מיוחד: יועצו של ליצמן מגיב להאשמות

יועצו הבכיר של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, ונציגו לוועדת הבדיקה שהקים ראש הממשלה לסוגיית העתקת המיון בברזילי מגיב להאשמות השונות שנשמעו נגד השר במהלך השבוע. בטור שכתב לעיתון המודיע מנסה להסביר מה קורה כשהצביעות חוגגת

מה שאמורה היתה להיות החלטה הקשורה למערכת הרפואית, הפכה לסערה פוליטית שהשתלטה על סדר היום התקשורתי והפוליטי ברוב ימות השבוע, עד שבאה הפוגה בדמותו של נשיא ארה"ב. מתברר כי כמו במקרים רבים, העובדות אינן משנות לאיש כאשר המאבק הוא פוליטי: איש לא טורח לבדוק אותן, איש לא טורח לעיין בהן.

בתום שבוע סוער בעניין חדר המיון הממוגן באשקלון, אנו מקדישים את המדור לטענות השונות והמשונות שהופרחו השבוע לחלל האוויר ועונים אחת לאחת עם עובדות מוצקות, מפזרים את הערפל התקשורתי ומתמודדים עם הטענות

רשימת הטענות המגוונת והארוכה

הנה מגוון הסיבות, ששמענו בתקשורת ובגופים פוליטיים שונים, בנוגע למניעים להחלטת סגן שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן, כשביקש מהממשלה לבנות את חדר המיון הממוגן באשקלון במגרש החנייה האחורי, ולא לפי התוכנית המקורית.

1. כי הוא רוצה לעכב את אשקלון כדי שהבית חולים באשדוד יבנה.

2. כי הוא רקם דיל עם 'ישראל ביתנו' תמורת ריצה משותפת עם בערד ותמורת חוק הגיור.

3. כי הוא מעדיף את קדושת המתים על פני החיים.

4. בגלל מחלקות פנימיות בתוך הפוליטיקה החרדית.

5. בגלל שהוא מתעקש שמדובר בקברי יהודים, שעה שאין אלו קברי יהודים.

6. בגלל שהוא מתעקש ללכת עד הסוף ולא מוכן להתפשר.

7. בגלל שאינו מבין בטראומה וברפואת חירום.

8. בגלל שלא איכפת לו שהבנייה החלופית תיארך עוד כמה שנים.

9. בגלל שהוא מוכן לבזבז 135 מיליון שקל מתקציב משרד הבריאות.

10. בגלל שאינו מבין שהמרחקים בין חדר המיון לחדרי הדימות, הניתוח ומחלקות הילדים מסכני חיים.

אלו הן רק חלק מהטענות שהטיחו השבוע בסגן שר הבריאות, ח"כ הרב יעקב ליצמן, התקשורת והקהילה הרפואית שמונעים ממניעים פוליטיים ואינטרסנטיים. פשוט לא יאומן כי יסופר. כשמודבר בסגן שר חרדי ומתנהל מולו 'עליהום', לאיש לא ממש משנות העובדות. איש לא מעוניין לשמוע אותן. הכל סובב סביב הפוליטיקה. אז אם גם אתם הצלחתם להתבלבל, הנה העובדות כפי שהן:

כך הוחלט להקים בית חולים באשדוד

מוקד המחלוקת - ביה"ח ברזילי (חדשות 2)
מדינת ישראל העבירה חוק עוד לפני שסגן השר ליצמן חלם אי פעם שיהיה במשרד הבריאות, על פיו לבנות בית חולים בעיר אשדוד. חוק ייחודי ומיוחד, שהכריח את קברניטי המדינה להבין כי בעיר כמו באשדוד, שבה רבע מיליון תושבים, יש לבנות בית חולים.

לסגן השר הרב יעקב ליצמן, שהיה בעבר יו"ר ועדת הכספים, היה חלק גדול בהעברת החוק של שרת הקליטה היום, ח"כ לנדבר ממפלגת 'ישראל ביתנו'.

בג'נבה למשל, שבה יש פחות מ-200 אלף תושבים, יש כמה וכמה בתי חולים. למרות שהיא שוכנת במדינה שאינה נמצאת בסכנת מלחמה עם אף אחת משכנותיה, ואין לה כל איומים סביבה יש גם בית חולים תת-קרקעי עם מקום ל-300 מיטות. באשדוד יהיו, כאשר תתממש התכנית, גם רק 300 מיטות, אבל מעל לפני הקרקע.

