מינוי המפכ"ל: היריון מתמשך שהסתיים בלידת עכוז

במשך קצת פחות משלושה חודשים חיפש השר ארדן אחר מועמד ראוי לתפקיד מפכ"ל המשטרה שיוכל להושיע את הארגון בשעתו הקשה. בחירתו לבסוף בגל הירש פגעה באופן עקיף במטרה שלשמה גייס את הקצין: שיקום אמון הציבור במשטרה ובמפקדיה. אבל איך ניתן לשכנע את הציבור במשהו שאתה עצמך אינו מאמין בו?

לא יודע מה לעשות ואיך. הירש (פייסבוק)

גלעד ארדן מאוהב. לפני שבועיים הוא נפגש בפעם הראשונה עם גל הירש, אחר כך התקיימו עוד כמה פגישות ובהדרגה הוקסם השר לביטחון הפנים מקצין צה"ל השנון שגילה "רעב עצום" להצליח, כדברי השר המאוהב, וזה כנראה הספיק לו.

"המשטרה זקוקה לשינוי של ממש בתרבות הארגונית וזה האיש שיכול לעשות את השינוי" – הסביר השר ארדן את בחירתו. השאלה הנשאלת היא, האם המפכ"ל המיועד הציג במהלך הרומן הקצר שנרקם בינו לבין השר הממנה תכנית סדורה לשינויים שהוא מתכוון להנחיל? ספק רב. הסיבה לכך היא פשוטה: גל הירש עדיין לא יודע מאיפה צריך להתחיל, מה בדיוק צריך לעשות ובעיקר – איך עושים את זה. במילים אחרות, גל הירש צריך ללמוד את המשטרה, מהמסד ועד הטפחות. כמוהו גם השר שמינה אותו.

שניהם, ארדן והירש, יודעים שהגוף חולה. בעוד שהראשון חיפש את שורשי המחלה במשך קצת יותר מחודשיים וחצי, לשני הספיקו שבועיים להחליט שהוא יודע איך לרפא אותו. האם זה מעיד על רצינות ושיקול דעת בקבלת ההחלטה המכרעת? ההיפך הוא הנכון, שהרי עד לפני שבועיים-שלושה, היה השר ארדן די מגובש בהחלטתו לבחור את המפכ"ל הבא מבין שלושת המועמדים המכהנים; בנצי סאו, יורם הלוי וזוהר דביר. השינוי הדרמטי בא בעקבות מחדל מצעד הגאווה, שבעתיו החליט השר שנדרשת טלטלה של ממש.

עשה שגיאה בעצם הסתירה שיצר. ארדן (פלאש 90)

מבקש לשקם את אמון הציבור בארגון שהוא עצמו אינו מאמין בו

לדבריו של השר גם האירועים האחרונים לא הטילו דופי בתכונותיהם של שלושת המועמדים לתפקיד המפכ"ל, אלא שהוא רצה יותר מזה. ארדן חיפש שינוי מהפכני ובדרך מתנשאת – יש האומרים גם משפילה – החליט להצניח תת-אלוף מצה"ל שמגיע עם נדוניה שלפחות על פניו שנויה במחלוקת על מידת הצלחתו בצבא.

השגיאה הלוגית הבסיסית של השר ארדן נעוצה בעצם הסתירה שיצר: בעוד שמצד אחד הוא מבקש להחזיר את אמון הציבור במשטרה – אמון שאבד זה מכבר – מן הצד השני מביע השר לביטחון פנים בעצמו אי אמון בסיסי, לפחות בסגל הפיקוד הבכיר של המשטרה, בעצם החלטתו להצניח מועמד מבחוץ לתפקיד. אז למה שהציבור יחשוב אחרת?

בתחילת דרכו לפני קצת פחות משלושה חודשים, ביקש השר גלעד ארדן ללמוד ולבחון את האופציות השונות. הבקשה הזאת העידה בזמנה על רצינות ואחריות, אלא שהתהליך הזה התמשך מעבר למצופה, תוך שהוא מלווה בחילוקי דעות עם ראש הממשלה שהיה מעורב במינוי מעל ומעבר לכל מעורבות קודמת של ראשי ממשלה במינוי מפכ"לים. למרות זאת הכל היה יכול להיראות תקין וסביר אם ההיריון המתמשך הזה היה מסתיים בלידה רגילה. אלא שכמו שזה נראה כעת, היינו עדים אתמול ללידת עכוז שתוצאותיה, לפחות כעת, אינן מבשרות טובות.