ממשלה יקרה, עכשיו זה הזמן להתעשת

כשמאחורינו מחאת הקוטג', וברקע מחאת הדיור, אפשר לחשוב אחת ולתמיד על שינוי סדר עדיפויות בתקציב ובמדיניות הכלכלית. אפשר לעשות את זה עכשיו, כי דעת הקהל בשלה לרעיון. כי מחר תקום מחאה נוספת. זה הזמן לומר לנתניהו: זה הזמן להבין את זה

קרן מרציאנו. לשנות סדרי עדיפויות (חדשות 2)

קל מאוד לפטור כלאחר יד את מחאת הדיור. "קייטנת רוטשילד" כבר קוראים לחבר'ה מהמאהל בכיכר הבימה. הם תל אביביים, מפונקים שרוצים לגור בשכירות רק בעיר הגדולה, וגם בואו נודה - מאוד לא מנומסים. גם אם חברת הכנסת מירי רגב היא לא בדיוק מופת של טעם טוב , הביקור שלה במאהל ביום שישי היה ראוי ליחס קצת יותר מכובד.

קל לפטור אמרנו, אבל אני חושבת אחרת. מאהל הדיור יסב וכבר מסב נזק תדמיתי גדול לממשלת נתניהו. בתוך הקיפאון המדיני הגדול והמעמד הבינלאומי המעורער, הכלכלה היא ההישג המרכזי של הממשלה הנוכחית. בזמן שבאירופה כלכלות קורסות וארצות הברית מתקשה להחלים מהמשבר הכלכלי שפקד אותה, אנחנו חיים בלוקסוס. צמיחה שנחשבת לאחת הגבוהות במדינות המערב ואבטלה בשפל היסטורי.

אבל הצמיחה הזו נשארת בינתיים בגדר סטטיסטיקה שהצמד נתניהו- שטייניץ מאוד אוהב להתגאות בה. ועם סטטיסטיקה, מה לעשות, קצת קשה ללכת למכולת ועוד יותר קשה לקנות דירה אם היא לא במרכז תל אביב אלא סתם במודיעין או נס ציונה. דווקא בזמן שנשארנו אי יציב בתוך עולם כלכלי סוער, פתאום התחוור לנו שממש קשה לחיות כאן: ששוק העבודה הוא לא יציב ושהמשכורות בקושי עולות, שמוצרי היסוד הכי בסיסיים עולים פי שניים מאשר בעולם ושדירה לזוג צעיר הפכה למשאלת לב בלתי ממומשת.

לחשוב על שינוי סדרי עדיפויות

ומול הקושי הבסיסי לגמור את החודש מתחדדים הפערים. פערים שהחברה הישראלית כבר לא יכולה לשאת. מדיניות מיסוי מקלה וחוסר יכולת לעמוד מול בעלי ההון הביאה לשליטה גדולה מדי, ריכוזית מדי, מטרידה מדי, של עשרים אנשי עסקים על המשק כולו.

אז כן, ממשלה יקרה, עכשיו זה הזמן להתעשת. כשמאחורינו מחאת הקוטג' וברקע מחאת הדיור אפשר לחשוב אחת ולתמיד על שינוי סדר עדיפויות בתקציב ובמדיניות הכלכלית. למשל, להקל בנטל המס העקיף - גם אם זה יבוא על חשבון הגדלת מס הכנסה לעשירונים העליונים או מס חברות. כן, אפשר גם לשקול מס ירושה כדי שהעושר יתחלק בצורה צודקת יותר. ועל שילוב אמיתי ומהיר יותר של החרדים בשוק העבודה כבר דיברנו?.

אפשר לעשות את זה עכשיו, כי דעת הקהל בשלה לרעיון. כי מחר תקום מחאה נוספת. "זו הכלכלה , טמבל" הייתה סיסמת הבחירות שליוותה את הקמפיין של קלינטון נגד בוש בתחילת שנות התשעים. אנחנו נוריד את התואר הלא מחמיא (מנומסים, כבר אמרנו?) ונגיד לנתניהו: זו הכלכלה, וזה הזמן להבין את זה.

הצטרפו לדף הפייסבוק של תכנית חיסכון