אני זוכר סיור באותו בית חולים תת קרקעי בג'נבה, יחד עם סגן השר ליצמן. היו אלו מנהלי בתי החולים 'שהתנצלו' שיש להם בית חולים תת קרקעי צנוע יחסית: "בטח, אתם בישראל רגילים לבתי חולים תת קרקעיים גדולים הרבה יותר משלנו. רק לנו, בניגוד אליכם אין איומים צבאיים גדולים, בתי החולים בגודל מתאים", אמרו.

הבטנו אז זה על זה בעיניים, החלטנו יחד שלשתוק 'ולהבין לליבם' זה יהיה הנכון ביותר. לך תספר להם שבכל מדינת ישראל אין ולו בית חולים אחד כזה.

מי אחראי על בניית בית החולים באשדוד?

אבל בואו לא נסטה מהעניין. לעיר אשדוד לא היה בית חולים. חייב להיות לה בית חולים ולאחר לחץ גדול המדינה יצאה למכרז. מי שמוציא את המכרז הוא משרד האוצר, באמצעות האחראי על המכרזים במדינה. מטרת המכרז לתת לכמה גורמים שמבקשים לבנות את בית החולים להתמודד על בנייתו ותפעולו.

המדינה הקצתה לעידוד היזמים שמתמודדים על בניית בית החולים כחצי מיליארד שקל. כלומר 500 מיליון שקלים. המכרז הזה מתנהל במקביל למה שמתרחש באשקלון. לסגן השר אין כל גישה אליו. הוא לא משפיע ולא מושפע.

אפילו נגלה לכם סוד קטן: לילה אחד, החליט מי שהחליט באוצר, להוסיף 350 מיליון שקלים לעידוד היזם שיאות לבנות את בית החולים באשדוד. אך טבעי שעל הדבר שתתקיים קודם התייעצות עם מחזיק תיק הבריאות הרב יעקב ליצמן, אבל ראו זה פלא, הוא שמע על כך מהתקשורת רגע לפני שיצאה הודעה.

כששאל את אנשי המקצוע במשרדו, ששותפים לחברי ועדת המכרזים באוצר, האם התקיימה התייעצות רגע לפני שהחליט מי שהחליט באישון ליל להוסיף 350 מיליון שקל, הוא נדהם לשמוע כשאמרו לו: לא באלף רבתי. גם להם הודיעו זאת בלי התייעצות.

שלא יהיו אי הבנות, סגן שר הבריאות אינו מטיל דופי חלילה בשר האוצר, ולא ברוב מוחלט של אנשי משרדו. יש לו תהיות על התנהלות שכזו, אבל לא מעבר לכך. וזה לא העניין כרגע.

מי דוחה את ההחלטה באשדוד

המכרז, אמור היה להסתיים לפני חמישה חודשים. כלומר חודשים ארוכים לפני שנפל הפור בעניין אשקלון. הרבה לפני. ועדת המכרזים באוצר, מסיבותיה (והן יכולות ענייניות מאוד, ואנחנו מקווים שכך), ומבלי להתייעץ ואו ליידע מראש את סגן שר הבריאות ליצמן, החליטה לדחות שוב ושוב את המועד האחרון לסיום המכרז.

עכשיו כשאנחנו מודעים קצת יותר לפרטים, שייקום מי שייקום וינסה להסביר מה הקשר ואיזה קשר יכול להיות בין אשקלון לאשדוד? הרי שני הפרויקטים נעים במקביל ולא במסלול מתנגש?

ואולי יבהירו לנו הצבועים והחסודים, שמדברים על 'סכנת חיים' של העברה של 100 או 150 מטר נוספים מהבנייה במגרש החלופי באשקלון למחלקות השונות, שעה שהם אינם מדברים מילה על סכנות החיים של תושבי אשדוד שעד שהם מגיעים כלל למיון הם מבזבזים בין 40 דקות לשעתיים בשעות הפקקים? ולא עוד, אלא שהם מסבירים ברוב כסילותם כי אין צורך להקים בית חולים באשדוד.

ברשותכם, נגלה עוד סוד מאחורי הקלעים. כדי להביא מזור לתושבי אשקלון ולממן את העתקה שעולה כ-80 עד 90 מיליון שקל, סגן השר ליצמן הזיע רבות מול האוצר בשביל לממן את העברה ולמצוא לה מקור תקציבי. הוא השיג עוד כסף לא ממסגרת תקציב הבריאות שעדיין לא חשף את מקורו. לעומת זאת באשדוד, האוצר הוא זה שהביא את הכסף מיוזמתו. זאת משום שהחוק קובע שבהיעדר יזם אחר המדינה היא זו שתזדקק לבנות את בית החולים והמדינה חוששת שזה יעלה לה יותר.

אז מהיכן ריבונו של עולם, מאיזה נקודת מבט זווית ניתן לקשור את אשקלון באשדוד?

כשליצמן ביקש לאמץ הצעת נתניהו

וזה עוד לא הכל. במרכז העיר אשדוד יש בניין כמעט גמור של 17,000 מ"ר שנבנה מכספי תורמים בעלות של למעלה מ-100 מיליון שקלים על ידי עמותת 'רפואה וישועה'. העמותה ביקשה לבנות את המתחם למטרת מרפאה דחופה גדולה ומורכבת שתעניק את המענה המינימלי לתושבי העיר.

והנה, לפני הבחירות האחרונות סייר בבניין מי שלימים הפך לראש הממשלה בנימין נתניהו, יחד עם מי שהפך להיות סגן השר הבריאות הרב יעקב ליצמן. שניהם לא חשבו אז שהאחד יהיה שר הבריאות בתואר והשני בפועל, ואז נתניהו, שכל כך התפעל מהפרויקט תהה בקול רם: "מדוע המקום הזה לא נהפך לבית החולים עכשיו? הרי גם אם יתחילו מחר לתכנן בית חולים חדש באשדוד זה יארך מינימום שבע שנים, אז מדוע שתושבי אשדוד יסבלו עד אז?"

סגן השר ליצמן שנכנס לתפקיד, בחן את הצעת ראש הממשלה שבתחילה הסכימו לה כל אנשי המקצוע ולאחר מכן חזרו בהם מסיבות שעוד לא בדיוק הצלחתי להבין. הנושא עדיין בבדיקה. אם כי היזמים, למיטב ידיעתי, מעדיפים בשלב זה להקים מרפאה דחופה גדולה מאשר בית חולים.

כך, שמכל נקודת מבט אפשרית, מעשית, אין ואי אפשר לקשור בין ההחלטות באשדוד לבית ההחלטות באשקלון. אולי, רק שער זקנו המלבין של הרב ליצמן, הוא שקושר את בין אשדוד לאשקלון?

והנה, אני מוכן לאתגר את כל מי ממקבלי ההחלטות והגורמים המקצועיים שיקבלו את העתק כתבה זו: כל מי שימצא קשר בין אשקלון לאשדוד מקבל כאן את הבמה והוא מוזמן להעלות כל טענה שתיכתב כאן ותובא למבחן הציבור והקוראים.

חוסר ההגינות של יו"ר הוועדה

אגב, הדברים נכתבים כאן בהרחבה בין השאר, משום שיו"ר הועדה לביקורת המדינה, ח"כ יואל חסון מפלגת 'קדימה', בדרך כלל אדם הגון ביותר, סטה מהרגלו וניסה בשאלותיו המתחכמות לקשור בוועדה בין אשקלון לאשדוד. לא בגלל שיש לו משהו נגד הרב ליצמן, אלא בגלל שיקולים פוליטיים.

על פתק שקיבל במהלך הדיון ובו בקשה להגיב בסיומו על 'האשמות' - הוא הנהנן בראשו, כאות להסכמה. אך כשהדיון הסתיים הוא מנע ממני לומר את הדברים. לא מובן לי בדיוק מדוע. אני לא רוצה לחשוד שהיו לו מניעים פסולים. באמת לא מגיע לו. אבל בכל זאת רק להזכיר לכולנו: מי שסיכן את תושבי אשקלון במשך זמן ממושך זו ממשלת 'קדימה' בראשותו של אולמרט, שבאזלת ידה לא נגעה בנושא חדר המיון הממוגן וגלגלה את האחריות והכדור הלוהט לפתחו של סגן השר הרב יעקב ליצמן. אז בבקשה אנשי 'קדימה': טלו קורה מבין עיניכם.

בשולי הסעיף, חובה מתבקשת להעלות על נס את השתתפותו המלאה, הערנית והפעילה של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ הרב משה גפני, שהשתתף בכל השעתיים של הדיון, הגן בחריפות על שמו ועמדתו של סגן שר הבריאות והעמיד כמה מהדוברים על מקומם בצורה שאיננה משתמעת לשני פנים.

