ההסתערות האירנית על הטוויטר: תופעה או שלב חולף?

איזו מילה אהובה מאוד על ראש הממשלה וכמה פעמים הוא אמר אותה בנאום אחד? האם אירן, המדינה הדתית והשמרנית מתחברת לטכנולוגייה ומסתערת על הטוויטר, איך זה שכוכבי ארצנו דועכים, נופלים - ומואשמים בפלילים. וגם: גלעד שליט עדיין בשבי החמאס - סיכום חדשות השבוע מזווית אחרת

האירנים גילו את הטוויטר (חדשות 2)

בעשר מילים

גלעד שליט נמצא כבר 1091 ימים ולילות בשבי חמאס בעזה.

המהפכה של השבוע

עיני כל העולם היו נשואות השבוע לטהרן. המאבק העיקש בין הנשיא המכהן, מיודענו מחמוד אחמדינג'אד ליריבו מיר חוסיין מוסאווי, עורר ענין רב בעיקר בגלל בעיית הגרעין האירני. ההתענינות והדאגה גברו כאשר נודע כי הבחירות גררו הפגנות המוניות, גל אלימות, הרוגים - וטענות קשות על זיוף הבחירות.

ניצני המהפכה באירן, כך לפחות היא נראית השבוע, באה לידי ביטוי בהחלטתם של כמה משחקני נבחרת הכדורגל האירנית לעלות לכר הדשא בקוריאה עם סרטים ירוקים, סמל ההזדהות עם מחנה מוסאווי. אבל פרט לאירועים המסעירים עצמם, חשפה המהפכה באירן גיבור חדש- הטוויטר.

אירועים היסטוריים רבים נצרבו בתודעה בשל הקשר שלהם עם אמצעי התקשורת ההמוניים. ה-CNN קנה את עולמו כשפיטר ארנט שידר בשידור חי מבגדד, הרדיו חזר לימיו הגדולים כאשר מיליוני ישראלים ששהו בממד"ים בזמן אותה המלחמה האזינו לרדיו כדי לקבל הנחיות, והעולם כולו זוכר את הפגנת הסטודנטים בכיכר טיינמן בזכות תמונה אחת שהנציחה סטודנט אלמוני חוסם בגופו שיירה של טנקים. האירועים בטהרן 2009 יזכרו בשל הטוויטר. הטוויטר יזכר בגלל טהרן.

כמה אירוני: דווקא במדינת ההלכה האסלמית, השמרנית, הסגורה, צמח הטוויטר לרמה של תופעה בינלאומית שבאמצעותה שומרים המהפכנים על קשר בינם לבין עצמם ועם העולם החיצון. ואולי זה אך טבעי: כשערוצי המידע הרשמיים נחסמים תופסים את מקומם בחלל שנוצר הערוצים החלופיים. בעזרת הפייסבוק, הטוויטר ויו-טיוב אפשר, אינשאללה, להביא את הנצחון.

ה"טוויטר" שעוד לא חדר עמוק לעורף הישראלי, הוא למעשה מיני-בלוג, המאפשר לכל משתמש בו (המכונה "עוקב") להעביר מסר קצר ומיידי של עד 140 תווים. כמה כותבים כאלה זכו השבוע לאלפי "עוקבים" שקראו בזמן אמת את הדיווחים שלהם מאירן. העוקבים הללו החליפו את העיתונאים הרבים שלא יכלו לדווח למערכותיהם על המתרחש.

ה"טוויטר" חייב הרבה לאירועים האחרונים באירן. זו מבחינתו היתה המהפכה האמיתית של השבוע.

הנאום של השבוע

השלום היה תמיד משאת נפשו של עמנו, נביאינו הנחילו לעולם את חזון השלום, אנו מברכים זה את זה בשלום, תפילותינו מסתיימות בשלום, שני פורצי הדרך לשלום, קידום השלום, קידום השלום, רעיון השלום האזורי, מעגל השלום, נדבר שלום, נעשה שלום, השלום הכלכלי, השלום הכלכלי, שלום מדיני, בשלום ובשכנות טובה, נעבוד יחד בשלום, יתרונות השלום ברורים, השלום עדיין רחוק, האתגר הגדול של השלום.

