ניתוח שפת גוף: לבני נחשפת וקלינטון מנסה להעביר לנו מסר?

ציפי לבני ושאול מופז היו הולכים מכות אם הם היו יכולים, מול המצלמות הם מתרכזים במחוות מאופקות. גופו של נשיא ארה"ב לשעבר קלינטון מעביר לנו מסר סמוי. נתניהו מדבר על עוצמת המדינה היהודית, אז מדוע הוא משתמש במחווה שמקורה בנצרות? מה שפת הגוף של הפוליטקאים לימדה אותנו השבוע?

בין מה שפוליטיקאי אומר לבין מה שהוא מתכוון יש פער גדול - את זה אנחנו כבר יודעים מזמן. אבל השבוע פוליטיקאית אחת הייתה כל-כך שקופה, כך שלא היה צריך להיות מומחה לשפת גוף כדי להבחין בחוסר ההתאמה בין מה שיצא מפיה של ציפי לבני לבין המסרים הלא-מילוליים שהעבירה. גם הנשיא האמריקני לשעבר העביר לנו מסר מוחבא.

זה קרה כאשר יו"ר קדימה מנעה בגסות משאול מופז להציג את משנתו המדינית בפני המפלגה. המילה "נפלא" שהיא אמרה לא תאמה את הנימה הארסית בה היא הושמעה. ארבע פעמים לבני חזרה ואמרה כמה "הכול נפלא" - בלי קשר לדברים שמופז אמר. זאת, כדי להשתיק אותו ולגרום לו לסיים את טיעוניו כמה שיותר מהר. המילה "נפלא" שמעידה על שביעות רצון לכאורה, שימשה את לבני לברוח ממצב מביך ולהשמיע את מה שלה יש לומר. אחדות בקדימה? לא ממש.

אפילו לקלינטון נמאס מהסכסוך

לעומת זאת, האורחים החשובים שהגיעו אלינו השבוע מארה"ב ל"פורום סבן" סיפקו קצת יותר דרך ארץ. הנשיא לשעבר ביל קלינטון, כמו לכל אדם, יש מחוות אישיות ייחודיות לו שחוזרות על עצמן בכל פעם שמופעל עליו אותו טריגר רגשי. לקלינטון יש נטייה לדחוף את הלשון בתוך הפה לכיוון לחי ימין באופן שמבליט את הלחי.

בריאיון עם נחום ברנע הוא עבד קשה מאוד. המסר הפנימי שלו היה שעלינו לקחת את הדברים היטב לתשומת ליבנו: לארה"ב נמאס מהסכסוך במזרח התיכון. כשקלינטון אומר: "Ongoing difficulty" (בעיה מתמשכת) הוא סוגר את הפה הרמטית באופן שמביע שאפילו לו - כמי שאוהב אותנו יותר מכולם, כבר קצת נמאס מהמצב פה.

האמונות התפלות של נתניהו

באותו הפורום, הפעם מהצד שלנו, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמנם הפגין כושר נאום מצוין מבוסס רטוריקה נכונה, אך משעמם למדי. נתניהו לא חידש שום דבר בדבריו, למעט רגע משעשע קלות כאשר השתרבבה לנאום האמונה התפלה "נגד עין הרע".

כשדיבר ראש הממשלה על כך שכלכלת ישראל מתקדמת יפה מאוד, הוא השתהה וליתר ביטחון גם דפק עם ידו פעמים על הפודיום כבדרך המנהג. אותה אמונה אגב מקורה בנצרות. "Touch wood " הוא הנוסח הנוצרי, המשקף את האמונה כי נגיעה בעץ אלון, שנחשב מקודש, תרגיע את זעם האל. ליתר ביטחון, אנחנו היהודים אימצנו את זה.

האתר של מישל שטיין טיר