החופש תם: חוזרים לביה"ס של אובמה

היום תלמידי ישראל מתחילים את שנת הלימודים החדשה ומחר יחלו השיחות הישירות עם הפלסטינים. אודי סגל מביא בטור מיוחד זווית אחרת לשיחות המתחדשות בין שני "התלמידים" בנימין נתניהו ואבו-מאזן. האם יחל תהליך משמעותי להסדר וסיום הסכסוך למרות שאף אחד לא האמין שזה קורה, או שמדובר בעוד הפקת שלום מזויפת?

שלום כיתה א' או להפך: כיתה א' - שלום! זה מה שהנשיא רוצה. זה מה שמתחילים כאן בוושינגטון שוב בפעם המי יודע כמה. זה סמלי שתהליך השקת השיחות הישירות מתחיל בראשון בספטמבר.

התלמידים הסוררים ניצלו היטב את זמן החופשה, "התפרפרו" מהלימודים בשנתיים האחרונות, ניצלו את שביתת המורים שבין חילופי הממשלים. את המעבר מבוש לאובמה ניתן לדמות לבואה של מורה מחליפה וחסרת ניסיון שניסתה ללא הצלחה להטיל את מרותה על הכיתה הטיפולית המזרח תיכונית, הכיתה של התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים. והנה הם שוב. מתייצבים בכיתה המוכרת בוושינגטון, אותם תלמידים שסיימו את הלימודים אך לא בבית ספרנו.

אבו-מאזן ונתניהו על ספסל הלימודים

אבו-מאזן, בוגר הסכם ביילין אבו-מאזן משנת 1995, הסכם שלא הבשיל מעולם למסמך אמיתי ומחייב, שנועד במקור להעביר את תהליך אוסלו ממסלול הסדרי הביניים הפתלתל והמאכזב, לניסיון להגיע להכרעות בסוגיות הסדר הקבע. אבו-מאזן גם סיים ללא הצלחה את פסגת קמפ-דיוויד בשנת 2000 בתפקיד התלמיד המופרע שלחץ על "מלך" הכיתה אז, יאסר ערפאת, לא להתגמש בנושא הפליטים.

יו"ר הרשות הפלסטינית הוא גם בוגר קורס התיאטרון של פסגת עקבה, 2003, אז שיחק את תפקיד ראש הממשלה בפועל, ראש הממשלה הפלסטיני בעל הסמכויות תחת ערפאת כדי לעקוף את החרמות של אריאל שרון. הוא דיבר אז באומץ ובשפה ברורה נגד השימוש בטרור אבל למרות הופעה משכנעת לא סיים את לימודיו עם תעודת מעבר של סיום הסכסוך ופיתרון הקונפליקט.

בנוסף, אבו-מאזן הוא בוגר אנאפוליס. אמנם הוא לא עבר שום קורס לוחמה מיוחדת בבסיס חיל הים האמריקני שם, אבל, השתתף בעוד הפקת שלום מבטיחה כולל גיוס שר החוץ הסעודי וסגן שר החוץ של סוריה לניסיון כושל לשיחות משמעותיות והוא גם בוגר שיחות אולמרט.

ולצדו בכיתה - בנימין נתניהו. בוגר הסכם מדריד, אז כסגן שר החוץ, ישב ליד שמיר בהחלטה לפתוח מאונס במשא ומתן כולל עם כ-ו-ל-ם. בוגר רצח רבין, בוגר אימוץ אוסלו, בוגר הסכם חברון עליו חתם ואותו יישם, בוגר הפעימה השלישית שלא יצאה לפועל, בוגר הסכם וואי, מומחה לענייניי ה-13 אחוזי ומתמחה בענייני שמורות טבע (הפיתרון היצירתי להעברת השטח שלא התממשה), רשם ניסיון לימודי מעניין באירוע המנהרה, התחבר בעל כורחו "לידידי הטוב" ערפאת, נתניהו החל אבל לא סיים את מהלך ההתנתקות, ועכשיו הוא שוב חוזר להתחלה.

