ביקורת ספר: מקהלת העצים / דונלד הרינגטון

דונלד הרינגטון, המכונה "הסופר הטוב ביותר שאמריקה לא מכירה", מביא בספרו ניחוחות דרומיים מארצות הברית של תחילת המאה העשרים. בדרמה מותחת ומהימנה, ללא תעלולים רגשיים, הוא מצליח לכבוש את ליבה של סיגל ריבה

דרמה מותחת, מהימנה וכובשת לב (חדשות 2)

תחילת המאה העשרים. הדרום של ארצות הברית הוא לא מקום טוב לחיות בו אם אתה אישה, כושי או עני. העבדות טרם בוטלה לחלוטין, לנשים לא הייתה זכות הצבעה. בעצם לנשים לא היו זכויות כמעט בכלל.

בארקנסו, שכבר אז הייתה אחת המדינות העניות של ארצות הברית יש עיירה קטנה בשם סטיי מור (הישאר עוד). לפני מאה שנה שתלו שם עצים - מייפל שמן ואגוז רזה, והם הושארו כדי שימשיכו לצמוח ולהצל. והעצים האלה שרים יחד מנגינה, בלדה מרשרשת, שיר קצר ופשוט שעשוי אולי רק מניחוחות.

ובעיירה הזו חיה משפחת צ'יזם. שלושה אחים - ויימון הבכור, נייל ולות'ר הצעיר. 650 דונם היו בחוות של צ'יזם, במחציתם שתול תירס שנועד להכנת ויסקי לא חוקי ובמחצית השנייה זנים שונים של אספסת שנועדו להזין את עדר הכבשים של ניל.

מנסה להינצל ממוות

ובליבו של הסיפור שוכן אונס. אונס ברוטאלי ואכזרי של נערה בת 13. דורינדה ויטר, הבת הצעירה במשפחה הכי ענייה בכפר, חוזרת יום אחד מהיער, חבולה ומדממת וטוענת שנייל ציזם אנס אותה. נייל נתפס, נכלא, נשפט ונשלח את הכסא החשמלי. בדרום של ארצות הברית מותר לך לקיים יחסים מיניים עם אחותך ובתך, אבל אם אתה אונס את הבת של השכנים, אתה נידון למוות.

אנחנו מגלים מיד שהאונס היה מעשה בדיה של נערה טיפשונת ומפונקת. מאחוריו עמד שופט מושחת שרצה להיפטר מנייל ולזכות במנעמי הנערה. וברגע שהאמת נחשפת בפנינו ואנחנו לא צריכים יותר לנסות לגלות אם נייל חף מפשע או אנס מתועב, נשאר רק לנסות להציל אותו מהכיסא החשמלי.

לטובתו של נייל מתייצבת מאיירת גרפית בעיתון הגדול במדינה. אישה עם שיער אדום ועבר מרתק. היא יושבת בשורה הראשונה של הצופים בהוצאה להורג, מציירת את הרגע המבעית. אבל אז היא שומעת לפתע את שירת העצים, רגע לפני שהמתג החשמלי מורם. וכמו במעשה כשפים היא נכבשת ע"י המנגינה ומתגייסת לעזרתו של הגבר שעוד מעט יהפוך לאהובה.

דרמה דרומית סוחפת

דונלד הרינגטון שכתב את הרומן המופלא הזה הלך לעולמו לפני קצת פחות משבועיים. הרינגטון שידוע כ"סופר הטוב ביותר שאמריקה לא מכירה" מת ממחלת ריאות קשה כשהוא בן 74. הוא עצמו נולד בליטל רוק שבארקנסו ורוב ספריו מתרחשים בעיירה הדמיונית סטיי מור.

הרינגטון מנגן את המילים שלו. כשגיבוריו מדברים אפשר לשמוע מבין השורות את המבטא הדרומי הכבד, את הסלנג המקומי ואת יריקת הטבק. בלי לנסות לכבוש את לבנו בתעלולי רגשות מופרזים, הוא מצליח ליצור דרמה מותחת, מהימנה וכובשת לב.

הערות ותגובות ניתן לשלוח ל- sigalr@news2.co.il