מסע בין ייאוש, הסתה וסכינים

הביקור במחנה קלנדיה חשף את עומק התסכול ברחוב הפלסטיני, וגם את הנכונות של חלק מהתושבים לקחת נשק לידיהם ולפעול. אך מה מונע את המעבר מטרור הסכינים למתקפות בנשק חם? והאם הפתרון נמצא אצל האסירים הביטחוניים? אוהד חמו עם מסקנות ושאלות מיום צילום טעון ומטריד

הרגע אולי הכי מייאש במחנה קלנדיה, בו תיעדנו שלשום (שבת) את מחנה החמושים, היה כשהכול הסתיים: בעודנו עוזבים את הזירה שבה התגודדו חמושים ומאות צעירים שקראו לנקמה בישראל וביהודים, עברנו דרך הסמטאות השקטות. על הקירות נתגלו ציורי גרפיטי, חדשים בנוף המקומי. ציורים של סכינים ולידם מילה אחת – דקור - נכתבו על הקירות בצבע אדום. פשוט ומצמית, ומקפיא את הדם.

עקבו אחר דף הפייסבוק של אוהד חמו

קשה להתבלבל – האווירה בשטחים ובעיקר במחנות הפליטים ובחלק משכונות מזרח ירושלים סובלנית לפיגועים הרבה יותר: שינוי הסטטוס קוו באלאקצא הוא הטיעון המוביל. אחרים מדברים על הכיבוש, על ייהוד ירושלים, על הכבוד שנרמס. ובאווירה כזו כלי הנשק שנמצאים בידי החמושים והנכונות להשתמש בהם – כפי שראיתי ושמעתי בהתאמה - הופכים למטרידים הרבה יותר.

כששאלתי את אחד מרעולי הפנים, מאנשי פתח אגב, אם ייאות להשתמש בנשק ושמעתי תשובה חיובית, לא ידענו שנינו שזה יהיה מוקדם מהצפוי. ערב למחרת, בעת שצה"ל נכנס למחנה, ירו אנשי גדודי אלאקצא על הכוחות: ייתכן שחלק מהיורים אף צולמו בכתבה. את הנשק הזה אפשר למצוא בעיקר במחנות הפליטים, אקס טריטוריה מבחינתה של הרשות הפלסטינית. במחנה הפליטים שועפט, לדוגמה, שנמצא בתחום השיפוט של ירושלים, מספרים לי שנשק חם ובעיקר רובי אם-16 הפכו להיות נפוצים מאוד בחודשים האחרונים.

הקו האדום של הרשות

ובחזרה לקלנדיה - האם חילופי האש הללו, הראשונים מאז ההסלמה הנוכחית, מבשרים על שינוי קרוב באופיו של הגל, מעבר מסכינים לנשק חם? ספק גדול. בקרב הציבור הפלסטיני שוררת היום סקפטיות ביחס ליעילות שבפיגועים קשים, ובעיקר חשש מהמחיר הכרוך בכך ומהתגובה הישראלית הקשה שתתלווה לכך.

מי שמוביל את השיח הזה זו תנועת הפתח והרשות הפלסטינית, שאמנם בכיריה מובילים רטוריקה מסיתה ומסלימה בשבועיים האחרונים ולא מגנים את הפיגועים, אך באותו הזמן דואגים מנגנוני הביטחון שלה לסכל טרור כל העת. "עסכרת אלאנתפאדה", כלומר פיגועים במילון הפלסטיני נחשב לקו אדום מבחינת הרשות. אבנים, בקבוקי תבערה ואפילו סכינים הם בבחינת הלגיטימי. פיגועים בנשק חם – זה כבר לא, ולא מחיבת ציון. 

ומה הסיבה לכך? נדמה שבכרוז שפרסמנו השבוע, אשר נכתב על ידי הנהגת האסירים של הפתח בבתי הכלא בישראל, נמצאות חלק מהתשובות. מחבריו, חלקם רוצחים המרצים מאסרי עולם בישראל, יצאו חוצץ נגד פיגועים. הרציונל שלהם פשוט – חמאס והתנועות האסלאמיות מנסות להסית את האווירה במזרח ירושלים ומכאן לגרום לאינתיפאדה ואנרכיה בשטחי הגדה. בתנאים כאלו יקל עליהם להחליש את הרשות הפלסטינית ובבוא היום אף להשתלט עליה.  

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק