תסמונת מינכהאוזן של העדה החרדית

החרדים בירושלים ממשיכים לפגוע קשות בתדמיתם בהתנהגותם האלימה והעבריינית. לאחר ההפגנות על פתיחת חניון בשבת הם מצאו השבוע סיבה חדשה לעשות בלאגן. וגם: התקדים של דרומי, גשר המכבייה והיעלמותה בדרך נס של מדבקת הפלא - סיכום השבוע מזווית אחרת

האם "המרעיבה" בבית המשפט (חדשות 2, ארכיון)

בשלוש מילים

הוא זכאי (לחזור)

האנרכיה של השבוע

לא ברור מדוע מי שכונתה השבוע ה"אם המרעיבה" לא נשלחה להסתכלות פסיכיאטרית במעצר מיד עם מעצרה. הרי ברור שיש צורך בבדיקה רפואית נפשית של מי שנחשדה כסובלת מתסמונת מינכהאוזן וכתוצאה מכך התעללה והרעיבה את בנה. צעד שכזה שהיה בגדר חלופה חוקית, לגיטימית והולמת למעצרה של האם, היה כנראה יכול למנוע את ההפגנות הסוערות של החרדים בירושלים, או לפחות לצמצם את היקפן.

דומה שלא רק האם המרעיבה, אלא החברה הישראלית החרדית (כמובן שלא כולם) סבלה השבוע מתסמונת מינכהאוזן ופגעה בעצמה ובסביבתה כדי לזכות בתשומת לב. זה בדיוק מה שעשו לעצמם החרדים השבוע - ההפגנות הסוערות והאלימות שנועדו להפעיל לחץ ציבורי לשיחרורה של האם פגעו בהם קשה. תדמיתם של החרדים, שגם ככה נמצאת בשפל, גם בעקבות ההפגנות הסוערות על חנין המריבה, הורעה עוד יותר והקרע בין החרדים לחלונים בישראל עלול להפוך לשבר של ממש.

הדמוקרטיה הישראלית נאלצה להתגונן השבוע בחזית נוספת ולבלום את האנרכיה שאיימה עליה מצד חרדים מידיי אבנים, חוסמי כבישים, משחיתי רכוש - עבריינים פורעי חוק. אין דין ואין דיין. ומי כמו החרדים אמור להבין טוב יותר את משמעות האמירה הזה.

ולא רק התדמית נפגעה. עיריית ירושלים הפסיקה את מתן שירותיה בשכונות החרדיות, היה שיבוש בקווי האוטובוסים ואפילו חברת החשמל הודיעה כי לא יינתן שירות לשכונות אלה לפי המלצות המשטרה. האם המרעיבה היא רק הסיפור הנקודתי. אם יוכח כי היא אכן עברה את העבירות המיוחסות לה, האם תעמוד לגורלה, על פי דין, כמו הורים מתעללים רבים עליהם שומעים למרבה הצער כמעט כל יום בכלי התקשורת.

הסיפור הוא האינתיפאדה החרדית שמאיימת על שלטון החוק ואולי מבטאת את רצונם של החרדים לכונן כאן מדינת הלכה. בכל פעם שלא מוצא חן בעיניהם משהו הם מתחילים להתפרע, שוברים את הכלים, שוכחים שמדינת היהודים היא יהודית, אבל גם דמוקרטית. החילונים אומרים עליהם: "אין להם אלוהים". הרשויות חייבות לאכוף את החוק כהלכה - במובן הכי פשוט של המילה. כי אם ריבונו של עולם שולט בעולם של מעלה, השלטון והחוק הוא הריבון בעולם של מטה.

התקדים של השבוע

חשוב להדגיש: הכרעת הדין שניתנה השבוע בעניינו של החקלאי שי דרומי לא מתירה לנו להתחיל ולירות ללא חשבון במי שנראים לנו חשודים. צודקים אלה שאמרו כי אנחנו לא רוצים לחיות במערב הפרוע. טועה ח"כ אחמד טיבי שאומר כי דמם של הבדואים הותר. פריצות - לא מתרחשות רק בנגב. מרבית העובדות בפרשה זו אינן שנויות במחלוקת. טענתו העיקרית של דרומי היתה כי מעשיו בוצעו לצורך הגנה על חייו, חיי השוכנים בחוותו ורכושו.

הקם להרגך השכם להרגו? הרציונל המשפטי חברתי העומד מאחורי סוגיית ההגנה העצמית טומן בחובו את זכותו הטבעית של הפרט להגן על חייו ועל רכושו.

