פרשנות: נתניהו שבוי בתוך עצמו

לאחר הציפיות הגבוהות שנבנו לקראת נאומו של ראש הממשלה, קובע ההיסטוריון ד"ר צלו רוזנברג: נתניהו לא חידש שום דבר. יום לאחר הנאום רוזנברג לא צופה אריכות ימים לממשלה הנוכחית ומציע לנתניהו למזער נזקים

נאומו של ראש הממשלה אמש בבר אילן (רויטרס)

הציפיות לנאומו של ראש הממשלה היו כה גבוהות עד כדי שניתן היה לחשוב שהמדובר בחזרה ב"תשובה" של מי שמסמל את האידיאולוגיה הימנית טוב מכולם. נכון, אין בהצהרותיו של ראש הממשלה כדי להעמידו בימין הקיצוני שאיננו מוכן להידבר בעד שום פתרון זולת ארץ ישראל השלמה, אך יחד עם זאת עמדותיו של מר נתניהו מוכרות היטב.

נאום בר אילן לא חידש שום דבר שלא היה מוכר לנו, אלא שהכול העדיפו ליצור מסתורין המגרה את האינטליגנציה, ולבסוף קיבלו את דוקטרינה בנויה היטב על נרטיבים מוכרים וידועים אך עטופים בנייר כסף תוצרת ארה"ב. הויכוחים במערכת הפוליטית באשר למשמעותו של הנאום והשלכותיו חוצים מחנות פוליטיים מבלי שהמשפטים שראש ינותחו לעומק.

מוכנותו של ראש הממשלה להזכיר את המדינה הפלסטינית העתידה לקום יתכן והטעתה את הציבור. ראש הממשלה דיבר על כינונה של מדינה פלסטינית מפורזת לאחר משא ומתן וחתימה על הסכם בגיבוי בינלאומי. מלבד הקמתה של המדינה הפלסטינית, ביטוי שלא היה שגור בפיו של מר נתניהו, הרי בכל תקופתו הראשונה כראש ממשלה ניהל גם ניהל משא ומתן עם הפלסטינים ואף היה מוכן למלא אחר הסכמים של ממשלות קודמות.

נתניהו של פעם

די בלהזכיר את החזרת חברון ומשא ומתן אינטנסיבי בוואי פלנטישיין. לא תהיה זו הגזמה רבתי אם נקבע שגם בעתיד הקרוב מאוד, מר נתניהו יאלץ לנהל מו"מ עם הפלסטינים, אך הפעם כאשר ה"מאכלת" של אובמה מעל ראשו. למותר לציין שהפלסטינים, ככל הנראה ,לא יהיו מוכנים לקבל מדינה שהיא פחות ממדינה.

לזכותו של מר נתניהו יאמר שגם ציפי לבני וגם ברק לא הסכימו להקמתה של מדינה פלסטינית שלא תהיה מפורזת . המסקנה היא שמר נתניהו לא חידש דבר בנושא אופיה של המדינה הפלסטינית, היה והיא תקום אי פעם.

גם ההתניה של ביטול זכות השיבה וסילוקה מסדר היום המדיני איננה חדשה. אין ממשלה ציונית בישראל שתהיה מוכנה להסכים לזכות השיבה ועל פי מיטב האינפורמציה העומדת בפנינו, אין בצד הפלסטיני שום גורם אשר מוכן לוותר על זכות השיבה, ודאי לא באותם המספרים בהם נוקבים. אי לכך ,קל מבחינתו של ראש הממשלה להציב תנאי זה.

סוגית ירושלים גם היא איננה חדשה. דשו בה פעם אחר פעם ולא הגיעו לשום הסכמה. לפי מיטב השיפוט האנושי, ניתן לקבוע שמר נתניהו לא יהיה מוכן לוותר על כלום , לא בירושלים גופא ולא במה שמכונה "ירושלים רבתי". קנאותו בנושא זה מוכרת היטב. מאידך, הפלסטינים לא יהיו מוכנים בשום תנאי להתפשר על ירושלים.

שאלת ההתנחלויות

אימוץ "מפת הדרכים" על ידי מר נתניהו הוא מהלך מדיני שיועד לאובמה וממשלו. התמצית של "מפת הדרכים" היא שתי מדינות לשני העמים. כאן החידוש : מר נתניהו יודע היטב שעד הקמתה של המדינה הפלסטינית ישנם צעדים מוקדמים שיש לבצע , ובין היתר , הפסקת ההתנחלויות או הקפאתם של הקיימות.

דרישתו של ראש הממשלה להכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית צודקת לחלוטין. ישראל היא מדינת לאום יהודית וכך היא חייבת להישאר. מי שאיננו מוכן לקבל עובדה זו בעצם רוצה מדינת כל אזרחיה. זהו תרגילו וחלומו הרטוב של בשארה וחסידיו. ההכרה דה - יורה בישראל כמדינת העם היהודי משמעותה ויתור על זכות השיבה מצד הפלסטינים. כפי שהוזכר לעיל, הסיכוי לכך שואף לאפס.

בניגוד למומחים גדולים ממני , סבורני שממשלת נתניהו הנוכחית תחלוף מן העולם מהר יותר ממה שמשערים. הקואליציה שלו המורכבת ממפלגות ימין קנאיות לכל אחד מן הנושאים האמורים להידון במהלך המשא ומתן שכן יפתח, למרות הכול. אובמה לא יוותר והתהליך ידרוש ויתורים משמעותיים, במיוחד בנושא ההתנחלויות.

נתניהו שבוי בתוך עצמו, בין האידיאולוגיה בה הוא מאמין בקנאות לבין המציאות הבינלאומית הקשה. כול מהלך שלו יפגע בצד מן הצדדים המעורבים. עליו יהיה לשקול איכן ניתן למזער נזקים. ממשלת אחדות בהחלט יכולה להיות בהחלט חלופה בהקשר זה .

ד"ר צלו רוזנברג הוא היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי.