ביקורת ספר: "חי פה 2007" של מקס ילינסון

דפדוף בין דפי התצלומים של בתי העסק הישנים של חיפה העלו בסיגל ריבה געגועים לעולם של פעם. במשך שנה צילם ילינסון את בתי עסק שעומדים להיעלם מחיינו. התוצאה: ספר מקסים ומרגש

"חי פה 2007" (חדשות 2)

דוד שלי, דוד יעקב, נפטר לפני שלושה חודשים. גם אחרי שמלאו לו שמונים הוא היה נוהג ללכת לעסק שלו ברחוב אלנבי בתל אביב. עדיין היו לו לקוחות ותיקים שהתעקשו שרק הוא מבין אותם.

דוד יעקב היה חייט. מחלוצי החייטים של ישראל. הוא תפר חליפות לכל הגדולים, לראשי ממשלה ולנשיאים ולשועי הארץ ותמיד נשאר איש צנוע, שקט וחייכן. האטלייה שלו היה ספון עץ. היה בו ניחוח של אירופה של פעם וערימות בדי צמר משובצים ומפוספסים היו מונחים בסדר מופתי.

כשדפדפתי בספר הצילומים של מקס ילינסון חזרו לי מראות ילדותי. במשך שנה צילם ילינסון בתי עסק ותיקים בחיפה, כאלה שעומדים להיעלם מחיינו, כאלה שלפעמים אנחנו עוברים ברחוב ולא שמים לב אליהם, כאלה שכשמישהו מזכיר את בעליהם אנחנו מתפלאים - מה, הוא עוד חי...?

משרד עורכי דין של משה כ"ץ, נפתח ב-1961, 12 שנים אחרי שמשה עלה לישראל מפולין. המכולת של נתן קיף מרחוב סירקין, הסנדלרייה של עמרם וענונו וחנות הטקסטיל של צילה וקרול בקר ילידי רומניה.

לכל בית עסק מוקדשת תמונה בעמוד נפרד ומולו כרטיס ביקור, או קבלה, או רשימת קניות שנשכחה, ובתחתית העמוד פרטים על העסק - באיזה רחוב הוא שוכן, מתי נפתח, מה שם הבעלים, מהיכן עלו, בני כמה הם. והכל אסוף ומתויק ומהודק ביד ועין רגישות ואוהבות ומכבדות.

ואז גיליתי אותה. את חנות ההלבשה התחתונה של פיליפ מרחוב העלייה השנייה. אני לא יודעת מה היה אותו משהו ששבה את ליבי. אולי היה זה בגלל החנות העמוסה שהזכירה לי את חנויות הסדקית שאמא שלי הייתה לוקחת אותי אליהן, אולי השולחן המבולגן שברור שרק פיליפ מוצא בו משהו, אולי זה היה בגלל פיליפ עצמו, עם הסנטר התקיף והמשקפים וכפות הידיים האצילות. ואולי זה היה בגלל שכרטיס הביקור בעמוד ממול נכתב בכתב יד:
פיליפ פלוריאן
העלייה 35
בת גלים
חזיות.

ספר מקסים ומרגש לכל הרומנטיקנים בנפשם, לאוהבי הצילום ולחובבי הנוסטלגיה. ספר שהוא על חיפאים של פעם אבל מיועד לכל אחד מכל מקום בארץ ובכל גיל.

ספר שגורם להתגעגע. גם אני מתגעגעת, דוד יעקב. מאוד.

הערות ותגובות ניתן לשלוח ל- sigalr@news2.co.il