מה לא הצלחתי לשדר השבוע?

סיון רהב מאיר מספרת על מה בכל זאת רצתה לדבר, בשבוע רווי אירועים חדשותיים

סיון רהב מאיר (חדשות 2)

תוך כדי עשיית סדר בפנקסים ובפתקים, נזכרתי בכמה סיפורים שניסיתי לסקר השבוע ולדחוף לתקשורת ולא הצלחתי. לפחות שעוקבי-הדף הזה ישמעו עליהם:

א. מסיבת יום ההולדת ה-18 של רבקה דוראי - רבקה נהרגה בפיצוץ הגז בנתניה לפני כשבועיים. לפני האירוע, הזמינה חברות ליום הולדת 18 שרצתה לעשות לעצמה בבית חב"ד המקומי לדוברי צרפתית בראשות הרב מזרחי. רבקה נהרגה בפיצוץ, המחדל נחקר בימים אלה, ולפני כמה ימים מסיבת יום ההולדת התקיימה - בלעדיה. הבת העוצמתית של שליח חב"ד בנתניה כתבה לה שיר בצרפתית ודיברה עליה שם, וסיפרה כמה הנפטרות היו "צדיקות, מתחזקות, מחזקות". רבקה ו-2 חברותיה שנהרגו בפיצוץ היו "ללא מגזר". לכן הן גם לא זכו לחיבוק ממסדי. לשווא חיפשתי את סיפור חייהן המרתק של נערות צעירות, עולות מצרפת, תלמידות תיכון ממלכתי, שיוצאות ביום חמישי בלילה לחלק נרות שבת. מי הן היו? לא מצאתי הרבה ב"ידיעות" ו"מעריב", גם הציונות הדתית ("בשבע"? "מקור ראשון?") לא פרסה את חסותה ולא נתנה להן את החיבוק שהיא יודעת להעניק למי ש"משלנו", וכך גם היהדות החרדית ("יתד"? "המודיע?" בטח לא דמיינו שיש להם מה לחפור בסיפורן של נערות נתנייתיות). מסיבת יום ההולדת הזו שיקפה את זרמי הביניים הלא מאובחנים בחברה הישראלית. משפט חזק אחד לדוגמה - "הן לא היו דתיות או חילוניות, הן היו צדיקות".

ב. שגריר קוריאה מבקר בישיבת "נתיבות עולם" - מקום מיוחד, ישיבת "נתיבות עולם", והיא אירחה השבוע אורח מיוחד: יאנג סם מה. מדובר בשגריר דרום קוריאה בישראל, שבא לראות מקרוב איך לומדים תלמוד. מתברר שהתלמוד הוא כמעט ספר-חובה בדרום קוריאה, והם מרבים ללמוד בו גם בתוך מערכת החינוך וגם באופן חופשי. יש קטעי תלמוד מתורגמים לשפתם, וזו מהדורה פופולארית מאוד שם (בקרוב בתיקון ליל שבועות: רות קלדרון על "ארון הספרים הקוריאני"). מכל מקום, השגריר שמע שעה ארוכה מהרב יוסף ברוק, ראש הישיבה, על ייחודיות התלמוד, ובין השורות המסר היה ברור: אם שם, בקוריאה, מעריכים את האוצר הזה, איפה אנחנו? למה זה לא חלק ממערכת הלימוד הממלכתית בישראל?

ג. דיון מרתק בועדת החינוך בכנסת. הנושא: השירות האזרחי לערבים ישראלים. חבר הכנסת ג'אמל זחאלקה מבל"ד מגנה את צעירי המגזר שמעזים להתנדב שנה אחת עבור ה"ממסד הציוני". מדובר בעזרה לקשישים בטירה ולחולים בטייבה, אבל זחאלקה בטוח שמישהו פה בא לעשות אותם ציונים, שלא לומר לגייר אותם. הוא תוקף שם במילים חריפות מאוד את "משתפי הפעולה" הערבים-ישראלים שמפעילים את הפרויקט, ולא מבינים איך המדינה מנצלת אותם. בהפגנת סובלנות מופלאה הוא אף אמר שלמרות התנגדותו, הוא קורא שלא לפגוע פיזית במתנדבי השירות. חבל. ההנהגה הערבית-ישראלית תמיד נראתה לי קיצונית יותר משולחיה לכנסת. ובפועל, התוצאה היא 1:1,552 לרעת זחאלקה. הוא אחד, אבל 1,552 מתנדבים ערבים ישראלים צעירים, בנים ובנות, משתתפים בשירות האזרחי. עלייה של שש מאות אחוזים (!) בחמש השנים האחרונות. 

הצטרפו לדף הפייסבוק של סיון רהב מאיר