מקור המסמך - "אמין, מוכח ופורה"

פרסום "מסמך גלנט" עורר סערה בצמרת צה"ל ומערכת הביטחון. כעת נשאלות השאלות הקשות - מעבר לשאלה המרכזית מי עומד מאחוריו: מתי הוא נכתב, למי הוא מיועד ועד כמה הוא חמור? פרשנינו עם התשובות

שאלת מהימנותו של המסמך שפורסם אמש על ידי פרשנינו ב"אולפן שישי" ממשיכה להדהד ולהעסיק את ראשי הצבא ומערכת הביטחון. באשר למקורו של המסמך, הרי שמדובר ב"מקור אמין, מוכח ופורה כבר שלושה עשורים", כפי שטען אמש פרשננו אמנון אברמוביץ'. "אין לי ספק לגביו", הוסיף.

על גבי המסמך לא מופיע תאריך כתיבתו, אולם ההערכה היא כי הוא נכתב בין סוף אפריל לתחילת חודש מאי השנה, בסמוך לפרוץ פרשת "הולילנד", כמפורט במכתב. מבלי להתייחס לשאלת מהימנותו, הרי שעלינו לבחון אותו במבחן המציאות, קרי, ההתרחשויות בשטח - והאם הן תואמות את שכתוב בו.

רוצים לקבל עוד עדכונים בפרשה? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק 

במסמך הומלץ, בין השאר, "לזמן אלופים נוספים חוץ מהשלושה (בני גנץ, גדי אייזנקוט ויואב גלנט) להתייעצויות ולשיחות. בפועל, כך אכן קרה, כאשר בנוסף אליהם הוצבו כמועמדים בתקופה האחרונה גם גדי שמני והאלוף אבי מזרחי. המסמך ממליץ עוד לנסות וליצור תדמית של "דוד לוי" לרמטכ"ל אשכנזי, של עלבון - וכך אכן קרה, כאשר גורמים בצבא אמרו כי אשכנזי נפגע, כביכול מהיחס כלפיו ממשרד הביטחון.

"תת-תרבות של מינויים בצמרת הצבא"

"הדבר החמור עוד יותר הוא שהמסמך האסטרטגי הזה ממליץ לחדד יחסים בתוך הצבא וגם ליצור יריבויות", אומר רוני דניאל. "חמור מכך - הוא מייעץ על סבב מינויים בתוך הצבא. מטריד לחשוב שיש מישהו שיושב מאחור, יוצר מתיחויות בין שר הביטחון לרמטכ"ל וגם בין הרמטכ"ל לאלופים בצה"ל", מוסיף אמנון אברמוביץ'.

השניים סבורים כי בין אם המסמך מהימן ובין אם לאו, המקרה מצדיק בדיקה וחקירה. "נחשפת כאן תת-תרבות של מינויים ולא סתם מינויים: רמטכ"ל וצמרת צה"ל", אומר אברמוביץ'. "הדבר מעיד על התרבות הפנימית במערכת הביטחון, שותפות גורמים חיצוניים בתהליך בחירת רמטכ"ל ובתהליך גריעת מעמדו של רמטכ"ל מכהן".

בעניין ייעודו של המסמך הזה, הרי שככל הנראה שר הביטחון לא רואה בו דבר כ"ראה וקדש", אולם אין ספק כי במידה והקמפיינים הללו מתנהלים, הדבר עלול להשפיע. "זה מיועד ללשכה שבוחרת את הרמטכ"ל הבא וגורעת ממעמד הרמטכ"ל הנוכחי", מסכם אברמוביץ'.

תוכן המסמך המלא

להלן תוכן המסמך במלואו, כפי שהגיע לידי פרשנינו:

* "הערכה כי פרסום "אי-הארכה" (של כהונת הרמטכ"ל) הסב נזק תדמית מוגבל בהיקף, ובזמן (24 שעות).

* פרסום בסמוך ל-"הולילנד" היה תזמון מדויק ואפשר שליטה מיטבית בתגובות.

* גזירה לאחור של ההכרזה, ממועד תחילת המועמדים וטיפול במשבר.

* הכרזה / החלטת הממשלה על המחליף ביוני - בניית אסטרטגיה פנימית וחיצונית לאירוע.

* דרכים להתמודדות בהתנגדות רה"מ / שרים נוספים למהלך. יצירת נקודות לחץ / משבר פוליטי קואליציוני (הקפאת הבנייה).

* דחיית אישור בקשות ויצירת משבר עם אלוף מכהן.

* דחיית העלבויות על ידי זימון של אלופים נוספים (מעבר לשלושה) לראיונות חתך / התייעצות וזימון "לשעברים", תוך בחינה יסודית של הקמפיין.

* תחילת התהליך / ההכרזה תיצור אפקט של היעלבות - יש לפתח את התדמית (דוד לוי) - לטפל בקמפיין מתאים.

* התפטרות בספטמבר 2010 ושחרור מאפשרת את סיום הצינון והתמודדות בבחירות הבאות (ביבי-איום) - הפסד כלכלי - בחינת מסוגלות.

* קמפיין הרמטכ"ל הנכנס יחליט על הצוות / האלופים איתם ייצא למלחמה.

* חידוד המתח / חילוקי הדעות בין הרמטכ"ל ליואב גלנט סביב מבצע "עופרת יצוקה".

* יצירת פרופיל תקשורתי חיובי לגלנט (אנושיות, בגרות, ניסיון, פיקוד) - מול איומים.

* יצירת פרופיל + קמפיין שלילי לבני גנץ או הצעה למועמדות יובל / מאיר.

* טל רוסו יחליף את גלנט (קידום תא"ל במקום רוסו - מהרשימה).

* דחיית סבב המינויים הגדול לקיץ 2011 - קמפיין / רה"מ (יציבות).

* אלופים / תא"ל משתתפים - הורדת ההתנגדות לתהליך (דנגוט, זמיר).

* טיפול בקידום מגזרי (נשים, מיעוטים) - הצטרפות של מגזרים לתמיכה בתהליך. אפשרות למינויו של גלנט כראש השב"כ או כראש המוסד.

* לחץ נושאי של דובר צה"ל.