להפציץ באירן? בעד ונגד תקיפת מתקני הגרעין

פרויקט מיוחד: עד כמה אנחנו קרובים למתקפה אווירית באירן? פאנל מומחים, הכולל ראשי מוסד לשעבר ופרשנים ביטחוניים, מנסה להעריך את ההשלכות ומציג את הרשימה שבוודאי נמצאת על שולחן הממשלה: השיקולים בעד ונגד ההפצצה

האם אירן היא היעד הבא? גם לאחר שמועצת הביטחון של האו"ם הטילה סדרת סנקציות נוספת על טהרן, רבים בעולם סבורים כי אין בכך להרתיע אותה מייצור נשק גרעיני. מומחים לענייני ביטחון התכנסו כדי ליצור תמונת מצב עדכנית ולקבוע - עד כמה ישראל קרובה לתקוף באירן.

רוצים לקבל עדכונים ברגע שתהיה התפתחות דרמטית בפרשת הגרעין האירני? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק  

להלן רשימת צידוקים בעד ונגד תקיפת תכנית הגרעין האירנית. ההחלטה הסופית תתקבל בסופו של דבר בירושלים. באיזה שלב נמצאת תכנית הגרעין האירנית, ומה הצפי להפיכתה למבצעית?

בעד:

• כי תכנית הגרעין האיראנית מתקדמת: יש הסכמה שאירן חותרת לקדם את תכנית הגרעין שלה בהתמדה, ואפשר שהפיכתה של התכנית למבצעית תתרחש אף מוקדם מן הצפוי, באמצעות מתקני העשרה סודיים, שאינם מצויים תחת פיקוח בינלאומי.

כי יש איום קיומי ממשי: אירן קוראת להשמדת ישראל בפומבי, ועל ישראל להיערך לכך שכוונותיה אכן תוקפניות. במקרה הטוב, יכולת גרעינית תאפשר לאירן לכפות את עמדותיה על העולם. במקרה הפחות טוב, אירן גרעינית תהווה איום ישיר על המשך קיומה של מדינת ישראל.

כי זהו איום רב-מימדי: האיום אינו רק ביטחוני, כי אם גם כלכלי ודמוגרפי. האיום כשלעצמו עשוי להביא להקטנת היקף ההשקעות הזרות בישראל, שיפגע פגיעה אנושה בכלכלתה. כמו כן, עלולה ישראל לסבול מהפחתת היקף העלייה, ואולי אף מגל הגירה ממנה אל מקומות "בטוחים" יותר.

כי מאמצי ארצות הברית והקהילה הבינ"ל כושלים: תלותן הכלכלית של המדינות שאמורות לקבל החלטות כנגדה באירן, מעקרת את יכולתן להציב לה התנגדות תקיפה. ארצות הברית, שאמורה להוביל את המאמצים הבינ"ל, אפשר שהשלימה עם אירן גרעינית. על כן, יש לפעול גם בלעדיה.

כי אפשר להכריע את האיום במחיר סביר: ניתן לגרום נזק חמור לתכנית האירנית, שיביא אותה לשקול מחדש את מדיניותה הגרעינית, תוך שדרוג ההרתעה הישראלית במזרת התיכון. יתר על כן, מערכה שתפרוץ בעקבות התקיפה עשויה לגרום נזק קטן יחסית לנזק שתגרום פצצת אטום אירנית אחת. ישראל ערוכה ומצויה במידה משביעת רצון של מוכנות אל מול הסכנות שאירן יכולה להציב לה.

יתר על כן, תקיפה ישראלית באמצעות טילים בליסטיים מונעת גם את הסיכון של אובדן חיי אדם מקרב כוחות חיל האוויר שישתתפו בתקיפה אווירית.

נגד:

כי האיום אינו מיידי: מתקן נפץ גרעיני ראשון יהיה בידי אירן, לכל המוקדם, תוך קרוב לשנה, וכדי שיכולתה הגרעינית תהפוך למבצעית, דרושים לה מספר מתקני נפץ גרעיניים. כלומר, יעברו שנתיים-שלוש נוספות בטרם יהפוך הסיכון למוחשי.

כי האיום אינו בהכרח קיומי: גם אם תהיה לאירן יכולת גרעינית-מבצעית, אין הכרח שהיא תעשה בה שימוש, ובכל אופן, תידרש לה סיבה ישירה ומהותית לשימוש בנשק זה כנגד ישראל.

יש אינטרס בינלאומי חזק דיו לעצירת האירנים: ניתן למנות מדינות רבות, גם במזרח התיכון, שיש להן מה להפסיד מיכולת גרעינית אירנית. על כן, המאמץ הבינלאומי יכול להיות מואץ ולהחריף ככל שאירן תתקרב בפועל להשגת יכולת גרעינית.

מוטב לא לפעול כלל מאשר לפעול ללא האמריקנים והקהילה הבינ"ל: ישראל תתקשה לתקוף באירן בלא לגיטימציה מצד ארצות הברית והקהילה הבינלאומית. תמיכת ארצות הברית - כלכלית, מדינית וביטחונית, תידרש במיוחד לאחר תקיפה, שעלולה להפוך את ישראל למנודה ממועדונים בינלאומיים, ולהביא למחיקתם המיידית של הישגים מדיניים וכלכליים שהושגו לאורך שנים ובעמל רב.

האיום האירני לא יסוכל והמחיר יהיה גבוה מדי: לא סביר כי תכנית הגרעין האירנית תחוסל בעקבות תקיפה, ולכל היותר ייגרם לה נזק שיוכל להיות מתוקן בתוך מספר שנים. במקביל, הנזק הצפוי לישראל ממלחמה במספר חזיתות, שתפרוץ בעקבות התקיפה, יהיה רב. מלבד אובדן חיי אדם רבים, נזקים חמורים עשויים להיגרם לתשתיות, לתעשייה ולמשק בכלל.

כי כאוס באירן מסוכן לישראל: ללא אופוזיציה אירנית אחראית וחזקה דיה, שתוכל לרשת את השלטון בעקבות התקיפה, עלולה אירן להיקלע לידי הנהגה קיצונית שתהווה איום חריף על ישראל.

בהכנת הכתבה השתתפו ד"ר אפרים אסכולאי, חוקר בכיר ב-INSS, המכון למחקרי ביטחון לאומי, רוני דניאל, פרשן חדשות 2 לענייני צבא וביטחון, פרופ' יעקב ורצברגר, מהמחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, דני יתום, אלוף במיל', ראש המוסד לשעבר וחבר בכנסת ה-16 וה-17 ושבתי שביט, ראש המוסד לשעבר. 

עוד בפרויקט המיוחד:

צפו: כל מסלולי התקיפה האפשריים באירן 

תקיפה בטהרן: כל השאלות והתשובות

פרשנות: "אירן בינתיים רק מותחת את הקו"

אפשר בכלל לעצור את הגרעין?