הרשות עשתה אאוטינג לאמיר קטאר

קרב אגרוף מהיר וסוער מתנהל ביממה האחרונה בין אל-ג'זירה לבין שלטונו של אבו מאזן, אך הרשות אמרה את המילה האחרונה כשתקפה בחזרה את קטר וחשפה את הנסיכות הקטנה והמעצבנת שעומדת מאחורי הגוף התקשורתי החזק ביותר בעולם הערבי. הטור של שמרית מאיר, מנהלת התוכנית לכלי תקשורת ערביים, הפרויקט הישראלי

שמרית מאיר (חדשות 2)

גם למי שמורגל בדרמות מהעולם הערבי, קרב אגרוף מהיר וסוער כמו זה שמתנהל ביממה האחרונה בין אל-ג'זירה לבין שלטונו של אבו מאזן, מחזיר בהחלט את הצבע ללחיים.

הרגע המכונן, החשוב, של מה שניסה בכוח להיות "ויקיליקס הערבי" לא התרחש באולפן אל-ג'זירה בקטר, בו, בדרמה רוויות קדימונים, שכללה בין השאר אפקטים מוזיקליים שהקשר בינם לבין עיתונות מקרי בהחלט, הוצגו הוויתורים מרחיקי הלכת כביכול של בכירי הרשות הפלסטינית במהלך שנים של משא ומתן עם ישראל.

הרגע המכונן התרחש היום ברמאללה, במה שהיה תשובה מפתיעה בחריפותה וברהיטותה מטעם הרשות הפלסטינית, שהגיעה מפיו של יאסר עבד רבו, מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף ואחד מהמקורבים ביותר ליו"ר הרשות. בבוטות מרעננת עשה עבד רבו אאוטינג לנסיכות הקטנה והמעצבנת שעומדת מאחורי הגוף התקשורתי החזק ביותר בעולם הערבי, ואחד החזקים ביותר בעולם בכלל - אל-ג'זירה.

אל-ג'זירה הפכה לשופר של מה שכבר לא אופנתי לכנות "ציר הרשע"

"אני רוצה להודות לאמיר קטאר על השקיפות", אמר עבד רבו, שאגב - ממש לא רוצה להודות לאמיר קטר על השקיפות. "מתקפה כזאת היא לא עניין לחנפר, העורך הראשי של אל-ג'זירה, זו החלטה שהתקבלה ברמה המדינית הגבוהה ביותר".

עבד רבו הציע שאם כבר מבזבזים את כספי העם הקטרי, ועם כל הכבוד למודאגים באשר לעתידו של הרובע הארמני, כדאי מאוד שלפחות חלק מהמשאבים יוקדש לשקיפות בנוגע לקטר עצמה. איך יכול להיות שאותה נסיכות מפרצית שמתחזקת את תחנת הטלוויזיה שהפכה לשופר של מה שכבר לא אופנתי לכנות "ציר הרשע" - מחמאס וחיזבאללה, ועד לבן לאדן.

ציר הרשע שבדייקנות של שעון אפגני ממשיך לשגר אליהם קלטות משום מקום. איך יכול להיות שמדובר באותה מדינה שמארחת בשטחה בסיס צבאי אמריקני עצום, שמקיימת קשרים עם ישראל, ושעל פי ויקיליקס, אפילו הפצירה בה להפציץ את אירן.

המסכות יורדות, האינטרסים נחשפים

כמי שמקיימת מגע יומיומי עם התקשורת הערבית, מסיבת העיתונאים הזועמת של עבד רבו חשובה בעיני מפני שהיא מסמנת איזשהו שיא של תהליך בריא וחשוב מאין כמותו - תהליך של שקיפות באשר למקור המידע. הציבור בעולם הערבי, שאל-ג'זירה היא שומר המסך שלו, מבין אט אט שמאחורי כל כלי תקשורת עומד מישהו עם פנקס צ'קים, ולמישהו הזה יש אינטרסים, לעתים מפותלים ומשונים, ושהאינטרסים האלה לא בהכרח חופפים לאינטרסים שלו.

יאמר לזכות אל-ג'זירה שהם שידרו את מסיבת העיתונאים עבד רבו בשידור חי. אגב, סביר שההדלפה הגיעה מבפנים - מגורמים בליבת הרשות הפלסטינית (דחלאן ?) שעומדים בפני סוף דרכם הפוליטית והחליטו לנקוט בשיטת תמות נפשי עם אבו מאזן.

כך או אחרת, טרנד ההדלפות הממוסמכות נושא איתו בשורה חשובה לעולם הערבי. אט אט יורדות המסכות, נחשפים האינטרסים, ומתעצבים המחנות. הפער בין הכיבודים הפומביים וההצהרות השחוקות לבין המציאות הולך ומצטמצם. זה מהלך היסטורי שיש בו סיכון, אבל גם הזדמנות.