מול התנועה האסלמית יש צורך במעשים ולא בהכרזות

הקבינט אישר את הוצאתה מחוץ לחוק של הפלג הצפוני בתנועה האסלמית בראשות השיח' ראאד סלאח. בעוד אין ספק כי התנועה מקושרת לארגוני טרור, ביניהם גם לחמאס, להוצאתה מחוץ לחוק עלולות להיות השפעות הפוכות. רוני דניאל מסביר את הסכנות האפשריות בהחלטה ומה ניתן לעשות בנידון

עוד שלוחה של האחים המוסלמים (יונתן סינדל, פלאש 90)

 אין ויכוח שהתנועה האסלאמית, ובעיקר הפלג הצפוני שלה, היא גוף שתכליתו לחתור מתחת ליסודות המדינה, בה הם לא מכירים. זה גוף שצריך להילחם בו, לכווץ את השפעתו, לצמצם באופן דרמטי את יכולותיו ופעילותו, להכניס את ראשיו לכלא, על קשר עם תנועת חמאס בעזה למשל. השאלה היא אם הוצאתם מחוץ לחוק היא מהלך מתחייב, או שאפשר גם אחרת.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

התנועה האסלאמית היא חלק מאותו עץ של האחים המוסלמים במצרים כשענף אחר באותו עץ זה החמאס. התנועה הזאת של האחים המוסלמים על שלוחותיה למדה לאמץ מודל פעולה בהתאם לאזור בו היא פועלת. במצרים זה מודל אחד, חמאס בגדה ובעזה זה מודל אחר ובישראל מאמץ הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית את מודל הפעילות שמדינת ישראל בעצם מאפשרת לו.

לפני בערך 18 שנים הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית הלך והצטמצם למאות בודדות של פעילים, בלי מימון, בלי תמיכה ועם מעט מאוד פעילות. אז המציא השייח ראאד סלאח את הפיקציה שנקראת - "מסגד אל אקצה בסכנה". הוא כינס סביב האמירה הזאת אלפי "חרדים" לשלומו של מסגד אל אקצה, כשהכינוסים באום אל פאחם הביאו עד כדי 50 אלף איש.

17 שנים תמימות טפטף השייח' את הרעיון הזה ובאופן לא מפתיע בסופו של דבר זה הפך להיות משהו מוצק שכאילו גם קיים. מערכות הביטחון בישראל ראו ולא עשו הרבה כדי לעצור את זה. שייח' ראאד סלאח נשלח לכלא על עבירות קלות ערך למספר חודשים, לשנה או שנתיים אבל לא יותר. בינתיים הפלג הצפוני המשיך בפעילותו, למשל: בפזורה הבדואית בנגב כל חינוך הפעוטות והילדים לפני גיל בית הספר מסור לתנועה האסלאמית. סלאח מסתובב שם ועושה נפשות. הם מציעים גני ילדים וקייטנות במחיר סמלי, ומותר להניח שלשיח באוזני הפעוטות נלווים מאפיינים אסלאמיים קיצוניים.

ההתלכדות סביבם עלולה להביא תומכים נוספים

כבר שנו רבותינו וקבעו "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". הוצאת התנועה האסלאמית מחוץ לחוק ייתכן ותביא בדיוק לתוצאה הלא טובה הזאת. את התנועה האסלאמית והפלג הצפוני שלה צריך לבודד ובמקום שבו הם פועלים בתחום החינוך, המדינה צריכה לפעול ולא להשאיר להם את המרחב הזה בכלל. בכל עיר, כפר או עיירה שראשיה הם חברי התנועה האסלמית צריך לשים מלווה כלכלי שייפקח על הכספים, מניין הם באים ולאן הם הולכים.

שר הביטחון סגר כבר שתי עמותות שפעלו בהר הבית, "המוראביטון" ו"המוראביטאת". בכל מקום נכון לפקח על תנועת הכספים של התנועה הזאת ולהחרים אותם. כך צריך לפעול בנחישות ולאורך זמן. מותר להסתכן בלחשוף מקורות, אם חשיפתם תביא לכליאתו של שייח' ראאד סלאח וסגנו לשנים רבות בכלא.

את כל אלה צריך היה לעשות כבר לפני שנים וזה לא מאוחר. אלא שהוצאתם מחוץ לחוק עכשיו מעניקה להם יוקרה ואני לא אתפלא אם ההתלכדות סביבם עכשיו תביא לשורותיהם עוד ועוד תומכים. סקרים שנעשו למדו על מידת תמיכה גבוהה בתנועה ובפעולותיה, שהרי היא זאת שמביאה לכל המקומות גני ילדים בזול.

אני לא בטוח שממשלת ישראל הגדירה מה הצעדים הקונקרטיים שצריך לבצע מיד אחרי ההכרזה. אם יש משהו שלא ניתן היה לעשות נגדם בטרם הם הוכרזו כתנועה בלתי חוקית, אז ההכרזה הזאת אפשר שהיא מוצדקת, אבל אם אין - מוטב היה שלא לנקוט בצעד הזה. מהלך כזה צריך לשמור למצבים שבהם אין מנוס.

תהיינה בוודאי כמה הפגנות בימים הקרובים, מזה לא צריך להתרגש. ההפגנות יחלפו, שייח' ראאד סלאח ילך לכלא לחודשים בודדים, אבל אנשיו ימשיכו לפעול באותו המודל, עם או בלי הכרזה עליהם כהתארגנות בלתי מותרת. בינתיים, צריך לאסוף מידע, לקבוע תכנית ולעשות בעיקר את מה שלא כל כך קורה אצלנו - לפעול על פיה. נראה לי לעתים שאצלנו ההכרזה חשובה יותר מהמעשה. כשמדובר בתנועה האסלאמית ובעיקר בפלג הצפוני שלה, נדרשים מעשים ולא הכרזות.