בהכרעת הדין של דרומי מביאים השופטים מדבריו של הפילוסוף האנגלי ג'ון לוק, לפיהם במצב הטבעי היה האדם חופשי לפעול כרצונו ובין השאר להגן על חייו, על חירותו ונכסיו. לגישתו, האדם העדיף לוותר על חירות מוחלטת זו ולהפוך לחלק מחברה, כשהוא כפוף לשלטון. כך, בעוד שבמצב הטבעי נשקפו סכנות לקניין הפרטי ובכל רגע היה חשוף הפרט לעימות מלחמתי אל מול מי שמבקש לתקוף אותו או את קניינו, מעניק ההסדר החברתי הגנה מפני מצב דברים זה.

לוק טוען כי במצב "מלחמה" בו חייו או קניינו של הפרט מאוימים על ידי האחר, מקבל הפרט חזרה לידיו חלק מאותן זכויות טבעיות אותן הפקיד בידי השלטון כשבחר להשתייך למסגרת חברתית. כלומר, ברגע התקיפה המעוררת את הצורך בתגובה מיידית לאותו מעשה תוקפנות, קיימת בעצם רגרסיה למצב הטבעי - שבה למותקף זכותו הטבעית לעשות שימוש בכוח כדי להדוף את התוקף. כאשר פסק מצב "המלחמה" הזכויות הטבעיות להתגונן מופקעות מידי היחיד חזרה לידי השלטון.

"רציונל מחשבתי זה, מסביר את ההסדרים המשפטיים במדינות דמוקרטיות שונות אשר ראו בערך החיים - זכות האדם לגופו כבודו וחירותו כמו גם ערך הקניין כזכות יסוד בסיסית שיש להגן עליה", ציינו השופטים. "ובהתאם, הכירו בצורך להעניק לפרט הגנה בנסיבות בהן יידרש הוא להתמודד בעצמו עם מעשה תוקפני בעת שהשלטון אינו מסוגל ליתן מענה או הגנה מידית לפרט המותקף וזאת בדרך של הכרה בזכותו של הפרט להגנה עצמית, המכירה באפשרות בה יידרש לעשות מעשה מתגונן אשר יש בו כדי להדוף את המתקפה".

המפגן של השבוע

בטקס חגיגי ורב רושם נפתחה השבוע המכבייה ה-18 - האולימפיאדה של העם היהודי. מכבייה ח"י קראו לה, וטקס הפתיחה ששודר בערוץ הראשון (איך לא) עמד בסימן עם ישראל חי. נכון, היו בו קטעים פומפוזיים, אולי אפילו ארכאיים, אבל היו בו גם רגעים מרגשים.

לראות את יסמין פיינגולד שרק לפני חודשיים היתה על סף מוות, רצה עם הלפיד שהצית את אש המשחקים. מרגש היה לראות כל כך הרבה יהודים שעוד נושאים את עיניהם לישראל, אחד מהם אפילו חיפש שידוך. וספורטאי שאשתו נהרגה במהלך טיול בארץ, רוצה לעשות עלייה.

במיוחד משכה את תשומת הלב המשלחת האוסטרלית, שהיתה אחת המשלחות הגדולות. למרות אסון הגשר, הם שוב כאן ובגדול. על גב כרטיסי הכניסה לטקס הפתיחה הופיעו המלצות המארגנים להחנות בחניון גני יהושע או בחניונים סמוכים ולהגיע לאיצטדיון רמת גן דרך גשר המכבייה שמעל הירקון. למרות ההמלצה החמה, רבים העדיפו להתעלם ממנה ולמצוא דרך חלופית מאשר הגשר. הם כנראה ישראלים, לא אוסטרלים.

הפלא של השבוע

"מדבקת הפלא" הוכיחה את עצמה כיעילה, מאוד יעילה. תוך שבוע הצליחה המדבקה המדוברת להעלים עצמה מהכותרות כמעשה קסם ולהשכיח מלב כולם את ההבטחה שהשבוע יחשף הסיפור האמיתי. אכן פלא.

איך מצטרפים לטוויטר של חדשות 2?

לטורים קודמים:

אבא עושה בושות? לא בטח בכלל

מה חושבים ברשת על העירום של בר רפאלי?

מצעד ה"אין גאווה" נערך השבוע בבתי המשפט

 כמה פעמים אמר נתניהו "שלום"?

העם עם החשוד: "דודו מלך ישראל"

רצח על כבוד המשפחה: אין כבוד ואין משפחה

בקרוב גם להפגין בחופשיות לא נוכל

יש אוצר, רק חבל שאין שר

האזרחים בירקון עברו על החוק - שאיש לא יאכוף