חוזרים למסע בין חוף אכזיב לכינרת

דוד תירוש מחזיר אותנו בספרו למסלול המיתולוגי מ"ים אל ים" שהיכרנו דרך תנועות הנוער. את מסע ה-90 קילומטרים שמתחיל בחוף אכזיב ומסתיים בחוף כינרת ניתן לערוך בהדרכת הספר עם אינפורמציה רבה על הנקודות שבדרך , ובצורה שתתאים לכל אדם שרוצה לצאת ולספוג את הטבע

הולכים מים אל ים/דוד תירוש (חדשות 2)

חודש לאסון השריפה בכרמל. זה עוד כל כך טרי שאני יכולה לזכור את הרגע בו הבנו את גודל האסון. יצאנו מהלוויה בבית הקברות החדש של חדרה. מישהו אמר שזה ייאמן שכל כך חם בתחילת דצמבר ושאי לנשום עם האבק הזה והרוחות השרביות לא מוסיפות. והתפזרנו. כל אחד עטוף בזיכרונות האבל הפרטיים שלו.

בדרך שמענו חדשות. שוב שריפה. עדיין לא הצליחו להשתלט עליה. בראש הרצתי את השריפות האחרונות, מנסה לחשב כמה דונמים כבר נשרפו מאדמת המדינה המסכנה שלנו. הזכירו אוטובוס שאולי נקלע לאזור בדרכו החוצה מבית כלא ומשום מה כולנו חשבנו שיש עליו אסירים וכבר התחילו לרוץ בדיחות סרקסטיות על זה.

כשהתקרבנו הביתה כבר דיברו על פינוי ישובים. התקשרתי לע' חברתי החיפאית לבדוק את מד הלחץ שם ואז נגמרו הבדיחות. היא בכתה. בכתה על הכרמל שלה. על הזיכרונות וימי ההולדת. על העצים ועל בעלי החיים. ובבית התחברנו לטלוויזיה, לא מאמינים לתמונות הקשות. לדיווחי הכתבים שבשטח, לקריאות העזרה של כוחות הביטחון. לאסון האוטובוס הנורא.

חודש אחרי. השריפה הגדולה ביותר בתולדות המדינה. כל כך קטנה המדינה שלנו וכל כך מעט בה הירוק. לאן נטייל עכשיו? איפה יהיה מחנה הקיץ של הצופים? איפה ע' תחגוג לילדה שלה יום הולדת?

דוד תירוש שולח אותנו מ"ים אל ים": פעם זה היה מושג מיתולוגי בתנועות הנוער, מסע שהתחיל בחוף אכזיב והסתיים בחוף כינרת. עכשיו תירוש מנסה להחזיר לו תהילה וכבוד. הוא שולח אותנו במסלול אחד מתמשך לאורך כ-90 קילומטר ולא מסתפק רק בצעידה אלא מרחיב ומספק אינפורמציה רבה על הנקודות שבדרך - גיאולוגיה, ארכיאולוגיה, היסטוריה, הכת החי והצומח. כל אחד יכול לבחור לפי הדברים שקרובים לליבו.

אפשר לעשות את המסע בבת אחת בכמה ימים או לבחור בהליכה נינוחה יותר של ימים בודדים, תלוי ביכולת ובזמן העומד לרשותכם.

הספר מוקדש לזכרם של עשרה לוחמי גדוד ההנדסה של אוגדת המילואים של הצנחנים "עוצבת האש" שנפלו במלחמת לבנון השנייה. החברים של הנופלים רצו להנציח את זכרם בעשייה - הם הקימו את עמותת "בדרכם", פעלו להוציא את הספר הזה ואף דאגו לשפר את מסלול ההליכה, השילוט והחניונים במסלול המסע.

האדמה המסכנה שלנו. דם המתים ואפר השריפות. כל כך הרבה כאב יש לנו. יש בנו. יש בה. וגם כל כך הרבה יופי. צאו לטייל ואל תשכחו לרגע את תמונות האימה. מספיק גפרור אחד, מספיק רגע אחד של חוסר תשומת לב. זו אחריות של כל אחד מאיתנו.

הערות ותגובות ניתן לשלוח ל- sigalr@news2.co.il