משאל העם בטורקיה: הטורקים רצו דמוקרטיה - ארדואן הרוויח

בטורקיה רואים בתוצאות משאל העם היסטוריה של ממש. הטורקים מאסו בזכויות היתר של הגנרלים ובמעורבות השיא שלהם בנעשה במדינה - ולכן תמכו בחבילה שהציג ארדואן. אך בפועל, רבים מאלו שתמכו בו, כלל לא תומכים בראש ממשלת טורקיה. כך יצא שמוביל המדיניות האיסלמיסטית הרוויח במשאל העם ההיסטורי

התוצאות החד משמעיות של משאל העם שהתקיים אתמול בטורקיה מעידות על שתי תופעות משמעותיות שיש לבחון בעניין.

הראשונה - אזרחי טורקיה מאסו בממסד הצבאי, שלפני שלושה עשורים בדיוק שלח אותם למשאל עם קודם, בו אישרו חוקה שבה הציבו עצמם הגנרלים מעל לחוק. מורמים מעם, מופקדים לא רק על שמירת ביטחונה של המדינה הגדולה הזו, אלא גם על אופייה הפוליטי ומרקמה החברתי - רפובליקה חילונית ברוח החזון של המייסד מוסטפא קמאל אתאתורק, שאגב היה גם הוא גנרל שלא בחל באמצעים כדי לכפות את חזונו ולהסיר את מתנגדיו מהדרך.

החילוניות נכפתה על אזרחי טורקיה ומוסדותיה בכוח ובקנאות דתית שכונתה בסוף המאה ה-20 "פונדמנטליזם חילוני".

רוב בפרלמנט - ללא קולות הבוחרים

"30 שנה אחרי שהצבא הפקיע את המדינה מהעם, החזיר העם את המדינה לידיו", סיכם הבוקר בעל טור ידוע בטורקיה את המהלך ההיסטורי אתמול. המיאוס הזה, במשיכת החוטים של הגנרלים ובזכויות היתר שהעניקו לעצמם, יצר בסיס תמיכה רחב ביותר בחבילת השינויים שהציג ראש הממשלה האיסלמיסטי רג'פ טאיפ ארדואן. רחב יותר מבסיס התמיכה המסורתי במפלגת הצדק והפיתוח (AKP) שבראשה הוא עומד.

למפלגתו של ארדואן רוב מרשים בפרלמנט, מבלי שזכתה ברוב מקביל של קולות הבוחרים. אחוז חסימה גבוה, שנועד להגביל את מספר המפלגות הזוכות לייצוג בפרלמנט הוא שהעניק לה את מספר המושבים המכריע.

מכאן, שלאומרי ה"כן" במשאל אמש נוספו רבים שלא מאמינים בדרכו של ראש הממשלה, אבל רצו לקחת את המדינה בחזרה מהצבא - ומבלי שהתכוונו הפכו את ארדואן לפוליטיקאי החזק בסביבה. זה מוביל אותנו לתופעה המשמעותית השנייה - ראש משלת טורקיה ארדואן, ה"שולטן ארדואן" כפי מכנים אותו מתנגדיו, שמתקשים לקבל כפשוטם את הצעדים שבהם הוא נוקט.

המטרה הבאה: כס הנשיאות

מורשתו של ארדואן איסלמיסטית. זו דרכו וזו אמונתו. ארדואן משנה את דמותה של טורקיה. יש מי שמעדיף לראות את הפריחה הכלכלית שהביא מאז עלה לשלטון ב-2003, אבל אחרים מדגישים את העובדה שטורקיה מחצינה יותר ויותר את היותה חלק מאומת האיסלאם. במישור הפנימי הם מציינים את תהליך ההתאסלמות שעובר על החברה הטורקית, על פגיעה סיסטמתית בחופש הביטוי ובחופש הפרט, שמקורה עכשיו בממשלה. במישור הבינלאומי הם מזכירים את התמיכה באירן ובחמאס.

עקב בצד אגודל, מחזיר ארדואן בסבלנות ובאדיקות את הצבא ממעורבות פוליטית לקסרקטינים, אבל טורח למלא בעצמו את החלל שנותר. וכשבית המשפט לחוקה מנע ממנו שורה נוספת של שינויים, פנה ארדואן למשאל העם. 26 סעיפים היו בחבילה, רובם נכונים וראויים! אלא שכדי לקבל את הרוב היה גם צורך להסכים שאל הוואקום שייפנו הצבא והעילית החילונית יכנס... ראש הממשלה. לכאורה צעד לכיוון דרישות האיחוד האירופי - למעשה העביר לעצמו עוד עוצמה.

"ארדואן לא רפורמטור", אמר לנו ראש האופוזיציה שהתנגד לשינויים בחוקה. "הוא רודן מושחת, דיקטטור". וכשהאיש החזק הזה כבר הצהיר שהוא רוצה לשנות את השיטה עוד ולעבור מלשכת ראש הממשלה לבית הנשיא, שם יעמוד בראש ממשל בסגנון אמריקני, לא נותר אלא להמתין בסבלנות למשאל העם הבא.

רוצים לקבל עדכונים ישירות לפייסבוק שלכם? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק