נאום רה"מ: קירוב לבבות או העמקת הפער?

השגיאה המרכזית של נתניהו בנאום: הוא לא הצליח לקרב לבבות ולהפרות את הקרקע למו"מ עם הפלסטינים בליווי אמריקני. ככל שהנאום התקדם, הנימה האופטימית והפייסנית פינתה מקום לנימה מאשימה ומצטדקת. אריאל הלוי, מומחה לתקשורת בינאישית והעברת מסרים, מנתח את הרטוריקה של נאום נתניהו

נאום נתניהו, אתמול (רויטרס)

בתרבות הנאום נפוץ השימוש בציטוטים ואמירות של מנהיגי עבר בעלי שיעור קומה- אנשים עמם יכול הקהל להזדהות, אנשים מעוררי השראה. אולם חשוב לציין כי המפתח אינו טמון לרוב רק במילים עצמן או בתוכן הציטוט עצמו כי אם בהקשרים הסובבים את הציטוט. למשל, מי האדם המצוטט, מתי אמר את הדברים ובאיזה הקשר. מעבר לערכו של הציטוט בכל הקשור ליצירת עניין והעלאת רמת הקשב של הקהל, מכיל הציטוט מכלול של מסרים סמויים המלמדים על כוונות סמויות וגלויות של הדובר העושה בו שימוש.

בנאומו של נתניהו לא נמצא אפילו ציטוט אחד של אדם שאינו שייך למורשת היהודית. ביבי עשה שימוש במנהיגים יהודיים (פוליטיים, היסטוריים ודתיים), למעט ציון חולף של סאדאת וחוסיין כמודלים לחיקוי עבור מנהיגי מדינות ערב.

אז מה ?? אתם שואלים
ובכן, במקום להציג עדויות והוכחות לצדקת דרכו המובאות מתוך העולם היהודי אותו מייצג נתניהו, היה יעיל יותר ומעורר השראה הרבה יותר אילו היה רותם דווקא ערכים מתוך עולמם ומורשתם של העם העומד מנגד- עימו הוא מבקש לעשות שלום. חישבו לרגע מדוע התלהב העולם הערבי כל כך מנאומו של אובמה בקהיר אשר היה שזור בציטוטים מן הקוראן ומילים ערביות- כל העת ללא ויתור אחד על העקרונות ותפישת העולם של עצמו ושל האומה האמריקנית.

נסו להיזכר מדוע נמסו מיליוני ישראלים כאשר אמר הנשיא קלינטון שתי מילים בלבד בעברית: "שלום חבר". כאשר אנו מעוניינים לגייס תמיכה דווקא בקרב אלה המתנגדים לנו, הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להראות להם כיצד דרכינו היא למעשה הביטוי הנכון ביותר לערכי היסוד ולמטרות העל שלהם.

במקום זאת, עשה נתניהו שימוש במקורות יהודיים בלבד וחשף בכך כי נאומו מכוון, הלכה למעשה, לא כלפי הנשיא האמריקני החדש ולא באמת כלפי מנהיגי (וחשוב מכך: אזרחי) העולם הערבי. הנאום של ראש הממשלה היה מכוון ישירות אל קהל המשוכנעים.

נימה פייסנית שהשתנתה למאשימה
ככל שהנאום התקדם, הנימה האופטימית והפייסנית פינתה מקום לנימה מאשימה ומצטדקת. אינני מדבר פוליטיקה עכשיו! לא מעניין כלל וכלל אם יש תוקף לדבריו של נתניהו או אין מבחינה פוליטית! למרות מספר אמירות גלויות אודות האחדות והסיכויים לעתיד משותף, היה שזור הנאום באין ספור אמירות סמויות המייצגות מסרים הפוכים לגמרי של חוסר אמון לתפישת צדק חד-צדדית.

מעניין רק מה ניתן לצפות שמנהיגים ושעמים שונים בעולם יסיקו מדבריו. האם יקשיבו וישמעו בנאומו של ראש ממשלת ישראל גישה המאמינה בלקיחת אחראיות אישית (או לפחות הדדית), או שמא ישמעו (שוב!) גישה המזכירה את טענותיו של ילד בן החמש הטוען בפני הוריו כי "הוא התחיל!".

נאום רה"מ לא מפרה את הקרקע למו"מ
אם כוונתו של ביבי הייתה להניח בנאומו יסודות לבנייתו של גשר ערכי, תפישתי ומדיני בינו לבין הנשיא אובמה, או לחילופין בינו לבין מנהיגי האומות הערביות- אין ספק שהיה עליו לבנות את נאומו אחרת- ללא קשר לעמדות אידיאולוגיות וללא צורך בהפגנת גמישות מדינית או ערכית.

נאום טוב בונה תשתית תפישתית ובעיקר רגשית לעבודה משותפת. הוא אינו חלק מעשי מן המשא ומתן במובן המשפטי או המדיני. נאום טוב מפרה את הקרקע, לא יותר מזה - הוא מעורר השראה ורצון כתשתית לאימוץ דרכי פעולה קשים. אם אכן רצונו של ביבי היה להפרות את הקרקע עליה יצעד יחדיו עם האמריקאים והערבים - עלי לסכם בצער כי כשל בנאומו. חבל.

אריאל הלוי הוא מנכ"ל חברת דיבייט בע"מ ומומחה לתקשורת בינאישית והעברת מסרים