למעשה, הוא היה אחד הקולות הבולטים ביותר בוועדה ויו"ר הוועדה אף נאלץ לקרוא לו לסדר כמה פעמים. אבל ח"כ הרב משה גפני לא נרתע ולא נסוג ואמר בהגינות ובאומץ את שהוא חושב, ואף הבהיר לנוכחים, כי הוא דן בעניין עם סגן שר הבריאות כמה פעמים ביום.

גם ח"כ הרב אורי מקלב השתתף בדיוני הוועדה ודבריו הובאו אתמול בעמודי החדשות.

ומה לנו ול'ישראל ביתנו'?

התקשורת התקשתה לבלוע את העובדה ששלושה שרים מ'ישראל ביתנו' הצביעו בעד ההצעה של סגן השר הרב ליצמן, ולכן במקביל להתקפות עליהם ניסו למצוא את המניע. אולי זה 'דיל' הקשור לחוק הגיור? ואולי זה בלל ריצה משותפת בבחירות המוניציפליות שאמורות להתקיים בקרוב בערד?

אבל מי שמכיר ולו מעט את נציגי הציבור החרדי יודע שאין מציאות כזאת. שבגלל שרוצים לשמר מצווה אחת של כבוד המתים, יסכימו לוותר על מצווה אחרת. אין ולא יכולה להיות אופציה כזו, וההצבעות בכנסת יוכיחו. באשר לערד, מי שיטרח ויבדוק יראה ש'יהדות התורה' הציגה מועמד משלה לראשות העיר, כך שזה ממש מגוחך.

אז מה בכל זאת הסיבה ששלושה שרים מ'ישראל ביתנו' הצביעו בעד ושנים נמנעו? הנה הסבר מנומק: מי שמכיר את יו"ר 'ישראל ביתנו', שר החוץ אביגדור ליברמן, יודע שהמעלה הגדולה שלו היא הפרקטיות. כשהוא רוצה להעביר משהו, הוא לא מצטדק, לא בוחן את הסיבות כפילוסוף, הוא מסמן מטרה ובוחר בדרך הפרקטית ביותר להגיע אליה במהירות הכי רבה.

ליברמן, שתושבי אשקלון קרובים לליבו, חלק גדול מהם הצביעו למפלגתו, ראה בעיניים כלות כיצד במשך שנים הממשלות מזניחות את בית החולים שם. באחד מההסכמים הקואליציוניים הוא גם גייס לטובתם מכספי המדינה 25 מיליון שקל.

כששוחח, ולא פעם אחת, אלא בסדרת דיונים עם סגן השר ליצמן, נוכח לדעת שהדרך הארוכה יותר במעט היא הקצרה והיא זו שתביא את הישועה לתושבי אשקלון ולכן תמך בה ביושר ובאומץ רב.

הרי הוא ראה מה אירע במהלך השנים לתושבי אשקלון, הוא ראה כמה שנים הסחבת הזו. הרי מדברים על הפרויקט הזה למעלה מעשור והוא לא התבצע, אז למה לא לבצע אותו עכשיו? ונגיד שהביצוע במתכונת שהרב ליצמן מציע לא נותן לתושבי אשקלון (מנקודת מבטם) את מלוא רצונם בידם, לא עדיף לקבל 90% מאפס?

אביגדור ליברמן, איש אולי שנוי במחלוקת אצל גורמים שונים, אבל רציני, יודע לקבל החלטות וכשהוא חובר למי שמוכן לקבל החלטות וגם לספוג עליהן אש בדמותו של סגן השר ליצמן, הם יודעים לחלץ עגלה ששקועה בבוץ במשך כתריסר שנה לפחות.

ואולי זו המגבעת של ח"כ הרב ליצמן

תראו את האבסורד: מאז שהרב ליצמן נכנס לתפקידו הנוכחי לפני כשנה הוא זעזע את המערכת הרפואית. הוא לא קיבל שום דבר כמובן מאליו ולא כמוסכמה. הוא הניח לנגד עינו אך ורק את טובת החולים. לשם כך הוא ביקר בבתי חולים באמצע הלילה, שוחח עם חולים, בני משפחותיהם ורופאים, כן, גם באשקלון.

הוא הגיע לבתי חולים פסיכיאטרים, חולל את רפורמת השיניים, הצליח להשיג תקציב מיוחד לחיסונים נגד שפעת מקסיקו (שפעת החזירים) מבלי לגרוע ולו אגורה מתקציב משרד הבריאות, הצליח לגייס 60 מיליון שקל כתקציב מיוחד לפריפריה, ועוד שורה ארוכה מאוד של הצלחות בסייעתא דשמייא, שכל-כולן מתוך נקודת מבט של קדושת החיים, והנה לפתע הוא מואשם בהעדפת קדושת המתים? איזו דמגוגיה זולה!

מה, יש לו אג'נדה אישית בעניין? הוא מוביל כאן קו אישי? הוא יהודי מאמין שנשמע לכל פוסקי ההלכה ונוהג לפיהם. אם יפסקו שאין להזיז קברים הוא לא יזיז. אם יכריחו אותו, הוא יתפטר. אם יפסקו שניתן להזיז - הוא יזיז.

וגם כאן, הצביעות חוגגת. משום שלא פעם, כאשר היה מדובר בקברים של מוסלמים, בג"ץ מנע העברת קברים ואיש לא פתח את הפה. אולי זו שוב המגבעת של הרב ליצמן?

ורק כדי לתת מושג במספרים: בשנה האחרונה, מאז נכנס הרב ליצמן לתפקידו במשדר הבריאות, הוא קיים 3,909 מפגשים, סיורים וטיפול בבעיות הציבור, בעיות מקצועיות וכו'. הכל מתועד עם שעות תאריכים ואישים שאיתם נפגש.

כן, יש שיתוף פעולה

בניסיון להסיט את הוויכוח הענייני יש מי שהרחיקו לכת וטענו כי כל השיקולים נובעים ממניעים פוליטיים ולא ענייניים, בשל מחלוקת פוליטית בתוככי המחנה. אבל רק מי שאינו מכיר את היהדות החרדית יכול לומר כדברים הללו. משום שלמרות השקפות שונות, וגם לפעמים אינטרסים שונים, הרי שבנושאים הקשורים לציפור נפשה של היהדות הנאמנה - של דבר ד' זו ההלכה - תמיד היה ויהיה שיתוף פעולה.

נכון שלדאבון הלב היו כמה בשולי המחנה, ששיתפו פעולה עם היריבים בניסיון להכפיש את סגן השר, אבל הם שוליים ולא ראויים להתייחסות.

בניגוד לצורה בה מנסים לצייר את סגן השר ליצמן, הוא ממש לא מתעקש שמדובר בקברי יהודים. הוא לא בדק, אין לו את היכולת לבדוק ואין לו את היומרה לקבל החלטות. הוא מקבץ את כל הנתונים ופועל לפיהם.

היה זה מנכ"ל רשות העתיקות, שוקה דורפמן, שביושר רב אמר השבוע בכמה וכמה פורמים, החל מישיבת הממשלה דרך הסיור במקום עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה וכלה בוועדה לביקורת המדינה, כי אינו יכול לשלול בשלב הזה כי מדובר בקברי יהודים. אז מדוע לנו להלין על סגן השר? ולהזכירכם דורפמן אינו איש 'אתרא קדישא'.

באשר לטענה כי סגן השר הרב ליצמן מתעקש ואינו מוכן לפשרה, זו שוב טענה דמגוגית: לרב ליצמן כיהודי מאמין יש קווים אדומים שאותם הוא אינו חוצה. הוא הולך על פי מצפונו ואמונתו. מי שמכיר את דרך התנהלותו עוד מימיו בוועדת הכספים יודע שהכי קל לעשות איתו 'דיל' ולהגיע להסכמה. אבל ההלכה אינה נתונה למסחר ולא למצבי רוח משתנים. כך מאמין הרב ליצמן וכך הוא נוהג.

כיצד בונים חדרי מיון?

הטענה שסגן השרב ליצמן אינו מבין בטראומה וברפואת חירום, נובעת מיהירות ומהתנשאות של גורמים פוליטיים בתוך מערכת הרפואה. והאמינו, כמי שמכיר את המערכת הזו, יש בה פוליטיקה לא פחות מאשר בכנסת וכנראה גם יותר.

ראשית, כידוע, בניגוד לסינגפור במדינת ישראל לא ממנים שרים מקצועיים. שר ו/או ממשלה עומדים למבחן הציבור שמחליט אם לתת או לתת להם אמון. זו הסיבה ששר התחבורה אינו מהנדס תעבורה, שר האוצר אינו כלכלן, שר הביטחון יכול להיות גם אזרחי, שר השיכון אינו אדריכל וכהנה רבות.

אלא מאי, תפקידם של האנשים שעומדים למבחן הציבור זה לשמוע את דעתם של הגורמים המקצועיים ולקבל החלטה. ומה לעשות שסוגיית הקמת חדרי המיון איננה כה קשה להבנה. היא ברורה. יש בה כללים חד משמעיים. אין בכלל ספק שדף גמרא עם תוספת קשה יותר להבין.

