מאיר אריאל / עצמאי בשטח - כל השירים

כבר יותר מ-10 שנים שמאיר אריאל לא איתנו, אך שיריו ממשיכים ללות אותנו עד היום. בשונה מזמרים ישראלים אחרים, שיריו מרגשים גם ללא הלחן, וזו בדיוק הסיבה שמעריציו הרבים ישמחו לקרוא את הספר החדש שמקבץ את כל השירים המולחנים שפרסם ב-40 שנות יצירתו

כל השירים בספר אחד (חדשות 2)

הַדְּלָתוֹת מְנַחֲשוֹת אוֹתִי וְנִפְתָּחוֹת לִי מֵעַצְמָן.
אֲנִי נִכְנָס לְאַט עִם הַרְבֵּה טֶקֶס בַּיַשְבָן
וְכָל הָאִינְטֶרְקוֹנְטִינֶנְטַלְיָה מְדַגְדֶּגֶת לִי כָּאן וְכָאן, וְכָאן
(מאיר אריאל, שירי חג ומועד ונופל, 1978)

מאיר אריאל. מאיר הטרובדור, מאיר הצנחן המזמר, מאיר עם החיוך הנצחי והתלתלים. מאיר שיודע הכי טוב לכתוב את מה שאנחנו מרגישים. שהשירים שלו מדויקים ומדוקדקים עד כאב.

בצבא גיליתי שהוא מופיע בתיאטרון הסמטה ביפו. אחת לכמה חודשים הייתי מצליחה לחסוך מספיק כסף שיספיק לי לכרטיס, משכנעת את אחד מחבריי לצוות להצטרף ובטרמפים היינו מגיעים לאולם הקטנטן. תמיד בדיוק מולו, בשורה הראשונה, הכי קרוב שאפשר. על שרפרף או על הרצפה. ושרה איתו, בדבקות, את כל מילות השירים.

בפעם האחרונה שהייתי שם הייתי יכולה להישבע שהוא כבר מזהה אותי. הניצוץ המרצד בעיניו בירך אותי לשלום ואני התמלאתי אושר וגאווה. אחר כך כבר התחלתי ללמוד באוניברסיטה ועברתי לעיר רחוקה. אבל אף פעם לא עזבתי אותו. הייתי לומדת איתו למבחנים, מצטטת אותו לבחורים נבחרים וצועדת איתו בניסיונות נואשים לעשות קצת כושר - אני מתנשפת והוא שר לי על ארול ותקווה ואולֶה בבו.

הוצאת כינרת הוציאה השבוע ספר המאגד את כל השירים המולחנים שפרסם בארבעים שנות יצירתו, וגם תמונות מילדותו ובחרותו ורישומים פרי עטו. יואב קוטנר ערך והוסיף פתיח אוהב. אשתו של מאיר, תרצה, שמאז מותו התמסרה להנצחת יצירתו, הקדישה לו את הספר: "לבעלי אהובי האחד והיחיד".

קשה לבחור את השיר האהוב ביותר

מאיר אריאל נולד בתענית אסתר שנת 1942. אם הוא היה איתנו הוא היה חוגג 68 בשבוע הבא. אבל כבר יותר מעשר שנים הוא איננו. בכל שנה מתקבצים אהוביו ואוהביו ושרים את השירים שלו כדי שלפחות לכמה שעות נוכל להרגיש אותו. אריאל זילבר אמר באחת ההופעות האלו: "אם מאיר היה יודע... הוא בטח מסתכל עכשיו מלמעלה. כשהוא היה חי היו באים 15-20 להופעה, בוא'נה הוא היה צריך למות..."

קשה לי לבחור את השיר של מאיר שאני הכי אוהבת. כל אחד מהם קשור אצלי לרגע קסום בחיים: את "שני מקסיקנים על רכס" שרתי עם אריק בקולי קולות כשאנחנו דוהרים על סוסים במרחבי טיבט. "טרמינל לומינלט" ואיתו השורה האלמותית: "ז'ה טם, איי לאב יו טרמינל, בלה מיה" היה שיר הפרידה שלי בכל פעם שטסתי ו"מה שמתחשק לי זה לישון" הוא השיר שמלווה אותי בימים אלו....

אבל השורות שאני הכי אוהבת הן מהשיר "פרקים מיומנו של חוזר בתשובה" מהתקליט ...וגלוי עיניים:
שַׁעֲשׁוּעִים אֲנִי לְפָנֶיךָ.
גַּעֲגוּעִים אֲנִי אֵלֶיךָ.
תַּעֲתוּעִים אֲנִי עָדֶיךָ.

הערות ותגובות ניתן לשלוח ל- sigalr@news2.co.il