מיוחד: פרופ' אסא כשר על סערת גלנט

מה חושב האיש שחיבר את הקוד האתי של צה"ל על ביטול מינוי האלוף גלנט לרמטכ"ל? "הייתי רוצה לשמוע שהאלוף גלנט היה אומר 'הבנתי שיש פה נזק, אני מצטער, אני מכה על חטא, אני מוכן לתקן הכל מיד, וגמרנו את הסיפור הזה'", אומר פרופ' כשר בראיון מיוחד לערוץ החדשות. "אני הייתי מסתפק בזה"

מאז ביטול מינוי האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל, מדינת ישראל סוערת. כיצד קרה שלוחם כה מהולל, בעל זכויות רבות ביותר בצה"ל ובמדינה, סולק בבושת פנים מתפקיד הרמטכ"ל רק בגלל מסמכים שהוגשו למנהל מקרקעי ישראל? החלטנו לשאול את מי שכתב את הקוד האתי של צה"ל, הפרופסור אסא כשר, מה דעתו על הפרשה כולה.

"בוודאי שבמדינה אידיאלית, במצב שאנחנו כולנו שואפים אליו, בני אדם צריכים להתקיים כראוי בכל התחומים שבהם הם פועלים", אומר פרופ' כשר. "היינו רוצים שגם תחת הכובע של איש צבא וגם תחת הכובע של אזרח במושב או במקום אחר, בני אדם יתנהלו על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר. אבל צריך לזכור שאנחנו מעוניינים בזה שלא מכיוון שאנחנו חוששים  מאיזשהי השפעה של התנהלות ברמה האזרחית, בצורה אחת על פני ההתנהלות בצבא ברמה נמוכה יותר על פני המקובל, אין לנו שום טענה עובדתית שהאלוף יואב גלנט לא התנהג כמו שצריך בצבא, ולכן יש לנו ראיות חזקות מאד שההתנהלות במושב לא השפיעה על ההתנהלות בצבא, לכן אנחנו מתעניינים בהתנהלות במושב רק לתפארת הרמה המוסרית הגבוהה של ההתנהלות. אני בעד זה. הייתי רוצה לשמוע שהאלוף גלנט היה אומר 'הבנתי שיש פה נזק, אני מצטער, אני מכה על חטא, אני מוכן לתקן הכל מיד, וגמרנו את הסיפור הזה' ואני הייתי מסתפק בזה".

פרופ' כשר ציין עוד כי הוא חושב שאנחנו "לא יכולים להניח שהמדינה כמדינה או כממשל מקפיד על הרמה הגבוהה הזו שהכל צריך להיות בסדר בכל מקום. אתן דוגמא פשוטה: הייתי חבר בועדת זמיר במינוי של יו"ר הכנסת שכתבה המלצות לחברי הכנסת. היום זה מונח על שולחן הכנסת, היא גמרה לעבור על ההמלצות שלנו, וזה מונח על שולחן הכנסת להערות. איפה צריך ח"כ לדבר בנימוס? לפי חוקי האתיקה שחברי הכנסת יצרו, צריך לדבר בנימוס בכנסת אבל הוא לא נדרש לדבר בנימוס מחוץ לכנסת. זו רק דוגמא קטנה. הרעיון שאדם צריך לנהוג ברמה גבוהה בכל מקום, הוא נכון אבל זה לא המנהג של המדינה וצריך לעבוד קשה בשביל לגרום לו להיות כזה,  בתהליך חינוכי.  אתיקה זה לא עניין של עונשים וחוות דעת של יועצים משפטיים. זה עניין של הבנת הערכים וחינוך איטי מתמשך , סבלני, כדי שכולם יתנהגו כמו שצריך".

"אני לא יודע מה השיקולים הערכיים של היועמ"ש, ולא מבין למה לא מספרים לנו הציבור מה השיקולים הערכיים שהיועמ"ש  מתרגש מהם, כי מגיע לנו לדעת, כי מדובר בלא פחות ולא יותר  ממינוי רמטכ"ל", אומר כשר. "אנחנו צריכים לדעת מה השיקולים שלו. אבל באופן כללי, זה לא עיסקו. נוצר הרגל כזה. אנחנו צריכים לשים לב לתסבוכת שהמדינה יצרה. מצד אחד יש לנו יועמ"ש שההרגלים שלנו, הצודקים מאז ומעולם, הם שאם הוא אומר לממשלה שאסור לה לעשות משהו אז זה מחייב ורק בג"צ יכול להפוך את ההחלטה. הוא לא יועץ להם, הוא מודיע להם מה חוקי ומה לא וזה בסדר גמור. אבל כיוון שהעיסוקים שבית משפט העליון מתעסק בהם התרחבו מאד והתחומים שהיועץ המשפטי מתעסק בהם התרחבו מאד, אז הוא פתאום נהיה מין מקור כזה שחוות הדעת האתית שלו יש תוקף מחייב. אבל מה פתאום? הוא מומחה לאתיקה צבאית? הוא יודע מה זה אמון החיילים? הוא יודע איך  המפקדים ברמה אחת צריכים לתת אל מול מפקדים ברמה אחרת. זה לא המקצוע שלו, זה לא התחום שלו, הוא לא צריך להתעסק בזה. הוא צריך להתעסק רק בייעוץ משפטי. אני חושב שזה שהחלטות בדבר שיקולים ערכיים ושהם כל כך משמעותיות כמו במקרה הזה, מתקבלות בלי נימוקים, בלי הסברים ע"י היועמ"ש שמה האתיקה שלו אנחנו לא יודעים, כי אין קוד אתי ליועץ - וזה דבר לא תקין".

"באופן עקרוני ראש ארגון הוא אחראי על האתיקה של הארגון", מסכם פרופ' כשר. "מי אחראי לאתיקה של המשטרה? המפכ"ל ומעליו יש את שר לביטחון פנים. מי אחראי לאתיקה של הצבא? הרמטכ"ל ומעליו שר הביטחון. כלומר, שיקולים ערכיים צריכים לעשות ראשי הארגונים. מי שזה לא מוצא חן בעיניהם, צריך להבין שככה עובד כל ארגון. מי אחראי לאתיקה של בית חרושת? ראש הארגון של בית החרושת. ככה זה בכל מקום בעולם, ואצלנו יש פתאום מומחה משפטי, באמת מומחה מדרגה ראשונה לענייני משפט, אבל שהוא גם מנהל את ההיבטים הערכיים של הארגון, זה לא מתקבל על הדעת".