גם על הטענה לפיה הבניה במגרש החנייה תיארך עוד כמה שנים על פני הבנייה במקום המקורי, נסתם הגולל השבוע. כל זאת בשעה שהסמנכ"ל המקצועי לענייני תכנון ובנייה במשרד הבריאות יהודה רון, הודה בסיור שקיים במקום יחד עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה כי בנקודת הזמן הזו אין כל הבדל של זמן בין החלופות. אבל בלהט הוויכוח את מי זה מעניין?

בזבוז או בוז?

הטענות על בזבוז כספי ציבור של 135 מיליון שקל גם הם אינם מדויקות בלשון המעטה. ראשית, העתקה עולה בין 80 ל-90 מיליון שקל ותו לא. 30 מיליון שקל מיועדים למיגון חדר המיון הנוכחי. זאת בהתאם לדרישת ראש הממשלה הנושא באחריות שביקש שללא קשר לבנייה, בשל שיקולי ביטחון האזרחים החדר המיון הנוכחי ימוגן. להחלטה זו אין כל קשר לשאלת מיקום הבנייה של המיגון החדש.

כך שמודבר ב-90 מיליון שקל מקסימום, וכל אגורה מעבר לזה אינה קשורה לשאלת הקברים. אבל, מה לעשות ש-90 מיליון שקל זה גם הרבה הרבה כסף? - אז כך: ראשית נכון, זה הרבה כסף. אבל מה לעשות שבכל פרויקט גדול במדינה מתקציבים גם דברים שנראים בעיני חלק מהאוכלוסייה שוליים.

היה זה שר התחבורה ישראל כץ, שבשיבת הממשלה האחרונה היה לו את האומץ והיושרה לספר על עשרות רבות של מילוני שקלים שהושקעו למשל בכביש 6 כדי לשמר את הנוף, כדי לסייע לארגוני סביבה. הוא סיפר על גשרים ומנהרות שהוקמו כדי שיעלים שמסתובבים בשטח לא ימצאו את עצמם בשביל שהם לא מכירים. והנה איש לא פצה פה, אלא אדרבא עוד עשו יחסי ציבור לכך.

אף אחד, אבל אף אחד לא עשה חשבון כמה חולים קשים אפשר לרפא בכסף הזה. כולם יודעים שאין לכך שום קשר ושהמשאבים הללו לא יוקצו בין כה וכה לטובת אותם חולים. וזו רק דוגמא אחת מיני רבים.

איש מהמלעיזים לא טרח להזכיר שבזכות ההתעקשות של הרב יעקב ליצמן, הממשלה הקצתה 450 מיליון שקל מקיצוץ רוחבי במשרדים לרכישת חיסונים שלא הגיעו על חשבון משרד הבריאות. וגם עלות העתקה, ממומנת מחציתה ממשרד האוצר, חלקה האחר עוד לא ניתן לפרסום, אבל גם אם כן, בסך הכל כ-45 מיליון שקל מתקציב משרד הבריאות (מתוך כ-26 מיליארד), עשירית ממה שהרב ליצמן הביא למערכת רק מרכישת החיסונים.

המרחק המסוכן בין הלבבות

ולטענה שאותי לפחות מקומת יותר מכל, טענת המרחקים בין חדר המיון למחלקות השונות. ראשית, תמיד יש מי שמבקש למתוח את האמת לכיוונו ככל שניתן, ולכן או ואבוי, גיוולעד, המיון החדש באשקלון, אם ייבנה במגרש החנייה יהיה מרוחק ממחלקת הילדים 300 מ"ר. איזה אסון?

אבל מה לעשות ומדובר בלא יותר מגיבובי דברים. ראשית, הבה וניצמד לעובדות: כשמגיע ילד לחדר מיון הוא מגיע לחדר מיון ילדים. כשמדובר במקרה של טראומה, הוא מועבר לחדר מיון המבוגרים כך שאין כל טעם בקרבה למחלקה.

"אבל הרופאים צריכים לרוץ 300 מ"ר וזה הרבה, ויש להוסיף כוח אדם", טוענים המתנגדים. אבל מה לעשות ובבתי חולים קצת גדולים יותר, שנותנים מענה לאוכלוסייה רבה יותר, וגם מה לעשות מוצלחים הרבה יותר מ'ברזילי' בכל סדר גודל, כמו תל השומר ע"ש שיבא, המרחק מבנין הילדים לחדר המיון הוא גדול יותר מ-300 מ"ר. ושם איש לא קובל על המרחק איש לא מדבר על סכנת חיים. יודעים למה? כי מנהל בית החולים, פרופסור זאב רוטשטיין, הוא איש רציני ויודע שהמרחק במקרה הזה אינו מעלה ואינו מוריד.