חתימת חוזי השלום , הביאה שלום, הסכם שלום, המפתח לשלום, נסיגה תביא שלום עם הפלסטינים, להשיג שלום, שלום אמיתי, חזון השלום שלי, עקרונות השלום והביטחון, בכל הסדר שלום,. אנחנו רוצים שלום, כדי להשיג שלום, הסדר הקבע לשלום, הסדר שלום עתידי , כלכלה פלסטינית, חזקה תחזק את השלום.

אם פני הפלסטינים לשלום, הסכם השלום בינינו. הפלסטינים צריכים להכריע בין דרך השלום לדרך החמאס. מנהיגות פלשתינית שוחרת שלום, בשלום של העולם הערבי, לפרוץ את הדרך לשלום, גם השלום יהיה בהישג ידינו, לא נדע עוד מלחמה, ונדע שלום.

לא פחות מ-42 פעמים אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו את המילה שלום בנאומו המדיני. עכשיו רק נותר לחכות ולראות האם ביבי יעשה שלום? או שהוא רק חושב שמדובר במילה מאוד פופולרית.

הנאשמים של השבוע

ואי אפשר לסכם את השבוע בלי סקירה קצרה על עלילות הסלבס בבתי המשפט: "הנאשם הוכיח במעשיו כי הוא 'רב עבריינים', אדם מסוכן, אלים וחסר גבולות אשר במשך חודשים ארוכים תכנן בקפידה את נקמתו בעולם התקשורת רק משום שחש שכוכבו דעך" - כך מתארים בפרקליטות את הבדרן דודו טופז בכתב האישום שהוגש נגדו השבוע. לפי כתב האישום טופז מי שבעבר סייע לנזקקים, ושימח את עם ישראל בתכניותיו "לא גילה כל חמלה כלפי קורבנותיו".

נתן זך כתב בשירו שהלחין מתי כספי:
"איך זה שכוכב אחד לבד מעז.
איך הוא מעז, למען השם.
כוכב אחד לבד.
אני לא הייתי מעז.
ואני, בעצם, לא לבד".

 אז זהו, שטופז לא לבד. שלושה סלבריטאים היו השבוע בכותרות ולא בגלל היותם ידוענים, אלא בגלל ישיבתם על ספסל הנאשמים בבית המשפט. מושפלים, כבויים ואבודים הם תולים את מעשיהם בסיבות שונות ומשונות.

טופז הואשם בעבירות חמורות של תקיפה בכוונה לגרום לחבלה חמורה קשירת קשר לביצוע פשע, איומים ועוד. קו ההגנה שלו מסתמן: מחלת נפש. השחקן והבימאי אסי דיין, הורשע בתקיפת בת-זוגו, הוא טוען כי פעל תחת השפעת כדורים. ושר האוצר לשעבר אברהם הירשזון שהורשע לפני כשבוע בגניבה, הביא עדי אופי בשלב הטיעונים לעונש במשפטו בתקווה שימתיקו את עונשו למרות חומרת מעשיו- וזה רק בשבוע אחד.

רשימת הידוענים הנ"ל היא רשימה חלקית ביותר. לפני כן גם היו משה קצב, אהוד אולמרט, חנן גולדבלט ועוד. אנשים שהיה להם הכל: מעמד, כסף, פירסום ותהילה יושבים מבוזים בבית המשפט - מואשמים בפלילים. אז מה יש בפרסום, בתהילה ובכוח (או אובדן התהילה, במקרה של טופז) שגורם להם להעז?

 מורן כץ היא עורכת בדסק החדשות של חדשות 2 באינטרנט

איך מצטרפים לטוויטר של חדשות 2?

העם עם החשוד: "דודו מלך ישראל"

רצח על כבוד המשפחה: אין כבוד ואין משפחה

בקרוב גם להפגין בחופשיות לא נוכל

יש אוצר, רק חבל שאין שר

האזרחים בירקון עברו על החוק - שאיש לא יאכוף