ביקורת ספר: לאכול בעלי חיים של ג'ונתן ספרן פויר

הסופר הצעיר והמוערך ג'ונתן ספרן פויר החליט לסקרן את קהל הקוראים הרחב שלו ולהקדיש את ספרו החדש לחקר אכילת הבשר. פויר יוצא למסע שמטרתו לקבל החלטה מושכלת האם לגדל את בנו כצמחוני, אך סיגל ריבה חוששת שרבים לא יקבלו את חווית הקריאה לה הם מצפים בין דפי הספר

אני צמחונית בתיאוריה. כן, אני יודעת שאין דבר כזה, אבל זה מה שאני. כל ישותי מתקוממת נגד אכילת בשר של בעל חיים, אני לא הורגת ג'וקים, מעדיפה במקרים רבים את חברתם של כלבים על זאת של בני אנוש ולמרות כל זאת - חיסלתי בצהריים ספגטי בולונז. אחר כך המצפון התעורר ולא הבנתי איך אני אוכלת את בשרן של החיות, אך ידעתי ששוב אשכח זאת עד המנגל הבא.

כמעט כל מי שאני מכירה היה צמחוני בשלב כלשהו של חייו או לפחות השתעשע עם הרעיון. וכמעט כל הילדים שאני מכירה עברו משבר כשגילו שהשניצל או העוף בגריל שהם כל כך אוהבים הם בעצם תרנגולות חביבות.

ג'ונתן ספרן פויר הוא סופר צעיר אך מוערך מאוד. ספריו הקודמים - "הכל מואר" ו"קרוב להפליא ורועש להחריד" הפכו לרבי מכר וזכו לפרסים רבים ולאהדת הקוראים. אין לי ספק שגם הספר החדש יסקרן רבים, אך אני לא משוכנעת שהם יזכו לחוויית קריאה לה הם מצפים.

הספר הוא חגיגת ניצחון אחת גדולה למתנגדים לאכילת בשרם של בעלי החיים. פויר יוצא למסע שמטרתו לקבל החלטה מושכלת האם לגדל את בנו כצמחוני. הוא מנסה להבין למה אנחנו בוחרים לאכול חיות, מה זה בעצם הבשר, מנין מגיע, איך מייצרים אותו ואיך מתייחסים לחיות.

הוא נוגע בבעיות הפילוסופיות והמוסריות של אכילת בשר, הוא מתאר לפרטי פרטים (שמאוד קשים לקריאה) איך מתבצעת השחיטה ובאלו תנאים נוראיים מוחזקות גם אותן "חיות חופש" ששמן ניתן על ידי שמנסה לנקות את מצפונו, אך לא מדובר בחופש אמיתי. הוא מבקר בחוות תעשייתיות, מראיין אנשים מהתעשייה ופעילי זכויות אדם ומצטט מתוך מחקרים, תחקירים ומאמרים.

אני לא כל כך בטוחה עבור מי ניכתב הספר. חובבי הבשר יקראו אולי פרק אחד ויזרקו את הספר לכל הרוחות, לגבי הצמחונים, הרי זה לשכנע את המשוכנעים. לגבי אנשים כמוני שמתחבטים בעצמם בנושא - הספר כל כך קשה לקריאה שאני לא בטוחה שאפשר לצלוח את כולו.

זהו מסע צלב. נכון שג'ונתן שוזר סיפורים משפחתיים אינטימיים בתוך כל תיאורי האימה, אך זהו לא ספר קריאה. זוהי בעיקר מסה אקדמית עם אג'נדה, 62 עמודים של הערות ומראי מקום ומפתח ממוספר לנושאים בהם מטפל הספר.

רות ל. אוזקי כבר עשתה את זה לפני 12 שנים עם "שנת הבשרים שלי" שחשף את זוועות הייצור התעשייתי של הבשר בארצות הברית. ג'ונתן ספרן פויר לא חושף מידע חדש, הוא פשוט עוטף אותו בכישרון כתיבה ייחודי ומקווה ששמו יפתה אותנו לקרוא את הספר. איתי הוא הצליח.

הערות ותגובות ניתן לשלוח ל- sigalr@news2.co.il