באשר למרחק לחדרי ניתוח, החלופה במגרש החנייה, מוסיפה עוד 100 מטר של מרחק. אפשר לחשוב, מרחק הליכה של פחות מדקה וזה מסכן חיים, למה? הרי כל מי שעוסק ברפואה יודע שמאז שמכריזים על ניתוח חירום ועד שהוא מתחיל תחלוף לפחות רבע שעה. עד שהמרדים, האחיות, המנתח, מגיעים זה לוקח זמן. אז זה לא מסכן חיים? אבל עוד דקה הליכה מסכן חיים? איזה גיבובי דברים?

וגם כאן, יש במדינת ישראל מרכז רפואי קצת גדול מכובד ומצליח יותר מ'ברזילי' באשקלון, והוא בית החולים 'בילינסון' ע"ש רבין, ומה לעשות שמהמיון לחדרי הניתוח, צריכים גם ללכת ברגל וגם להמתין למעלית וגם לעלות איתה שלש קומות. ואתם יודעים למה לא שמעתם שזה מסכן חיים? - כי זה לא מסכן חיים. פשוט מאוד.

אה, כן, כמעט שכחתי את הבעיה הבאה: המרחק למכון דימות עולה בכ-130 מטר. ומה יעשו עם החולים? איך ירוצו איתם לרנטגן? התשובה היא שלא רצים: חדדי המיון נבנים היום כשיש מכשיר דימות בתוך חדר המיון. מי שבונה חדר מיון אחרת, לא אמור לבנות בכלל. יחידת הטראומה על כל המשתמע בתוכה אמורה להיות אך ורק בתוך חדר המיון. אז מה הקשר בין מיקום מכון הדימות למיקום המיון?

ויש עוד שורה ארוכה של דוגמאות ממרכזים גדולים וטובים בארץ ועוד רבים בחו"ל אבל מי שדבק בעמדתו העובדות בין כה וכה לא ישנו לו מאומה.

לדמות של הרכב הוועדה

והנה עוד אבסורד: בדרך להשחרת פניו של סגן השר הרב יעקב ליצמן, הגישו בג"ץ בשם התנועה לאיכות השלטון, שהותססו בוודאות על ידי גורמים מתוך המערכת שמונעים ממהלכים פוליטיים ולפיהם לא ייתכן שבצוות הבדיקה שהוקם מכוח החלטת הממשלה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה איל גבאי, אין גורם מקצועי מתוך המשרד.

אז כך, ראשית הצוות בודק בשלב זה, איזה סוג קברים יש במקום, כך שהקשר בינו לבין עולה הרפואה אפילו לא מקרי, למעט אם נחליט להשתמש בהומור שחור ולקבוע שלרופאים יש פריבילגיה שאת הטעויות שלהם קוברים עמוק באדמה והם אינם עומדים בעניין זה למבחן הציבור. אבל זה בהומור.

שנית, הצוות לא אמור לקבל החלטות, הוא אוסף נתונים ואוסף מכולם. שלישית, החוק אינו מחייב למנות, אפילו למנכ"ל המשרד, איש מקצוע ואולי רופא. זה רק נוהג.

אבל, כמו ברוב המקרים, גם כאן הצביעות חוגגת: אחד מחברי הצוות לעניין בדיקת הקברים הוא מנכ"ל רשות העתיקות שוקה דורפמן, שהסביר השבוע ביושר בוועדה לביקורת המדינה כי אינו ארכיאולוג, לא למד אריכאולוגיה ולעולם לא פתח קבר או עסק בחפירת קברים.

אבל לו אין כיפה שחורה על הראש וגם לא זקן, אז לכן הוא בוודאי איש מקצוע וזה בסדר ואותו לא צריך להחליף ולו אין טעם להוסיף אנשי מקצוע משום שברור מאליו שהוא יקבץ את עמדותיהם. אבל כשמדובר במישהו חרדי, שמה לעשות, ורק עשר שנים מסתובב בבתי חולים ומכיר אותם היטב, שומע את המצוקות מכיר את הרופאים, זה פחות טוב, למה? - רק למלעיזים הפתרונים.