התלמידים הבוגרים: מובארק ועבדאללה 

שלום כיתה א', בשנה הקרובה נלמד על שותפות, אחריות, מנהיגות, התפתלות ועל הסתברות. יש באמת שנה כדי סיים את תהליך ההתפכחות - מה כל אחד רוצה, מה כל אחד יכול, מה הסיכוי שאפשר למצוא מכנה משותף לשבר הפשוט הזה של הסכסוך הישראלי פלסטיני.

הפעם הנשיא מביא שני בוגרי כיתות מתקדמות- המלך עבדאללה והנשיא מובראק. שניהם בוגרי בית הספר היסודי לתחזוק השלום אותו קיבלו בירושה מקודמיהם. זה גם הזמן שלהם לזכות בעצמם בתעודת מעבר למחלקת המנהיגים שעשו את זה. הם החונכים של אבו-מאזן, הם הערובה של נתניהו. הם ביחד כי בכיתה המקבילה לפיזיקה גרעינית ובלגן מזרח תיכוני יש תלמיד מעצבן ובריון - אחמידנג'אד שהדרך היחידה של הכיתה הזאת להשתחרר מאיומיו זה לסיים סוף סוף את כיתה א'.

הפיגוע אמש בדרך להשקה היה כדור בברך של הצעד הראשון

אז מתחילים שוב. מההתחלה. לאור הכישלונות המרובים בשני העשורים שחלפו קל להתנבא שכלום לא יקרה, ששוב זה ייגמר במפח נפש, ששוב הם לא יעלו כיתה. הציפיות נמוכות. ההערכות קודרות. הדיווחים מצומצמים. אין משק, ואין כנפיים, יש רק היסטוריה עצובה ועקובה.

הפיגוע אמש בדרך להשקה היה כדור בברך של הצעד הראשון. הוא לא מפוצץ את המהלך אבל הוא מקשה ומוסיף לחמיצות ולסקפטיות. הטרגדיה האנושית מכווצת את הבטן ומקשיחה את היד הקפוצה ממילא. אבל יש סיכוי.

נתניהו אומר לאמריקנים שהוא רוצה פיתרון ולא תירוצים, שאפשר להגיע להסדר שיגשר בין הדרישה הפלסטינית לריבונות לדרישה הישראלית לביטחון והכרה. לאבו-מאזן יש ברירה- להמר על ראש הממשלה הבא או הבאה והם מבינים בפוליטיקה ישראלית כמו שאנחנו מבינים - כלומר כלום או שהוא ינסה לחרוק שיניים ולאלץ את נתניהו להיות בגין בכך שהוא יהיה סאדאת.

ויש את עניין ההקפאה. נתניהו יגיד בוושינגטון שזה עניין שולי. הוא חוזר לנוסחת לבני - הכל או לא כלום. למה לבזבז הון פוליטי על קרב עם הימין על הארכת ההקפאה שאפשר לבדוק האם יש סיכוי למהלך הגדול והמשמעותי? מידת ההתעקשות של הפלסטינים בנושא זה תהיה סמן למידת רצינות הדיונים בשבועות הקרובים. אם יוותרו זה יהיה סימן שמשהו גדול יותר קורה בפנים, אם יתעקשו סימן שבחדר לא קורה כלום. שלום כיתה א, מנסים מהתחלה.

גילוי נאות: כותב שורות אלה החמיץ בשל הנסיעה הזאת בכאב את עליית בתו השלישית לכיתה א'. מה אומר לבתי בעוד כמה חודשים או שנים? לא הייתי אבל היה שווה- החל תהליך משמעותי להסדר וסיום הסכסוך למרות שאף אחד לא האמין שזה קורה? או חבל, נסעתי לעוד הפקת שלום מזויפת, אחת מיני רבות בהן כבר הייתי.

רוצים לקבל עדכונים ישירות לפייסבוק שלכם? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק