יש אוצר, רק חבל שאין שר

בשנת 2006 מונה לתפקיד שר הביטחון יו"ר ארגון עובדים גדול. בשנת 2009 מונה פילוסוף לטפל לנו בכלכלה. תחלואי שיטת הממשל מביאים איש עסקים פרטי להוביל את דיוני התקציב מאחורי גבם של שר האוצר ובכירי משרדו: מה קרה כששר לא מתאים הוביל אותנו למלחמה - כבר ראינו. אבל האם צריך להיות פילוסוף מוכשר כדי להבין את זה?

נתניהו. חוזר על טעויות אולמרט? (רויטרס)

ב- 17 מילים: משפט קצב, רצח בפתח תקווה, הורים מזניחים, מורה לא מוסרית, אלי פימשטיין ישלם, שיטות חקירה משטרתית מפוקפקות.

הביקור של השבוע

נא להכיר: האב סימון חורי הוא (נכון לעכשיו) הכומר הישראלי היחיד ברומא. אולי זו סיבה מספיק טובה לשמוע מה שיש לו להגיד על ביקור האפיפיור בארץ ולתת לו, שמצוי כל כך בתרבות הישראלית, לסכם את הביקור.

אבונא סימון, כפי שמכונה האיש שלנו בוותיקן בפי כל, היה ראש הקהילה הקתולית במעיליא ופקיעין שבגליל המערבי, ונשלח לפני שלוש שנים לוותיקן ללימודים גבוהים של חוקי הכנסייה. השבוע, חזר לישראל למספר ימים כשהצטרף לביקור שנוי המחלוקת של האפיפיור בארץ הקודש.

"אבונא סימון" אינו מבין על מה המהומה ודוחה את הביקורת שהוטחה בכס הקדוש לאחר ביקורו ביד ושם. "האפיפיור מייצג עבורנו אדם מאוד חכם, אינטליגנטי ששוקל כל מילה", אומר האב סימון. "המטרה שלו כרועה צאן היא לשמור על המאמינים הקתולים ולהעביר מסר של שלום ואחווה לכל העמים. אף אחד לא מכתיב לו מה להגיד, מתי להגיד והוא אחראי לכל מילה שהוא אומר".

כולם ציפו להתנצלותו של בנדיקטוס ה-16 על התנהלות הכנסייה בתקופת השואה - התנצלות שלא היתה. בטקס הפרידה ממנו ביום האחרון של הביקור, אולי כתוצאה מלחץ שהופעל עליו, החליט האפיפיור להשמיע זמירות אחרות. "רגעי החושך של השואה צריכים לחזק את הנחישות שלנו להתקרב אחד אל השני כענפי עץ הזית הצומחים מאותם שורשים", אמר.

"למה התייחסו רק לזה שהוא לא התנצל ביד ושם? בטקס הפרידה הוא אמר דברים חמים מלאי הזדהות. הוא נגד מכחישי השואה ותומך בעם היהודי ובכאב שלו", אומר האב סימון. "האפיפיור יודע שישראל היא עובדה קיימת. אם הוא היה נגד ישראל הוא לא היה בא למדינה כדי לפגוש את הנשיא, את הרבנים וניצולי שואה ביד ושם. איך אפשר לחשוב דברים שליליים על אדם כזה? הנצרות באה מהיהדות, ומתבססת על הברית הישנה והתנ"ך, מי שמכחיש את היהדות, הוא בעצם מכחיש את שורשיה של הנצרות".

נכון, בסופו של דבר דבריו של האפיפיור רגע לפני ששב לארץ המגף היו חמים ורגישים. אבל למרות הכל, התחושה היא שזה היה מעט מדי ומאוחר מידי.

הפיאסקו של השבוע

יום אחרי הבחירות דיברו כולם, כולל כולם, על הצורך לשנות את שיטת הבחירות. זה אפילו הוגדר כאחת המטרות המרכזיות של הממשלה החדשה, תהא אשר תהא. נשמעו טענות כי השיטה הקיימת "משתקת את הדמוקרטיה" וכי אין מנוס מלשנותה.

אבל המשא ומתן הקואליציוני, המרוץ אחר הכיסאות והמנטליות הישראלית שהתגלתה שוב במלוא תפארתה, דחקו את הנושא לשוליים, שוב. איש מ-31 שרי הממשלה החדשה לא חושב שזה מספיק חשוב, כדי להציף את הנושא, ולא לתת לו להיקבר.

הפיאסקו של דיוני התקציב השבוע חשף בפנינו פעם נוספת את הבעיה. בשיטת בחירות נורמלית, במדינה נורמלית, היה איש מקצוע אמיתי מתחום הכלכלה מוביל את דיוני התקציב. שר במשרה מלאה, בעל סמכות, ניסיון ומוניטין. היום אין הרי שר אוצר, יש אוצר בלי שר. תחלואי שיטת הממשל מביאים איש עסקים פרטי להוביל את דיוני התקציב מאחורי גבם של שר האוצר ובכירי משרדו.

אם בימים של משבר כלכלי עולמי חריף, הגדול מזה 80 שנה, נאלץ ראש הממשלה בשל שיקולים קואליציוניים, מפלגתיים ופוליטיים למנות פילוסוף לתפקיד שר האוצר, אז יש לנו בעיה. אותה בעיה שהיתה כאשר מונה - משיקולים דומים - יו"ר ארגון עובדים גדול לתפקיד שר הביטחון. מה קרה כשהשר זה הוביל אותנו למלחמה - כבר ראינו. האם צריך להיות פילוסוף מוכשר כדי להבין את זה?

התמונות של השבוע

התמונות נראו כאילו צולמו בזירת פיגוע. גופות על הכביש, ילדים קטנים שנקטפו בדמי ימיהם , דם בכל מקום, פצועים זועקים לעזרה, כוחות משטרה ומד"א בזירה, רסיסים בכל מקום, תיק מיותם והרבה כאב.

18 בני אדם נהרגו השבוע בכבישי הארץ, עשרות נוספים נפצעו - והמדינה אינה רועשת. 18 בני אדם קיפדו השבוע את חייהם בתאונות דרכים קטלניות שנראו ממש כמו פעולות טרור, ולאיש לא אכפת. איש לא זועק, אף חבר כנסת לא מתלהם, ואין שר שדורש בתקשורת להכריז מלחמה.

לא קשה לנחש איך היה נראה השבוע החולף לו נהרגו בו 18 אנשים במהלך פעולת טרור של מחבלים צמאי דם, אז הכל כנראה היה אחרת. אבל כשכל כך הרבה בני אדם נהרגים בתאונות דרכים זה לא מרתיע אותנו.

בחלק מהתאונות הקשות, בדיוק כמו בפיגועי הטרור היו מעורבים "מחבלים" או במקרה שלנו נהגים עם דם על הידיים: נהג שנעצר לאחר ששוחח בסלולארי ודקות ספורות לאחר מכן היה מעורב בתאונה, ונהג אחר שחזר לכביש למרות שבעברו 44 עבירות קודמות - כאילו לא היו דברים מעולם. זירות תאונות הדרכים נראו השבוע כזירות פיגוע, אבל אנחנו מפרידים בין דם לדם. עד מתי?

מורן כץ היא עורכת בדסק האינטרנט של חדשות 2