ויש גם פוליטיקה ברפואה

אין ספק, מה שמניע פה חלק מהלוחמים זה מניעים פוליטיים גם בתוך המערכת. קחו למשל את יו"ר הר"י (ההסתדרות הרפואית בישראל) הנבחר, שטען בוועדה לביקורת המדינה כי "חולים ימותו" ובסוף נאלץ להתנצל - הוא ממש לא פועל ממניעים ענייניים.

הרי הלוביסט שלו פנה ללשכת סגן השר הרב ליצמן רק לפני כמה ימים וביקש הבטחה למשהו תמורת שקט תעשייתי. הוא לא קיבל תשובה לכן או ללא אבל החליט להמשיך במלחמה.

זה אותו יו"ר הר"י, שהביע את עמדתו בעניין המוות המוחי של הפעוטה מבלי שראה לנכון לשמוע בכלל את עמדתו של סגן השר ליצמן. זה אותו יו"ר הר"י שיש לו כמה סיבות לדבר פחות ולעשות יותר, אבל כל אחד בוחר בדרכו ובבוא היום נרחיב במה שצריך להרחיב.

ויחד עם זאת, ולמרות הכל, שיהיה ברור, מנקודת מבטו של סגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן, הוא רואה במערכת הרפואית שותפה מלאה לרפורמות שהוא מנסה להעביר. הוא מוקיר ומעריך את הרופאים שעמלים יומם וליל בהצלחת חיים ובהענקת טיפול מסור לנזקקים להם. הוא מכיר את הלחצים המופעלים עליהם, הוא מודע להם והוא יפעל איתם בשיתוף פעולה מלא.

סגן השר ליצמן נקלע כאן למאבק איתנים שברובו אינו מכוון אליו. זהו מאבק בראש הממשלה, זהו מאבק של כלי תקשורת שנלחמים זה בזה וכו'.

ויש אנשים שראויים לתודה

ובתוך כל עולם הצביעות הלזה, צריך לדעת להעריך אנשים שגם יודעים לומר את האמת, כמו שר התחבורה ישראל כץ שאותו כבר הזכרנו לעיל. שר ללא תיק בני בגין שמצא את הפשרה בישיבת הממשלה, השרים שהיה להם את האומץ לתמוך בהחלטה.

יריב פוליטי כמו חיים אורן שאמר בוועדה שאין להאשים את ליצמן וכי הוא דווקא מוקיר ומעריך את פעולותיו במערכת הבריאות. כמוהו היה ח"כ זבולון אורלוב - ולא למותר לציין כי שניהם מתנגדים להחלטת הממשלה.

אפשר להבין לליבם של חלק מאנשי 'קדימה', שסגן השר ליצמן אימץ בסך הכל את עמדת מנכ"ל משרד ראש הממשלה רענן דינור, שהיה המנכ"ל של אולמרט. הם שומעים בתקשורת על אפשרות של הקמת 'שינוי חדשה' והם חוששים שיבריחו להם קולות.

וגם אנחנו כולנו, שומעים את הקולות, מתייחסים אליהם, חושבים עליהם, עושים את מה שיש לעשות, באחריות, ברצינות הראויה, במבט רחב, בראיה להשלכות רוחב, עם מבט לרחשי הציבור כולו, בשקלול כל המרכיבים הסבוכים של הפרשה הזו, שאיתם ילך סגן השר לפוסקי הדור והם שיחליטו מה עליו לעשות.

לא, אין כל עניין אישי, הוא מבקש לעשות את המוטל עליו לעשות. איך הייתה סיסמת הבחירות האחרונות של 'יהדות התורה' - האחריות מחייבת - ובכן, היא אכן זו שמחייבת את סגן שר הבריאות. האחריות הזו מורכבת, כבדה, קשה, אבל הוא נושא בה בעוז ובגאווה וידע לבצע בסופו של יום את ההחלטה הנכונה.

ואיך אפשר לסיים ידיעה כזו מבלי להודות מקרב לב לנשיא ארה"ב שהסיט את תשומת הלב התקשורתית מ'ברזילי' למשבר עם ארה"ב. אילו היה זה אפשרי היינו שולחים לו זר של שושנים... אבל גם זה, רק בהומור. משום שהמשבר עם ארה"ב והנושאים שעומדים שם על סדר היום נוגעים אף הם לציפור-נפש ולסוגיות של חיים.

והתגובות הפוליטיות? - כמה צפויות: בימין מגבים את ראש הממשלה; בשמאל מגנים; והפרשנים תלוי באיזה כלי תקשורת הם עובדים.

 הטור נלקח מתוך עיתון "המודיע"