה או המכונית הראשונה, היום זה כדי לגמור את החודש.

כבר לא מדובר בפריווילגיה של משפחות מבוססות. הורים רבים מרגישים שאין היום ברירה, שחייבים לעזור לילדים. המציאות הכלכלית מאלצת אותם להמשיך לממן את ילדיהם הרבה אחרי שהם כבר מפסיקים להיות ילדים.

בין אם מדובר בזוגות צעירים או רווקים, עובדים או לומדים, חיילים משוחררים או בני שלושים פלוס. יותר מדי צעירים בישראל נאצלים להודות, "מזל שיש עזרה מההורים.". וזה לא שהילדים של היום מפונקים, פשוט אי אפשר אחרת.

בין האוהלים ברחבי הארץ ניתן למצוא בעיקר סטודנטים וצעירים שנמאס להם מהמצב שבו משרה מלאה או אפילו יותר מזה לא מצליחים להקנות להם שום עצמאות כלכלית. רבים מבני הדור הצעיר, העובד והלומד, של היום, זה שאמור להפוך למעמד הביניים הבא, חיים בתחושה מתסכלת שבמדינת ישראל לא ניתן לחיות בכבוד אם אין לך הורים אמידים או ירושות מסבא שפעם קנה כמה פרדסים בצפון תל אביב או בשרון. 

וזה כבר לא נוגע רק לבעלי הכנסה נמוכה. התופעה המדאיגה הזאת מתרחבת גם לזוגות שמשתכרים 15 ו-20 אלף שקלים נטו בחודש.

מצוקת הקרקעות וסבכי הבירוקרטיה הם בעיה אמיתית, אך הבעיה הגדולה באמת היא מדיניות כלכלית של ממשלה שמשלימה הכנסה, במישרין או בעקיפין, מכיסו של האזרח הקטן. גם אם הוא מרוויח 4,100 שקלים בחודש. ומי שנותן לזה יד בעקיפין הם ההורים, שמלאים רצון טוב להקל עלינו, הילדים. אבל העזרה הזאת בסופו של דבר מסייעת לשמר את המצב הנוכחי שבו המחייה מתייקרת בקצב מטריד ורמות השכר רחוקות מלהדביק פערים.

מעגל קסמים

אם ראש הממשלה ושר האוצר היו באמת רוצים להוריד את מחירי הדיור והמחייה בישראל, או לכל הפחות להקל מעט על השכבות החלשות, הם היו יכולים לוותר לפחות על חלק ממסי העתק שהם גובים, בין היתר בעבור הזכות הבסיסית ביותר, לחיות תחת קורת גג. אבל אין להם באמת סיבה לעשות את זה כי בינתיים יש מי שמשלם. יש מעגל קסמים שאיכשהו מתחזק את המצב.

כיכר הבימה ומחאת האוהלים כולה עדיין מצטיירת בעיני רבים כפסטיבל שאנטי קטן ונחמד שלא צפוי לעניות דעתי להוביל בטווח המיידי לשינוי כלשהו במצוקת הדיור או יוקר המחייה בישראל, אלא אם כן הוא יצליח להתחבר למחאה רחבה יותר, כזאת שתצליח לרתום גם את דור ההורים שעדיין מעדיפים לממן את הילדים, ובעיקר את הממשלה, במקום למחות.

עפר חדד הוא עיתונאי במערכת "תכנית חיסכון"

הצטרפו לדף הפייסבוק של תכנית חיסכון