אלי ישי טוען שאין לו קרניים

שר הפנים מעביר את האשמה לצד אלו שמאשימים אותו. לשיטתו, ההגנה הכי טובה היא ההתקפה. במקום להציג מדיניות חדשה וטיעונים עניינים הוא הכי מוטרד מזה שציירו אותו כאיש עם קרניים

לשר הפנים, אלי ישי, שמייצג כרגע את המגזר החרדי בישראל אל מול העולם, היו בחודשים האחרונים התמודדויות ומאבקים בזירות רבות, ובראשן העובדים הזרים, חוק האזרחות וחוק האברכים. בהתחלה הוא שתק אל מול ההתקפות בעניין העובדים הזרים עד שנמאס לו, ובאמצע הקיץ הוא נשא נאום סוער במיוחד במליאת הכנסת ומאז דיבר עם התקשורת בהזדמנויות רבות. מטרתו העיקרית בנאום בכנסת היתה לנגח את כל מי שטוען נגדו שהוא רע וחסר לב בגלל שהוא מגרש ילדים.

בנאומו במליאת הכנסת בנושא הגירוש אלי ישי אמנם עולה לבמה במהירות ובהחלטיות ואומר את מילותיו הראשונות עוד לפני שהוא מגיע לדוכן. יש לו בטן מלאה והוא שש לשפוך את רגשותיו ומבטיח ש'באמת' ישתדל לא להיות בוטה. המילה 'באמת' מבטיחה שכוונתו הפוכה, ואכן מיד אחריה הוא נאחז בפודיום לתמיכה, נשען עם הגוף קדימה ויורה בקול רועם את המילים: 'גל הצביעות'. רוחו סוערת וניתן לראות זאת כשהוא מסדר את המיקרופונים בעצבנות ומשלב את אצבעות ידיו לפניו כדי להירגע. לאורך דבריו הוא מאשים את כולם עשרות פעמים בצביעות וחוזר שוב ושוב על המשפט הלא תקני בעברית: 'מספיק מהצביעות'. אומרים: 'מספיק עם הצביעות'.

התנועה שחזרה אצל אלי ישי הכי הרבה פעמים במהלך נאום זה וגם בראיון מאוחר יותר שהתקיים ב'פגוש את העיתונות' בסוף אוקטובר היתה תנועת דקירה אלימה באצבעות. ב'פגוש את העיתונות' אלי ישי רגוע יותר מאשר בקיץ ובקולו יש פחות כעס ועלבון אך הוא עדיין ממשיך לדקור באצבעות הדקירה בשתי אצבעות באוויר חזקה יותר מדקירה וירטואלית באצבע אחת, ותנועה זו חוזרת אצל אלי ישי פעמים רבות אל מול בני שיחו. ההצבעה החוזרת ונשנית בקצב הדיבור אמנם נעשית רק באוויר, אך נותנת תחושה כמעט פיסית של דקירת הצלעות ומטרתה להדגיש באופן מפורש שהוא מעביר את האשמה לצד של אלו שמאשימים אותו. לשיטתו, ההגנה הכי טובה היא ההתקפה. במקום להציג מדיניות חדשה וטיעונים עניינים הוא הכי מוטרד מזה שציירו אותו כאיש עם קרניים.

ישי שקוע בטיהור שמו ולא בהנהגה

הדבר שעליו הוא נלחם בתקשורת זה להסיר מעליו את הקרניים שהוא מרגיש שהדביקו לו שלא בצדק. למקור של תנועת הקרניים יש פרשנויות רבות. הפרשנות הפופולארית: סימן לאדם מקורנן - גבר שבגדו בו - לא רלוונטית למקרה זה. יש המאמינים שמדובר במחווה שמיועדת להדוף סכנות. עוצמתו מאוימת והקרניים משמשות ככלי עזר שמגן עליו, כי היא מעניקה לו באופן מטפורי את כוחו האדיר של השור הזועם.
אך מי בדרך מופיע עם קרניים על ראשו? השטן, שמסמל את הרוע ונתפס כגורם לדברים לא מוסריים. השטן בתנ"ך מופיע כמכשול וכאויב, ובהגדה של פסח כמלאך המוות. לאור פרשנות זו אפשר להבין למה אלי ישי כל-כך כועס ונסער. כשמנהיג מאבד את העשתונות כתוצאה מהתקפה אישית מתקבלת בקרב הציבור תחושה שהוא לא שולט כל-כך טוב בעצמו. ואילו כשהוא כועס בגלל מחדל חברתי שלא קשור רק אליו זה מתקבל באהדה גדולה יותר. אצל אלי ישי נדמה שרוב הזמן הוא שקוע בטיהור שמו ולא במדיניות ובמטרות שלשמן הוא נמצא בתפקידו.