ניתוח שפת הגוף: פסגת השלום מלחיצה את אובמה

נשיא ארה"ב טעה בתוארו של אבו מאזן, שכח את עבדאללה מלך ירדן והביט במובארק לפני שציין את שמו. אמנם לא פשוט לזכור שמות שהצליל שלהם זר לנו, אך עדיין נראה כי הנשיא האמריקני היה בלחץ. סיכום פרשנות שפת הגוף של המנהיגים שהגיעו לפסגת השקת השיחות בוושינגטון

ברק אובמה הוא המנהיג הצעיר בחבורת ותיקי שיחות השלום לדורותיהם, לכן עדיין קצת קשה לו לזכור את כל השמות והתארים של מנהיגי המזרח התיכון. הוא קורא לאבו-מאזן "פרזידנט" ומיד מתקן ל"פריים מיניסטר" ונזקק לשנייה כדי להיזכר במובארק.

לא פשוט לזכור שמות שהצליל שלהם זר לנו, ועוד יותר קשה לומר אותם שלא בסדר הנכון בלי להתבלבל ולפגוע במישהו. זאת במיוחד כשכל מילה לא במקום עלולה להוביל לתקרית דיפלומטית.

לפני שאובמה מצליח להיזכר במלך ירדן הוא מסיט את העיניים שמאלה ולמטה. מבט כזה ברגעי לחץ מעיד על כך שהאדם מרגיש לכוד. בפאוזה הארוכה שהוא לוקח כדי להיזכר בשם, ראש הממשלה נתניהו חש בקושי של אובמה ומיד מסיט ממנו את המבט כדי לא להביך אותו יותר.

מעבר לנאומי המנהיגים בפסגה בוושינגטון, מעניין להתבונן ברגעים של קשר פיזי שמרמזים על אופי החיבור בין המנהיגים. הנטייה הטבעית של כל אדם היא להגן על המרחב האישי שלו. ברגע שנוצר קונפליקט בין הרצון לשמור מרחק, לבין הרצון ליצור מגע - נולדות צורות שונות של קשר גופני.

כשאובמה ונתניהו מתרחקים מדוכן הנואמים ומפנים את גבם לתקשורת, אובמה טופח קלות על גבו של נתניהו שמחזיר לו בטפיחה בעוצמה זהה. פעולה חברית זו דומה לחיבוק קטן שמביע תודה הדדית על המאמץ והביצוע. אחרי כמה צעדים נתניהו נוגע ברקה. זוהי תנועה שמאפיינת את ביל קלינטון ונפוצה בקרב גברים פי שניים יותר מאשר אצל נשים. הגירוד ברקה ברגעים בהם הלחץ החברתי גדול מביע ניסיון למצוא נחמה קלה.

אולי, בכל זאת, יש תקווה

כדי להביע רגשות חייבים לחרוג מעט מהפורמאליות המצופה של לחיצת יד, וישנם 14 סוגים עיקריים של רגעי אינטימיות שמקובלים ברמה החברתית. דוגמאות לכך ניתן היה לראות בפגישת הפסגה בראשות אובמה, שמגלות לנו טפח על הקשרים שבין המנהיגים נכון לאותו רגע.

ברגע של משולש אינטימי יחסית, לפני הכניסה לאולם, לוחץ אובמה את ידו של נתניהו ואת ידו השנייה מניח על כתפו של אבו מאזן. אובמה מרוצה מהתקשורת הקרובה בין שני האורחים שלו שנראים קרובים ונינוחים זה עם זה, ומעניק לאבו מאזן כמה "צ'אפחות" ידידותיות חזקות שמלוות בחיוך גדול ושבע רצון.

בהמשך, מיד לאחר שנתניהו מסיים את נאומו הוא פונה לאובמה ושני המנהיגים לוחצים ידיים בהוקרת תודה ממלכתית. כשנתניהו חוזר למקומו הוא לוחץ את ידיו של מובארק - שמחזיר לו בקידה מכובדת, לוחץ את ידו של מלך ירדן שמגביהה את עצמו מעט מהכיסא בכבוד, ועם אבו מאזן לחיצת היד היא הכי חמימה וארוכה.

כל מה שאפשר לומר מהתמונות הללו הוא שהמנהיגים חיים, נושמים, מדברים אחד עם השני, לוחצים ידיים, יושבים יחד באותו חדר והיחסים ביניהם תקינים וידידותיים. ברור שהם מודעים לכך שזוהי ההצגה שלהם לציבור וכי רב הנסתר על הגלוי, אך אם נתניהו ואבומאזן ביחסים טובים, בין אובמה לנתניהו נרגעו מעט הרוחות, מובארק ומלך ירדן שותפים לתהליך והילרי מקסימה את כולם, אז אולי בכל זאת יש תקווה?

מישל שטיין-טיר היא מומחית לתקשורת מול קהל ומצלמה

רוצים לקבל עדכונים ישירות לפייסבוק שלכם? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק