פרשנות: לבדוק מאיפה הפשע מגיע

האם הפכנו לחברה אלימה יותר? פרופ' אריה רטנר סבור דווקא כי הנתונים דווקא מספרים על ירידה בהיקף הפשע. יחד עם זאת, הוא טוען, הכרעת הפשע לא תגיע דרך הגברת מספר השוטרים והחמרת הענישה. לדבריו אסור להתעלם מהנתונים לפיהם במקרים רבים הרקע התרבותי של קבוצות אוכלוסייה שונות, הוא שמוביל לאלימות

שמונה מקרי רצח בחודשיים - מבלי להתכחש לכמה נוראים המקרים, וסביר להניח שייחשפו עוד פרטים מזעזעים נוספים - הנתונים מציירים תמונה שונה מאוד ממה שעולה לרובינו בראש.

כאשר מודדים את הדברים בצורה נכונה, כפי שהם צריכים להימדד, כמו תופעות אחרות בנתונים סטטיסטיים, נראה שאנחנו לא מדברים על עלייה בהיקף האלימות. יתרה מכך, קצינים בכירים מיחידת המחקר של המשטרה מאששים מחקרים שנערכו גם אצלנו שלפיהם בין השנים 2006 ל-2008 חלה דווקא ירידה בפשיעה האלימה.

למרות מקרי הרצח האחרונים, לפי התחזית שלי, גם עד סוף השנה האזרחית, הרי שצפוי אולי שינוי קטן במגמה במקרה הרע, ואילו במקרה הטוב נתבשר כי מגמת הירידה בפשיעה האלימה נמשכת.

עונשי מוות לא יפתרו האלימות

אז למה אנחנו מרגישים שמשהו השתנה? אני חושב שיש כאן בעיה של פרופורציות. הסיקור התקשורתי לא רק מספר על האירועים, הוא גם יוצר תחושה של פאניקה ציבורית ורק מגביר את החשש והפחד של האזרחים.

הפאניקה מביאה להצהרות שמציעות את הגברת מספר השוטרים ונושא השיטור העירוני. אך המחקרים מוכיחים כי הגברת השיטור והגברת האכיפה לא מובילים לירידה ברמת האלימות. הסיבה לכך היא, שהאלימות מתבצעת לרוב בתוך מקומות אינטימיים, חדרי מדרגות, מגרשי חניה וחדרי שינה. מקומות בהם לא יכולים להיות נוכחים שוטרים.

גם אילו שפונים לנושא החמרת העונשים עלולים להתאכזב. אנו יודעים כי גם במקומות שקיים בהם אפילו עונש מוות, כמו במספר מדינות בארה"ב, הרי שמתברר, כי קצב ההוצאות להורג עולה בצורה כמעט לינארית למספר מעשי הרצח.

רקעים תרבותיים

אז מה כן אפשר לעשות? צריך לשאול את עצמנו מאיפה מגיעים הדברים האלו. ייתכן מאוד שבחלק גדול מהמקרים, זה מגיע מתוך רקעים של שורשים תרבותיים של קבוצות אוכלוסיה מסויימות. לא תמיד נעים לדבר על כך, אך העובדות שעולות ממחקרים שלנו הן מדהימות. כך למשל, עולה כי שיעור העבירות האלימות במגזר הערבי הוא גבוה פי שלושה ופי ארבעה מייצוגם באוכלוסייה. הדבר הזה צריך להדליק לנו נורה אדומה, גם אם זה עניין שלא תמיד רוצים לשוחח עליו.

אנחנו צריכים ללכת לקבוצות אוכלוסייה ולמגזרים מסוימים, ולראות האם הדברים מגיעים מתוך סממנים תרבותיים או מתוך אינדיקטורים של מצוקה. רק על ידי טיפול בנקודות האלו, יהיה ניתן להתמודד בצורה נכונה במכת האלימות. 

הכותב הינו ראש המרכז לחקר פשיעה, משפט וחברה באוניברסיטת חיפה

הופק ע"י הערוץ האקדמי, מיסודה של אוניברסיטת חיפה. מראיין: ד"ר אמיר גילת