"אני ערד ניר ואין לי פייסבוק"

מתי בפעם האחרונה הזמנתם את חבריכם לשיחת סלון במקום צ'ט בפייסבוק? ערד ניר מברך את מארק צוקרברג על זכייתו בתואר איש השנה של מגזין "טיים", אך עדיין לא מתפתה לפתוח חשבון משלו. למה? כי לדעתו הזכייה מסמלת בעיקר אנשים שחיים בבועה

מי זה מארק צוקרברג אני דווקא יודע, ואפילו חושב שאנשי הטיים מגזין בחרו נכון את איש השנה - שלהם. מערכת הטיים חיה באותה בועה, גדולה אומנם - אבל בועה, של חיים ברשת. בועה שאנשי היי-טק עיתונאים ופוליטיקאים מנפחים ומזינים מתוך אינטרסים בזכות אופי החיים שהם מנהלים.

מתי בפעם האחרונה קראתם בעיתון על "ציוץ" של רופא? הרפואה משתמשת באינטרנט כדי לקדם את איכות חיינו, אבל רופאים עובדים באמת. אין להם זמן לתחזק רשת חברים וירטואלית. כך גם הקופאית בסופרמרקט, נהג האוטובוס או פועל הייצור.

"מעדיף את החברים אצלי בסלון"

גם אם פייסבוק ודומיו נמצאים בכיס בתוך מוחו של המכשיר הסלולרי - אנשים שעובדים באמת לא יכולים להתפנות אליו בזמן העבודה, שהוא עבורם רוב שעות היממה.

אני משתמש באינספור האפשרויות שמעניקה לי הרשת לפני העבודה, בזמן העבודה וגם אחרי העבודה. אבל אני אוהב לטייל, לקרוא ספרים אמיתיים בעיקר, לאכול, לבשל ולרוץ. ולשם עשיית כל הדברים האלו אני נעזר באינטרנט - והרבה, אבל את החברים שלי אני מעדיף בסלון, במסעדה או בבית הקפה. אין לי לא רצון ולא זמן לתחזק אותם ברשת.

אני ערד ניר, אין לי פייסבוק ואני בכל זאת קיים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

עוד בנושא:

איש השנה של הטיים: מארק צוקרברג