מוות: האם זו תמיד אבחנה מוחלטת ?

למרות שלעיתים זה נראה מובן מאליו, לא תמיד קל לקבוע את מותו של בן אדם. ד"ר ירון בר-דיין מסביר לנו כיצד ייתכן שאדם חי יתחזה למת, ואיך נוכל להיות בטוחים שהאבחנה הרפואית תהיה נכונה

קשיש "קם לתחייה" (חדשות 2)

קשיש כבן 85 "קם לתחייה" לאחר שנקבע מותו ונחתמה לו תעודת פטירה. אירוע בהחלט מפחיד שעורר לאחרונה סערה בכלי התקשורת. עד כמה תופעה זו היא נדירה? עד כמה אבחנת מוות היא חד משמעית? האם ניתן לקום לתחייה אחרי המוות? כיצד ניתן להיות בטוחים באבחנת מוות ? ומהם המצבים בהם הסיכון לטעות גדל?

קביעת מוות היא עניין מאוד רגיש שמתרחש בשעה שקרוביו של המנוח מצויים במצב עדין במיוחד. אחד הפחדים הקמאיים של כל אדם הינו הפחד מפני טעות בקביעת מוות. דיווחים על טעות באבחון מקרי מוות נדירים, אך זכורים לכולנו מידי פעם.

בעבר הרחוק בשעה שמרבית בני האדם נפטרו בביתם ולא היו אמצעי אבחון מתקדמים התופעה הייתה יותר שכיחה. במאה ה- 18, התקיים ויכוח באירופה בשאלת קביעת רגע המוות ומועד קבורת המת ביחס אליו. בשנת 1772, הוציא הדוכס ממקלנבורג פקודה האוסרת קבורה מהירה ומוקדמת של המת והמחייבת להלין את המת שלושה ימים לאחר קביעת מותו על ידי רופא.

מטרת הפקודה הייתה למנוע קבורת אנשים חיים, כיוון שהיה מספר משמעותי של טעויות של רופאים בקביעת מוות נשימתי-לבבי. החשש מפני טעויות אלו היה נפוץ כל כך באותם ימים, עד שנהגו לקבור את המתים בארון שיש בו מנגנון לכניסת אוויר ואפשרות לצלצל אל החוץ, אם נקבר אדם חי.

קושי חדש באבחנה

כיום מרבית בני האדם נפטרים בבית החולים ולכן מקרים של קביעת מוות מוטעית נדירה מאד. יחד עם זאת, מכונות ההנשמה יוצרות לעיתים קושי באבחנה מסוג חדש. אבחנה מוטעית של מוות איננה רק נחלת העבר הרחוק. בעשור האחרון דווח על מקרים שונים בהם חלה טעות באבחנת מוות ביניהם מקרים בחמישה בתי חולים בבריטניה ומקרה בויאטנם.

קיימות היום ברפואה שתי הגדרות מקובלות למוות. הראשונה, היא הפסקה בלתי-הפיכה של פעולת הלב והריאות. ההגדרה השנייה מכונה "מוות מוחי". במצב זה לא ניתן למצוא כל עדות לפעילות של המוח. בבריטניה הוגדרו לאחרונה הנחיות על ידי משרד הבריאות המלכותי המקנות לרופא וודאות מוחלטת בקביעת מוות.

מתי יש לנקוט ביתר זהירות?

ישנם מצבים בהם הסיכון לטעות בקביעת מוות גדל ולכן במקרים אלה חובה על הרופא לנקוט משנה זהירות ולוודא מעל לכל ספק שקביעת המוות אינה מוטעית:

- חשיפה לקור קיצוני והתפתחות תת חום הגוף. במקרים אלה תיתכן חזרה לחיים לאחר שהגוף מתחמם גם במקרים בהם תועד קודם לכן דום לב.

- נטילת כדורי שינה אף היא עלולה להטעות באבחנה ואדם שנוטל כדורים אלה במינון גבוה עלול להיראות כאילו הוא מת.

- באנשים מאד שמנים לעיתים קשה לשמוע את קולות הלב בסטטוסקופ או למשש דופק ובמידה ונשימתם שטחית קשה לראות את בית החזה נע ולכן בבדיקה חיצונית קיים סיכון לקביעת מוות מוטעית.

- במצב של הלם כתוצאה מאלח דם או כתוצאה מדימום האדם עלול להיות קר וחיוור וכתמי מוות עלולים להופיע על פני העור, לעיתים לא ניתן למשש דופק ולכן קיים סיכון לקביעת מוות מוטעית.

- דקות ספורות לאחר התרחשות דום לב (5-10 דקות) ניתן במקרים מסוימים להחזיר את החולה לחיים באמצעות טיפולי החייאה מתקדמים ולכן במקרים של דום לב פתאומי חובה לתת טיפול החייאה מתקדם.

- במקרים של עודף אשלגן בדם עלול להתרחש דום לב ומתן סעד חיים מתקדם מייד לאחר התרחשות דום הלב עשויה להחזיר את החולה לחיים.

קיימים נהלים ברורים

במקרים בהם לא מוקדשת תשומת לב מספקת ולא מתבצעות כל הבדיקות הנדרשות על מנת לוודא שאכן החולה נפטר תיתכן טעות באבחנה. יחד עם זאת, מקרים אלה הינם נדירים ביותר.

משרד הבריאות והמוסדות הרפואיים מגדירים נהלים ברורים המחייבים את הרופא להסתמך על בדיקה מקיפה ותרשים אק"ג בעת קביעת מוות והרופאים מכירים היטב את סימני המוות ואת הבדיקות הנדרשות ומקדישים תשומת לב רבה על מנת להבטיח שלא תהיינה כל טעויות בנושא.

ד"ר ירון בר-דיין הינו רופא מומחה ברפואה פנימית, ומרצה בכיר בנושאי מדיניות בריאות. ליצירת קשר: bardayan@netvision.net.il